הדילמה של טראמפ: לתקוף שוב באיראן, או לאפשר לה את המשך ההתעצמות הצבאית
פרק הזמן עד בחירות האמצע בארה"ב כולל משמעויות צבאיות גדולות • לאחרונה פורסמו דיווחים על התעצמות צבאית מחודשת של איראן, גם בתחום הגרעין • טראמפ מתמודד עם שאלות קריטיות בדבר אופי ותזמון מתקפה אפשרית חדשה | אלה התרחישים האפשריים


החדשות בקצרה:
- צבא ארה"ב נערך לחידוש הלחימה באיראן, אולי לפני בחירות האמצע.
- חלק מהגורמים סביב טראמפ חושבים שלתקיפה כעת יהיו יתרונות פוליטיים.
- מנגד קיים סיכוי למכות נוספות - כלכליות או צבאיות, ואף חיזוק המשטר עצמו.
- גם באיראן עולה האפשרות להסלמה מצידה של טהראן, בניסיון לפגוע בטראמפ ולשנות את המשוואה.
- איראן מחדשת פעילות בתחום הטילים, הכטב"מים ואפילו הנשק הגרעיני.
שלושה שבועות בלבד נותרו עד לבחירות האמצע בארצות הברית, שייערכו ב-3 בנובמבר, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתמודד עם דילמה ביטחונית ופוליטית משמעותית. על פי הדיווחים האחרונים, הנשיא מתלבט אם להורות על תקיפה נוספת באיראן, בניסיון לרשום הישג במערכה ולהשיג רווחים חדשים, או להמתין עד לאחר הבחירות, תוך הסתכנות בכך שהאיראנים ינצלו את הזמן לשיקום יכולותיהם הצבאיות. מנגד, ההערכה כי לאחר הבחירות עשוי טראמפ לאשר מתקפה בהיקף רחב יותר.
בשבוע שעבר דווח ב-N12 ובשורה של כלי תקשורת בארה"ב כי הפנטגון נערך לאפשרות של חידוש התקיפות באיראן עוד לפני הבחירות. לפי דיווח ב-N12, פיקוד המרכז של צבא ארה"ב קיבל הוראה להשלים את ההיערכות למבצעים צבאיים רחבי היקף. באטלנטיק דווח כי הבית הלבן ביקש לבחון גם אפשרויות לתקיפה מוגבלת לפני הבחירות, לצד תוכניות למבצעים נרחבים יותר לאחריהן. עם זאת, לפי הדיווחים, טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית. בניו יורק טיימס דווח כי הפנטגון נערך לתקיפות אינטנסיביות במשך שלושה ימים.

יום לאחר מכן ביקש הנשיא טראמפ לצנן את ההערכות על תקיפה קרובה. בהודעה שפרסם הכריז כי ארה"ב לא תתקוף באיראן לפני בחירות האמצע, והדגיש כי מתקיימות שיחות מועילות בין המדינות. אלא שההצהרה אינה מבטלת את ההיערכות הצבאית, ובוודאי אינה מבטיחה שהעימות לא יתחדש לאחר הבחירות. בעבר כבר הצהיר טראמפ הצהרות בנוגע למתקפות באיראן שהתבררו כמצג שווא והטעיה.
הפיתוי להישגים מול החשש ממחיר פוליטי
לצד השיקולים הצבאיים, הבחירות המתקרבות תופסות מקום מרכזי בחישוביו של טראמפ, למרות שהוא עצמו הכחיש שזה משפיע על קבלת ההחלטות הצבאית שלו. על פי הדיווח באטלנטיק, בסביבתו של טראמפ יש הסבורים כי פעולה צבאית ממוקדת, שתפגע בתשתיות אסטרטגיות באיראן ותוצג כהצלחה, עשויה לאפשר לנשיא להכריז על הישג משמעותי במלחמה המתמשכת. תקיפה כזאת עשויה גם להגביר את הלחץ על ההנהגה בטהראן ולשפר את הסיכויים להגיע להסכם בתנאים נוחים יותר לוושינגטון.
מנגד, פעולה צבאית נוספת כרוכה בסיכונים גדולים. המלחמה כבר גבתה מחיר כלכלי ופוליטי מארה"ב, בעיקר בשל הפגיעה בתנועת המכליות במצר הורמוז והזינוק במחירי האנרגיה. מחיר הדלק הממוצע בארה"ב הגיע בתחילת אוקטובר לכ-4.37 דולר לגלון, לעומת פחות משלושה דולרים לפני פרוץ המלחמה בפברואר. התייקרות נוספת ערב הבחירות עלולה להקשות על מועמדים רפובליקנים, במיוחד במחוזות שבהם יוקר המחיה הוא נושא מרכזי.

