במקום לדון בסיום המלחמה: פוטין "חפר" למנהיגי אירופה והרצה להם על היסטוריה

החדשות בקצרה:

• דיווח בפיינשל טיימס: פוטין הסיט את מוקד השיחה החריגה עם מנהיגי צפון אירופה.
• השניים העדיפו להמשיך להקשיב לו במקום לקטוע באמצע הדברים.
• בפועל, הוקדש רק זמן קצר מאוד לשיחה על אפשרות לסיום המלחמה באוקראינה.
• זלנסקי חשף מבצע התקפי חדש בחזית, ואמר כי המצב טוב במיוחד.

  ---

שיחת טלפון חריגה שהייתה אמורה להיות צעד חשוב לקראת חידוש הדיאלוג בין רוסיה לאירופה הפכה להרצאה היסטורית מעייפת וממושכת של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. לפי דיווח בפייננשל טיימס, פוטין הקדיש את רוב שיחתו עם נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב וראש ממשלת נורווגיה יונאס גר סטורה לסקירה ארוכה של ההיסטוריה הסלאבית בימי הביניים, במקום לדון בדרכים מעשיות לסיום המלחמה באוקראינה.

השיחה, שהתקיימה אתמול (שלישי), הייתה אמורה להימשך פחות מחצי שעה, אך בפועל התארכה ל-90 דקות. לפי שלושה גורמים המעורים בתוכנה, פוטין ניצל חלק ניכר מהזמן כדי להציג את תפיסתו ההיסטורית בנוגע לרוסיה ולאוקראינה, ולדבר על מה שהקרמלין מכנה "הסיבות הראשוניות לסכסוך".

השיחה הייתה חריגה במיוחד מכיוון שמנהיגי מדינות אירופה אינם נוהגים לשוחח עם פוטין. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נשיא פינלנד סטוב שוחח עם פוטין, וקודמו בתפקיד סאולי נינייסטו שוחח עם פוטין לאחרונה במאי 2022. הפעם האחרונה שראש ממשלת נורווגיה סטורה שוחח עם פוטין הייתה במרץ 2022, זה קצר לאחר תחילת המלחמה.

האפשרות להפסקת אש מיידית, אחת הדרישות המרכזיות של אוקראינה, כמעט שלא נידונה בשיחה. לדברי אחד הגורמים, שני המנהיגים הנורדיים בחרו שלא לקטוע את ההסברים ההיסטוריים של פוטין, משום שרצו לבחון עד כמה הוא רציני בנוגע לאפשרות לפתוח בדיאלוג עם אירופה.

זו הייתה השיחה הראשונה של פוטין עם מנהיגים אירופיים התומכים באוקראינה מאז יולי 2025, אז שוחח עם נשיא צרפת עמנואל מקרון. היא התקיימה לקראת סבב שיחות שאמור להיערך בנובמבר באבו דאבי, בתיווך ארצות הברית, ובמסגרתו צפויות רוסיה ואוקראינה לדון בערבויות ביטחוניות לאחר סיום המלחמה, אך בדרג נמוך בלבד.

העיסוק הממושך של פוטין בהיסטוריה אינו חדש. נשיא רוסיה מרבה להשתמש בפרשנותו לעבר כדי להצדיק את עמדותיו ביחס לאוקראינה. לפי פייננשל טיימס, גם בפסגה שקיים באלסקה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באוגוסט 2025, הוא סטה לדיון ארוך על שליטים סלאבים מימי הביניים. רק ביום חמישי חזר על טענתו כי הרוסים והאוקראינים הם למעשה עם אחד, ואף טען כי מחקרים גנטיים חדשים מוכיחים זאת.

אירופה מנסה להיכנס למשא ומתן, מוסקווה מסרבת להתפשר

השיחה התקיימה על רקע מאמצי מדינות אירופה להבטיח לעצמן מקום במשא ומתן על עתידה של אוקראינה. האיחוד האירופי דן בקיץ באפשרות למנות נציג מיוחד שינהל מגעים ישירים עם מוסקווה, אך היוזמה נתקעה בשל מחלוקות פנימיות ובשל חוסר נכונותו של פוטין לשוחח עם בעלות בריתה האירופיות של אוקראינה.

בשבוע שעבר נפגש השליח האמריקני סטיב וויטקוף עם פוטין בסנקט פטרבורג, ולאחר מכן נראה שהקרמלין ריכך מעט את עמדתו, כשהודיע כי כל הסכם שלום סופי יצטרך לכלול גם את מדינות אירופה. אלא שלאחר השיחה עם המנהיגים הנורדיים, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הבהיר כי לא חלה התקדמות של ממש. בשבוע שעבר אמר יורי אושקוב, יועצו המדיני הבכיר של פוטין, כי מדינות אירופה יצטרכו לקבל מקום ברור בכל הסכם עתידי.

