בעקבות המלחמה עם איראן: בחרין יוצאת למאבק נגד אנשי דת שיעים

המלחמה עם איראן מעמיקה את הקרע הפנימי בבחרין, המדינה הקטנה במפרץ הפרסי שמארחת את הצי החמישי של ארצות הברית. הרשויות בממלכה פתחו בגל מעצרים נגד אנשי דת שיעים, שלטענתן מקדמים נאמנות למשטר בטהראן ופועלים נגד בית המלוכה. לפי דיווח שפורסם אתמול (שישי) ברויטרס, הצעדים הגיעו בעקבות מתקפות הטילים והכטב"מים האיראניות על המדינה, ובצל גילויי תמיכה בתקיפות מצד חלק מאזרחיה.

בחרין נמצאת במצב רגיש במיוחד: בניגוד לרוב מדינות המפרץ, מרבית תושביה הם מוסלמים שיעים, אך השלטון נמצא בידי משפחת מלוכה סונית. במשך שנים חוששות הרשויות מהשפעתה של איראן על האוכלוסייה השיעית, והמלחמה הנוכחית החריפה את החששות. "אנחנו מתמודדים עם אידיאולוגיה שדורשת נאמנות להנהגה האיראנית מעל לסמכות הריבונית של בחרין", אמר לרויטרס ראש מערך ביטחון הפנים, הגנרל טארק אל-חסן.

החשש בבחרין: כיצד איראן הצליחה לפגוע במטרות בדיוק כזה?

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" תקפה איראן מטרות במדינות המפרץ, ובהן בחרין, בתגובה למתקפות של ארצות הברית וישראל. לפי דיפלומטים מערביים וגורמים במפרץ ששוחחו עם רויטרס, השלטונות בבחרין הופתעו במיוחד מדיוק התקיפות. באחד המקרים נפגע מלון זמן קצר לאחר שאנשי צבא אמריקנים הגיעו אליו, אחרי שהתפנו מבסיסם במדינה.

הדיוק עורר ברשויות חשד שאיראן קיבלה סיוע מתוך בחרין באיתור המטרות, אך לא הוצגו בדיווח ראיות שמבססות זאת. במקביל, פרסומים ברשתות החברתיות של אזרחים שהביעו תמיכה בתקיפות נגד יעדים אמריקניים הגבירו את החשש. מבחינת השלטונות, לא מדובר רק בביקורת פוליטית, אלא באיום אפשרי על ביטחון הממלכה.

יותר מ-50 אנשי דת נעצרו: "ניסו להפיל את השלטון"

בין מאי ליוני עצרו הרשויות יותר מ-50 אנשי דת ומטיפים שיעים, בחשד שניסו להפעיל ארגון טרור ולעודד מרד נגד בית המלוכה, בסיוע משמרות המהפכה האיראניים. לפי התביעה, החשודים קידמו את עקרון "שלטון חכם ההלכה" – האידיאולוגיה הרשמית של הרפובליקה האיסלאמית, שלפיה הסמכות הדתית העליונה באיראן מחזיקה גם בסמכות פוליטית.

בבחרין חוששים שהזדהות עם העיקרון הזה עלולה להוביל לנאמנות למנהיג איראן על חשבון השלטון המקומי. עם זאת, עורכי הדין ובני משפחותיהם של העצורים דוחים את הטענות כי פעלו להפלת המשטר או בשליחות איראן. לדבריהם, הרשויות מנסות להפוך אמונה דתית לעבירה פלילית.

הצעדים עוררו ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם. בהצהרה משותפת שפרסמו ביום שישי 20 ארגונים, ובהם Human Rights Watch, נטען כי במהלך ההליכים נגד העצורים התרחשו עינויים, נגבו הודאות בכפייה ונפגעו זכויותיהם המשפטיות. הרשויות גם שללו את אזרחותם של 69 אזרחים ממוצא איראני, צעד שמבקריהן רואים בו פגיעה נוספת בחירויות האזרח.

שנים של מתיחות – וניסיון פיוס שנקטע

העימות הנוכחי מגיע לאחר תקופה של ניסיונות להפחתת המתיחות. בשנת 2024 שחרר בית המלוכה מאות אסירים שנכלאו על רקע פעילות פוליטית, ובאותה שנה החלו בחרין ואיראן בשיחות לחידוש היחסים הדיפלומטיים שנותקו ב-2016. כעת, המלחמה מאיימת למחוק את ההתקדמות הזאת.

המתיחות בין השלטון הסוני לאוכלוסייה השיעית אינה חדשה. בשנת 2011 דיכאה בחרין מחאות נרחבות למען רפורמות דמוקרטיות, בסיוע סעודיה. מאות מפגינים ופעילים נכלאו, ומפלגות אופוזיציה הוצאו מחוץ לחוק. עד היום ניתן לראות בכפרים שיעיים כתובות מחאה נגד השלטון, שחלקן נמחקו בידי הרשויות.

במערכת הביטחון הבחרינית דוחים את הטענות לרדיפה של הציבור השיעי בכללותו, ומדגישים כי רוב האזרחים השיעים שומרי חוק ונאמנים למדינה. מנגד, ארגוני זכויות האדם מזהירים כי המעצרים עלולים להעמיק את השסע הדתי. מחר צפויה להתפרסם הכרעת דין במשפט אנשי הדת, והשלטונות נערכים לאפשרות של מחאות בעקבותיה.