גם דעת הקהל אינה מספקת לנשיא רוח גבית. לפי סקר רויטרס שפורסם בשבוע שעבר, כ-60% מהאמריקנים אינם מרוצים מאופן טיפולו של טראמפ במלחמה באיראן, בהם גם כרבע מהמשיבים הרפובליקנים. תקיפה שתוביל לאבדות אמריקניות, לפגיעה נוספת בשיט במפרץ הפרסי או למלחמה ממושכת יותר עלולה להחריף את הביקורת על הממשל. כבר כעת יש מועמדים רפובליקנים רבים שמסתייגים ואף יוצאים נגד מסריו של טראמפ בכל הקשור למלחמה באיראן.
שיקול נוסף הוא המשא ומתן המתנהל בין המדינות. וושינגטון וטהראן החליפו לאחרונה הצעות שנועדו להביא לסיום המלחמה ולפתיחתו מחדש של מצר הורמוז. עם זאת, הפערים ביניהן נותרים משמעותיים, בעיקר סביב דרישות ארה"ב להפסקת העשרת האורניום ולמסירת המלאי הקיים. תקיפה חדשה עלולה לטרפד את המגעים, אך מנגד, יש בממשל מי שמאמינים כי דווקא הפעלת לחץ צבאי נוסף תאלץ את האיראנים להתפשר.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הבהיר לאחרונה כי לא ניתן לקיים מגעים עם הצד האמריקני שממשיך לאיים על איראן בתקיפות. שר החוץ עראקצ'י אמר כי איראן צפויה להשיב בקרוב על תגובתה של ארה"ב להצעה האיראנית לסיום המלחמה.

לסך השיקולים של טראמפ נגד תקיפה חשוב להוסיף גם את החשש מפני חיזוק נוסף של המשטר באיראן, שהפך קיצוני במיוחד לאחר חיסולו של עלי ח'אמנאי. ההערכה היא כי כל מתקפה תאפשר למשטר לצופף שורות ולהחריף את הצעדים הפנימיים במדינה, דווקא בשעה שהמשבר הכלכלי והחברתי שוב מאיים להצית מהומות ומחאות. לכך יש להוסיף גם את ההערכות של גורמים אמריקניים, על פי שורה של דיווחים, כי מבצע תקיפות קצר באיראן לא יביא לשום שינוי במאזן האסטרטגי ולא יאפשר הישגים שלא נראו בעבר, אלא אם יוחלט על שינוי משוואה - כמו למשל תקיפת תשתיות אנרגיה, מה שבהכרח יסכן עוד יותר את מדינות האזור.
איראן משקמת את יכולות הטילים והכטב"מים
בזמן שטראמפ שוקל את צעדיו, דיווחים חדשים מצביעים על כך שאיראן מצליחה לשמר חלק משמעותי מיכולותיה הצבאיות, למרות חודשים של תקיפות אמריקניות וישראליות.
בסוף השבוע דווח בבלומברג, כי איראן הצליחה לשמר תשתיות לייצור טילים וכטב"מים, וכי היא עדיין מסוגלת לייצר אמצעי לחימה חדשים ולחדש את מאגרי הנשק שלה. אחד הגורמים מסר כי בידי איראן נותר מלאי משמעותי של טילים בליסטיים ואמצעי לחימה נגד ספינות, ואף דווח שרוסיה מספקת לה טילים נוספים.
הדיווח מצטרף לפרסום של וול סטריט ג'ורנל מספטמבר, שלפיו איראן חידשה את ייצור הטילים הבליסטיים במתקנים תת-קרקעיים, בין היתר באמצעות רכיבים שנותרו בידיה. קצב הייצור אומנם נמוך מזה שהיה לפני המלחמה, אך עצם היכולת להמשיך ולייצר טילים מצביעה על כך שתעשיית הנשק האיראנית לא הושבתה לחלוטין. באותם ימים פרסמה התקשורת באיראן תיעוד של מפקדים במשמרות המהפכה מבקרים לכאורה במפעל טילים תת-קרקעי.

