200 אלף מפגינים נגד ישראל באמסטרדם: שלטי תמיכה בחמאס, קריאות נגד הציונות ודרישה לסנקציות

החדשות בקצרה:

• הפגנת ענק נגד ישראל נערכה בלב אמסטרדם.
• המפגינים דרשו מהממשלה להחריף את הצעדים נגד ישראל.
• ראש הממשלה רוב יטן השתתף בעבר בהפגנות כאלה, והדגיש כי צעדים נוספים יתואמו עם האיחוד האירופי.
• הממשלה לא גינתה שלטי תמיכה מובהקים בחמאס שהוצגו במהלך ההפגנה.

  ---

כ-200 אלף בני אדם השתתפו אתמול (ראשון) בהפגנת ענק נגד ישראל באמסטרדם, בדרישה שממשלת הולנד תחריף את צעדיה נגד ישראל בעקבות המלחמה ברצועת עזה. המפגינים מילאו את כיכר המוזיאונים ואת הרחובות הסמוכים, רבים מהם לבשו אדום והניפו דגלי פלסטין ושלטים נגד ישראל.

ההפגנה נערכה במסגרת יוזמת "הקו האדום", בהובלת ארגוני זכויות אדם, ובהם אמנסטי אינטרנשיונל, אוקספם ו-Save the Children. תחת הסיסמה "אין כסף לרצח עם", דרשו המארגנים ללחוץ על הממשלה להפסיק את הסחר בנשק ואת שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל, להטיל עליה סנקציות כלכליות ולפעול להסרת המצור על רצועת עזה.

"ציונות היא גזענות": המסרים שנשמעו ברחובות

המחאה לוותה במסרים חריפים נגד ישראל. לפי דיווחים בתקשורת ההולנדית, המפגינים נשאו שלטים עם הכיתובים "ציונות היא גזענות", "אין תמיכה הולנדית באפרטהייד", "עצרו את רצח העם", "עזה מורעבת" ו"לא בשמי". לאורך הצעדה נשמעו קריאות "שחררו את פלסטין" ו"תתביישו לכם".

לצד המסרים הללו, הופיעו בהפגנה גם שלטים שהביעו תמיכה מפורשת בחמאס. לפי תאגיד השידור ההולנדי NOS וערוץ הטלוויזיה המקומי AT5, קבוצת מפגינים נשאה שלטים עם הכיתוב "אנחנו תומכים בחמאס". בכיכר המוזיאונים תועד גם אדם שהחזיק שלט שעליו נכתב "חמאס = לוחמי חירות".

בנוסף, בהפגנה נראו גם דגלים של החזית העממית לשחרור פלסטין, המוגדרת כארגון טרור באיחוד האירופי. מנגד, כלי תקשורת בהולנד ציטטו גם מפגינים שהסתייגו בפומבי מחמאס והבהירו כי אינם תומכים בארגון.

ממשלת הולנד: "מבינים את תחושות המפגינים"

למרות הסערה סביב חלק מהמסרים, ממשלת הולנד לא פרסמה גינוי כולל להפגנה. שר החוץ של הולנד טום ברנדסן התייחס למחאה אמש והביע "הבנה לתחושות הדאגה וחוסר האונים של המשתתפים".

ברנדסן הדגיש כי ממשלת הולנד "תמשיך לפעול לשיפור המצב ההומניטרי ברצועת עזה, לקידום יציבות במזרח התיכון ולהקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית ועצמאית לצד ישראל בטוחה".

גם ראש הממשלה רוב יטן, שהשתתף בעבר במחאה דומה לפני כניסתו לתפקיד, לא גינה את האירוע. הוא לא הגיע להפגנה והסביר כי השתתפות במחאה אינה מתאימה למעמדו הנוכחי.

לקראת ההפגנה הגן יטן על מדיניות ממשלתו וטען כי הולנד כבר מפעילה לחץ דיפלומטי על ישראל, מסייעת לפלסטינים ומקדמת צעדים נגד ההתנחלויות. לדבריו, צעדים נוספים יהיו יעילים יותר במסגרת אירופית רחבה.

ביקורת על הנואמים והטענות לקשרים עם חמאס

המחלוקת סביב ההפגנה החלה עוד לפני קיומה, בעקבות השתתפותם של עומר ברגותי, ממייסדי תנועת החרם BDS, ומדהת עלמאווי, פעיל בקהילה הפלסטינית בהולנד.

מבקרי ההפגנה העלו טענות לקשרים בין חלק מהגורמים המעורבים במחאה לבין חמאס וארגוני טרור פלסטיניים. הביקורת הופנתה גם לארגוני זכויות האדם הגדולים, בטענה שהם מעניקים במה לדוברים שנויים במחלוקת.

המארגנים דחו את הטענות. דובר ארגון The Rights Forum טען כי "גם אילו האפיפיור היה נואם באירוע, הימין היה מאשים את המארגנים באנטישמיות ובאהדה לחמאס". לדבריו, הביקורת מסיטה את תשומת הלב מהמתרחש בעזה ומהדרישות המופנות כלפי ישראל.

המשטרה ההולנדית מסרה כי ההפגנה הסתיימה ללא הפרות סדר משמעותיות, אף שארבעה בני אדם נעצרו בתקריות שונות.