סטוב וסטורה הסבירו כי מטרתם הייתה להעביר לפוטין מסרים ישירים לקראת השיחות העתידיות. נשיא פינלנד תיאר את השיחה ככנה ועניינית, והדגיש כי לתוצאות המלחמה תהיה השפעה ישירה על ביטחון המדינות השכנות לרוסיה ועל אירופה כולה.

אולם היוזמה עוררה ביקורת מצד מדינות אחרות באזור. ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן אמרה כי היא ספקנית מאוד בנוגע למהלך העצמאי של פינלנד ונורווגיה, שלא תואם עם שאר המדינות. לדבריה, אין סימנים לכך שרוסיה מעוניינת בשלום, ויש לשמור על אחדות אירופית במקום לפעול בנפרד.

גם לשכתה של ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני מסרה כי השיחה ממחישה שאירופה עדיין לא הגיעה להסכמה בשאלה מי אמור לייצג את האינטרסים שלה במשא ומתן.

במקביל, ממשל טראמפ מנסה לעודד את פוטין להגיע להסכם. במהלך החודש האחרון הגיע נשיא ארצות הברית להסכם לרכישת סולר מרוסיה, השהה סנקציות חדשות על יצוא האנרגיה הרוסי ולחץ על אוקראינה להפסיק לתקוף בתי זיקוק בשטח רוסיה. לפי פייננשל טיימס, וושינגטון לא קיבלה בתמורה ויתורים ממוסקווה, שאף דחתה את ההצעה להימנע מתקיפות על תשתיות האנרגיה האוקראיניות.

מיד לאחר השיחה עם פוטין שוחחו מנהיגי פינלנד ונורווגיה עם נשיא אוקראינה זלנסקי, שסיפר כי השניים הבהירו לנשיא רוסיה שיש צורך בצעדים ממשיים להפחתת המתיחות, במיוחד בכל הנוגע לתקיפות על תשתיות האנרגיה.

זלנסקי: המצב בשדה הקרב הוא הטוב ביותר אחרי הרבה זמן

במקביל להתפתחויות הדיפלומטיות, זלנסקי הציג תמונה אופטימית במיוחד של המצב בחזית. בנאום הלילי שלו אתמול, אמר נשיא אוקראינה כי כוחותיו מצליחים להשתלט מחדש על שטחים באמצעות שורה של מבצעים התקפיים, וכי מצבה של אוקראינה בשדה הקרב הוא הטוב ביותר, אולי לראשונה מתחילת המלחמה.

זלנסקי חשף לראשונה מבצע בשם "ולס" (Veles), שבמסגרתו השתמשו חיילים אוקראינים בצינורות גז תת-קרקעיים כדי לעקוף עמדות רוסיות באזור העיר קופיאנסק שבמחוז חארקיב, בצפון-מזרח אוקראינה.

לדבריו, הרוסים ניסו תחילה לנצל את צינורות הגז כדי להתקדם אל מעבר לקווי ההגנה האוקראיניים. אלא שהכוחות האוקראיניים הצליחו להפוך את השיטה נגדם, ולהשתמש באותה תשתית כדי לפגוע בעמדות הרוסיות. זלנסקי אמר שהמבצע מתוכנן היטב ומבוסס על טכנולוגיה מתקדמת, וטען שהסתיים בהצלחה יוצאת דופן.

הנשיא האוקראיני הזכיר גם את מבצע "ויוואלדי" (Vivaldi) לתקיפה מהאוויר, מצפון לאזור מבצע ולס, שהתמקד באזור שמצפון לערים סלוביאנסק וקרמטורסק. הערים הללו נחשבות לחלק מרכזי ממערך ההגנה האוקראיני בדונבאס, והשתלטות רוסית עליהן תקרב את מוסקווה להשגת מטרתה לכבוש את האזור כולו.

בחודש שעבר דיווח מפקד אוקראיני בכיר כי במסגרת המבצע פינו כוחות אוקראיניים קבוצות חיילים רוסיות שחדרו לשטח של כ-75 קמ"ר, והשתלטו מחדש על שטח נוסף של כ-10 קמ"ר. באוגוסט דיווח זלנסקי גם על הצלחות במתקפה נוספת דרומה משם, שבמסגרתה הוחזרו 26 כפרים לשליטת אוקראינה.

זלנסקי טען כי ההצלחות האחרונות מאפשרות לאוקראינה לחזק את עמדתה, וכי ניתן לשפר עוד יותר את המצב אם בעלות בריתה במערב יספקו לה מערכות נוספות להגנה אווירית. במוסקווה ממשיכים להתעקש על הסדר כולל לסיום המלחמה ולא על הפסקת אש זמנית, ומתחייבים להמשיך במאמצים להשתלט על כל דונבאס.