"רעילה, משרתת את האפרטהייד": מתקפה במפלגת הירוקים - ישראל שוב במוקד
מאבק פנימי חריף מטלטל את מפלגת הירוקים בבריטניה, לאחר שפעילים פרו-פלסטינים פתחו בקמפיין להדחת אחת הבכירות במפלגה בטענה שהיא פועלת לטובת ישראל • במקביל: דיווח כי בכירה בזרם הפרו-פלסטיני הייתה בקשר עם מחבל אל-קאעידה


החדשות בקצרה:
- הזרם הפרו-פלסטיני במפלגת הירוקים פועל להדיח את מנהיגת המפלגה לשעבר.
- למרות שמתחה ביקורת חריפה על ישראל - קרוליין לוקאס "מואשמת בתמיכה בישראל"
- הסיבה: התנגדותה להחלטה האנטישמית "ציוניות היא גזענות".
- דיווח: פלסטינית מובילה במפלגה הייתה בקשר עם מחבל שתכנן לפוצץ מטוס מישראל.
עימות חריף מתפתח בתוך מפלגת הירוקים בבריטניה, בעקבות ניסיונות של פעילים פרו-פלסטינים להדיח את קרוליין לוקאס, מנהיגת המפלגה לשעבר ואחת הדמויות המזוהות ביותר עם התנועה הסביבתית הבריטית. לוקאס, שהייתה חברת הפרלמנט הראשונה בתולדות המפלגה וכיהנה פעמיים כמנהיגתה, הפכה למטרה של קמפיין פנימי לאחר שמתחה ביקורת על החלטת המפלגה להגדיר את הציונות כגזענות.
לפי דיווח בטלגרף, חברי קבוצת "ירוקים למען פלסטין", הפועלת בתוך המפלגה, מתאמים הגשת תלונות משמעתיות נגד לוקאס, בתקווה שמספר גדול מספיק של תלונות יביא להשעייתה או לסילוקה. בשיחות וואטסאפ שהגיעו לידי העיתון כינו אותה הפעילים "רעילה, מפלגת ומשתפת פעולה של האפרטהייד ורצח העם".
העימות מתרחש על רקע מאבק בין האגף המתון והמסורתי של הירוקים לבין פעילים המזוהים עם השמאל הרדיקלי והתנועה הפרו-פלסטינית. בכירים מתונים טוענים כי גורמים שהצטרפו למפלגה מנסים להשתלט על מוסדותיה ולשנות את מדיניותה מבפנים.
ההחלטה שהציתה את המאבק: הציונות היא גזענות
הסערה החלה לאחר שבוועידת הירוקים אושרה הצעה המגדירה את הציונות כגזענות. ההחלטה התקבלה ברוב של 1,022 תומכים מול 813 מתנגדים, והפכה למדיניות רשמית, אף שפחות מאחוז אחד מכלל חברי המפלגה הצביעו בעדה.

משמעות ההחלטה היא קריאה לביטול מדינת ישראל והגדרת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית כאידיאולוגיה גזענית. את קידום ההצעה הובילה קבוצת "ירוקים למען פלסטין", ואילו הרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, הגדיר אותה "אנטישמיות רעילה". בעקבות ההחלטה אמר משרד החוץ כי "הירוקים הפסיקו להיות מפלגה והפכו להיות ארגון טרור".
לוקאס טענה כי היעדרותו מההצבעה של זאק פולנסקי, מנהיג המפלגה שהפסיד לאחרונה בבחירות לפרלמנט, הייתה טעות - והזהירה שהמפלגה חשופה לניסיונות השתלטות פוליטית מבפנים. בריאיון ל-BBC הגדירה את ההחלטה נגד הציונות "מסוכנת", "מפלגת" ו"פגומה מן היסוד". היא גם הזהירה כי הסירוב להכיר במורכבות המצב במזרח התיכון גרם ליהודים רבים במפלגה לחוש שאינם בטוחים ואינם רצויים בה.
לוקאס עצמה היא מבקרת חריפה של ישראל, ואף האשימה אותה בביצוע רצח עם ברצועת עזה. למרות זאת, פעילים פרו-פלסטינים מאשימים אותה כעת בשיתוף פעולה עם ישראל בשל התנגדותה להחלטת המפלגה.
קשר לכאורה עם מחבל אל-קאעידה
אחד הגורמים המרכזיים שהציתו את המאבק נגד לוקאס הוא תחקיר קודם של הטלגרף, שלפיו לובנא ספיטאן (Lubna Speitan), פעילת שמאל שעמדה מאחורי ההצעה להגדיר את הציונות כגזענות, הייתה חברה קרובה של מחבל מארגון אל-קאעידה.
לפי הדיווח בטלגרף, המחבל היה מעורב בתכנון פיגוע לפיצוץ מטוס נוסעים שהגיע מישראל לנמל התעופה הית'רו בלונדון. הטענות על הקשר בין ספיטאן למחבל הובילו את לוקאס לקרוא להשעייתה מהמפלגה עד לבירור העניין. בריאיון הבהירה לוקאס כי אינה קובעת שהטענות נכונות, אך סבורה שהן מחייבות בדיקה.

"אני לא השופטת ולא חבר המושבעים. אני לא יודעת כמה אמת יש בדברים שנאמרו על ספיטאן, אבל אני חושבת שמדובר בעניין מדאיג מאוד, ושצריך לנקוט פעולה בלי לקבוע מראש מה תהיה תוצאת החקירה", אמרה.
למרות ההסתייגות, הדרישה להשעות את ספיטאן עוררה זעם בקרב פעילי "ירוקים למען פלסטין". בהתכתבויות שפורסמו הביעו חברי הקבוצה תמיכה בפעילה. אחד מהם כתב כי שמע שגם בני משפחתה ברצועת עזה נהרגו, והוסיף: "אנחנו כאן איתך וניתן לך את כל האהבה והתמיכה שאנחנו יכולים".
מפלגה בצמיחה, אך במשבר פנימי עמוק
המאבק סביב לוקאס מתרחש בזמן שמפלגת הירוקים עוברת שינוי משמעותי. לפי הדיווח, מספר החברים בה גדל בתוך כשנה כמעט פי ארבעה - מכ-60 אלף בספטמבר אשתקד לכ-230 אלף כיום.
אלא שהצמיחה מלווה בהאשמות על אנטישמיות ובמאבק בין פעילי איכות סביבה ותיקים לבין אנשי שמאל רדיקלי ופעילים איסלאמיסטים, שלטענת בכירים מתונים מנסים להשפיע על מדיניות המפלגה מבפנים.
ההחלטה להגדיר את הציונות כגזענות הפכה לאחד מסמלי המאבק. לפי הטלגרף, כללי המפלגה אינם מאפשרים לשנות באופן נרחב את המדיניות החדשה לפני 2028, אלא אם פולנסקי יפעל לשינוי התקנון. דוברו הבהיר כי אינו מתכוון לעשות זאת.
במאמר בגרדיאן הגדיר פולנסקי את המדיניות "לא מושלמת", ורמז כי ירצה להעניק להנהגת המפלגה אחריות רבה יותר לקביעת דרכה. "המפלגה שלנו גדלה לממדים שאיש מאיתנו לא יכול היה לצפות כשהפכתי למנהיג. הדמוקרטיה הפנימית שלנו צריכה כעת להתפתח בהתאם", כתב.
