מארב ברחובות ניו יורק: ראש עיריית בת ים הגיש לאיראן תביעה של 250 מיליון שקלים | תיעוד
צביקה ברוט איתר בכיר במשלחת האיראנית לאו"ם והגיש לידיו את תביעת הענק • זאת, בעקבות הנזקים שנגרמו לעיר ולתושביה במבצע "עם כלביא" • "היה ברור לנו שאיראן תשלם על זה לא רק בשדה הקרב - אלא גם בבית המשפט", מסר ברוט

המארב של ראש עיריית בת ים - והגשת התביעה לאיראן. לא רחוק ממטה האו"ם ברחובות מנהטן, המתין ראש עיריית בת ים צביקה ברוט לרגע הנכון כדי להגיש את כתב התביעה בסך 250 מיליון שקלים, נגד איראן. את כתב התביעה הכין ראש העירייה בעצמו, בעקבות הנזקים שנגרמו לעיר ולתושביה במסגרת פגיעות טילים איראניים במבצע "עם כלביא".
בתיאום הדוק עם נציגי הממשלה, גורמי ביטחון ישראליים ונציגי ממשל אמריקנים, הצוות התכונן במשך חודשיים בדיוק לרגע בו יפגשו בנציג איראני בכיר ויגישו לו את התביעה. הם הכינו מראש קלסתרונים של הנציגים האיראניים הבכירים באו"ם, אספו מודיעין על תנועותיהם באמצעות סייענים מקומיים, פרסו תצפיתנים ותכננו כיצד להפתיע את הנציגים.
"הרעיון וההחלטה לתבוע את איראן נפלו אצלי כבר בלילה הראשון, אחרי שחילצנו תינוקות וקשישים מבין ההריסות", אמר ברוט. "כשהתברר שזו הפגיעה הקשה ביותר אי-פעם במדינת ישראל כתוצאה מטילים, היה ברור לנו שאיראן תשלם על זה לא רק בשדה הקרב - אלא גם בבית המשפט".

הבעיה המרכזית הייתה האיסור להיכנס לבניין השגרירות, שנחשבת כשטח ריבוני של איראן. לכן, נדרשה סביבה ניטרלית על מנת לתפוס את הנציג ולהגיש לידיו את התביעה. התצפיתנים זיהו את היעד, נתנו את האות - והפמליה יצאה לפגוש אותו.
הפגישה התרחשה כשהאיראני עצר ברמזור, והצוות שארב לו ניגש אליו. ברוט הציג את עצמו, אך הנציג ענה שאסור לו ליצור קשר, בעודו מנסה להתעלם ולחמוק. במשך כמה דקות הם הלכו בעקבותיו ברחובות מנהטן, ולא הרפו ממנו עד שהקריאו לו את כתב התביעה.
"לבת ים יש חשבון פתוח עם איראן, ולכן קראנו כך למבצע. הם שלחו לנו טילים, ואנחנו שלחנו להם חשבון", הוסיף ברוט. "הנציג שלהם יכול היה לנסות לחמוק מאיתנו ברחובות ניו יורק, אבל הם לא יחמקו מהאחריות למה שעשו לעיר שלי". ברוט הוסיף כי זו הפעם הראשונה שאיראן נאלצת לשלם כסף עבור טרור מסוג זה: "אין ספק שממשלת ישראל תמשיך לתמוך בנו במהלך הזה ותסייע לנו לממש את כספי הפיצויים מתוך הכספים האיראניים שמוחזקים פה בירושלים".

פגיעת הטיל האיראני בעיר בת ים גבתה מחיר כבד. 160 בניינים נפגעו, 9 תושבים נהרגו ו-178 נפצעו. כתוצאה מכך, 22 בניינים נדרשו להריסה והעירייה דאגה לדיור חלופי. התביעה משקפת את הוצאותיה של העירייה, לא כולל נזקים לנפש ולרכוש.
"אף שקל לא יחזיר לנו את מי שאיבדנו. אבל כל שקל שנגבה מאיראן יחזור לבת ים, לשיקום הבתים, לתושבים ולעיר שלא נשברה", טען ברוט. "אנחנו מרימים את הראש, נסיים את השיקום במהירות, אבל נוודא שבינתיים אנחנו עוברים להתקפה - הפעם גם במגרש המשפטי".

כתב התביעה נוסח על ידי צוות משפטנים בין-לאומי בהובלת ארגון "שורת הדין", בראשות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר. על פי החוק, יש להוכיח שנציג רשמי של הנתבעים קיבל את כתב התביעה, או לפחות קיבל הזדמנות לקרוא אותו, כדי לקדם את ההליכים בבית המשפט.
מבחינה משפטית, התביעה נשענת על חוק חסינות מדינות זרות, השולל את החסינות ממדינה שגרמה נזק בישראל. כעת, לאיראן יש 60 ימים להגיב ובמידה ולא תעשה זאת, רשאית העירייה לבקש פסק דין בהיעדר הגנה.
בעירייה מכוונים לכך שגביית הכספים תיעשה בידי כספי קצא"א. אלו כספים שישראל חייבת לאיראן על פי בוררות בין-לאומית, שחייבה את ישראל בתשלום של כ-1.1 מיליארד דולר על חלקה בקו צינור אילת-אשקלון מהימים שטרם המהפכה האיסלאמית. ישראל סירבה להעביר את הכסף בשל איסור סחר עם מדינת אויב, אך ברוט מקווה שאם וכאשר תתקבל התביעה - הסכום יקוזז וחלקו יגיע לעיר.