כבר ביוני דיווחה בלומברג כי איראן ניצלה הפסקת אש כדי לשקם את מאגרי החימוש שלה, שהגיעו לפי הערכות מערביות לכ-75% מהרמה שלפני המלחמה. הנתון אינו משקף בהכרח את המצב כיום, אך הוא ממחיש את יכולתה של טהראן להתאושש מפגיעות קשות בתוך זמן קצר יחסית.
האתגר מבחינת ארה"ב וישראל אינו מסתכם בהשמדת משגרים ומחסני טילים. חלק מתעשיית הכטב"מים האיראנית מבוסס על רשת מבוזרת של מפעלים, בתי מלאכה, חברות אזרחיות וספקי רכיבים, ולכן קשה להשמיד את כולה בתקיפות אוויריות. המשמעות היא שגם לאחר פגיעה נרחבת בתשתיות, איראן עשויה להמשיך לחדש את מלאי הנשק שלה.
פעילות מחודשת במתקן הקשור לפיתוח נשק גרעיני
סימן מדאיג נוסף מגיע מתצלומי לוויין חדשים של מתחם מין-זדא'אי, באזור טהראן, שלפי ישראל שימש למחקר ולפיתוח רכיבים הקשורים לנשק גרעיני. בדוח שפרסם ביום שלישי המכון למדע וביטחון בין-לאומי בוושינגטון, נחשפה פעילות מחודשת במתחם, שהותקף בידי ישראל במרץ האחרון. בתצלומים נראים כלי רכב רבים, תנועת משאיות, עבודות עפר ופינוי הריסות, לצד סימנים לתיקון הנזקים שנגרמו בתקיפה.
החוקרים מעריכים כי הפעילות עשויה להעיד על ניסיון איראני לשקם תשתיות ששימשו לפיתוח טכנולוגיות הקשורות לנשק גרעיני. אין זה אומר כי איראן חידשה את מאמציה להשיג נשק גרעיני, אולם כן במאמץ להכשיר יכולות שהיו ברשותה בעבר ונפגעו. בניגוד למתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו, המתחם המדובר אינו מתקן להעשרת אורניום, אלא אתר שיוחסה לו פעילות מחקר ופיתוח בתחום הנשק הגרעיני. חשוב להדגיש כי לפיתוח נשק גרעיני איראן זקוקה לשורה של יכולות נוספות שנפגעו, כמו למשל מתקן המרת האורניום.
ברקע עומדת גם אי-הוודאות בנוגע למלאי האורניום המועשר של איראן. ערב התקיפות ביוני 2025 החזיקה טהראן ביותר מ-440 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של 60%. לפי הערכות הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, חלק משמעותי מהמלאי שרד, אך היעדר גישה של פקחים למתקנים שהותקפו מקשה לקבוע מה נותר ממנו ומה מצבה הנוכחי של תוכנית הגרעין.

לכך חשוב להוסיף את הפעילות ההולכת וגוברת מצידה של איראן, על פי דיווחים ותצלומי לוויין, באזור הר המכוש. על פי חלק מההערכות, האתר עשוי לשמש אתר העשרת אורניום או לבצע יכולות גרעיניות נוספות. בראייתה של איראן, מדובר באתר ממוגן היטב וחסין לתקיפות, וניתן להעריך כי שם עשויות להתבצע פעולות רגישות בתחום הגרעין.
ארבע האפשרויות שעומדות על הפרק
בשלב זה ניתן להציע ארבעה תרחישים מרכזיים להתפתחות המשבר. הראשון הוא המשך ההפוגה והמשא ומתן עד הבחירות, תוך שמירה על הלחץ הכלכלי והמצור הימי על איראן, שמתקשה מאוד להתמודד עם המצב הקיים.
השני הוא תקיפה אמריקנית מוגבלת עוד לפני בחירות האמצע ב-3 בנובמבר, למרות הצהרת טראמפ, בניסיון להפעיל לחץ נוסף על טהראן. תרחיש כזה מגלם בתוכו סכנה של מיסקלקולציה והתפתחויות שלא ניתן לצפות, כמו למשל הרוגים אמריקנים.
השלישי הוא הסלמה בלתי מתוכננת בעקבות פגיעה איראנית משמעותית בכוחות אמריקניים, בבעלות ברית או בתשתיות חיוניות באזור, אולי מתוך בחירה איראנית להיות הצד המסלים. דווקא כעת צבא ארה"ב במזרח התיכון נמצא בנחיתות מספרית יחסית, ורק נושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון פועלת באזור. נושאת המטוסים תיאודור רוזוולט עושה דרכה מארה"ב למזרח התיכון ויידרשו לה עוד שבועות להגיע, ואילו נושאת המטוסים ג'ורג' בוש הגיעה בשבוע שעבר לעצירת התרעננות בנמל פוקט בתאילנד.
האפשרות הרביעית היא מבצע צבאי נרחב יותר לאחר הבחירות, כאשר טראמפ לא יהיה נתון לאותו לחץ מיידי של מערכת הבחירות. על פי חלק מהפרשנויות, במיוחד במקרה שבו הרפובליקנים יפסידו את השליטה באחד מבתי הקונגרס או בשניהם, הנשיא טראמפ, בכהונתו האחרונה ולאחר בחירות האמצע, וכשהוא סובל מאתגרים רבים מבית, יהיה חופשי יחסית לקדם יוזמות חריגות בתחום מדיניות החוץ.
טראמפ ניצב בפני שני סיכונים מנוגדים: תקיפה נוספת עלולה להצית מחדש את המלחמה, לפגוע בכלכלה האמריקנית ולגבות מחיר פוליטי ערב הבחירות. מנגד, הימנעות מפעולה עשויה להעניק לאיראן זמן יקר לשיקום תעשיית הטילים, הכטב"מים והיכולות הגרעיניות שלה.
