התקדמות במגעים להסכם בין ארה"ב לאיראן? המשלחות בדרך לדוחא – ואלו פרטי הטיוטה שנחשפו

פרטים חדשים על הניסיונות להגיע להסכם בין ארצות הברית לאיראן: בערוץ אל-ערבייה הסעודי פרסמו אמש (שישי) שורה של סעיפים מתוך טיוטת הצעה שבה דנים, לטענתם, המתווכים בין המדינות. לפי הדיווח, ההצעה עוסקת בכמה מהסוגיות המרכזיות במחלוקת בין וושינגטון לטהראן, ובהן תוכנית הגרעין האיראנית, הסנקציות האמריקניות ופתיחתו מחדש של מצר הורמוז לתנועת כלי שיט. לצד אלה, נבחנת גם אפשרות למעורבות של סין בהבטחת יישום ההסכם.

בתוך כך, מקור דיפלומטי אמר לברק רביד ב-N12 כי צוות המשא ומתן הקטארי עושה כעת את דרכו מטהראן בחזרה לדוחא, לאחר יום של שיחות על הסכם אפשרי עם ארצות הברית. צוות המשא ומתן האיראני מצטרף אליו בטיסה לבירת קטאר, והשיחות צפויות להימשך היום (שבת). בשלב זה, הסעיפים שפורסמו הם חלק מטיוטה שנמצאת בדיונים, ולא מדובר בהסכם סופי שהצדדים כבר קיבלו על עצמם.

הדיווח הסעודי: אלו הסעיפים המרכזיים בטיוטת ההסכם בין ארה"ב לאיראן

• פתיחת מצר הורמוז בתוך שבעה ימים: המתווכים דנים בהסדרים שיאפשרו לחדש את מעבר כלי השיט במצר בתוך שבוע. לפי הטיוטה, הצדדים יידרשו להסכים על הסדר שיאפשר את חידוש התנועה הימית, אך עדיין לא ברור אילו תנאים ייקבעו לצורך כך.

• התחייבות איראנית בנוגע למלאי החומר הגרעיני: אחד הנושאים המרכזיים שנבחנים הוא האפשרות לקבל מאיראן התחייבות מוקדמת לגבי עתיד החומר הגרעיני שברשותה. המטרה היא להסדיר את הטיפול במלאי במסגרת ההסכם, אולם בדיווח לא צוין אם איראן תידרש להעביר אותו למדינה אחרת, לצמצם אותו או לנקוט פעולה אחרת.
• הסרת סנקציות בתמורה לצעדים איראניים: הטיוטה מציעה לקבוע שכל צעד שתבצע איראן בתחום הגרעין ייענה בצעד אמריקני מקביל בנושא הסנקציות. כך, למשל, התקדמות איראנית במילוי התחייבות גרעינית תלווה בהקלה אמריקנית בהתאם להסכמות. הרעיון הוא ליצור תהליך הדרגתי, שבו שתי המדינות מתקדמות במקביל ולא נדרשות לבצע את כל התחייבויותיהן מראש.
• לא יהיו ויתורים חד-צדדיים: על פי אחד הסעיפים, אף אחת מהמדינות לא תחויב לבצע ויתור מבלי לקבל בתמורה התחייבות מהצד השני. הסעיף נועד להתמודד עם אחת המחלוקות המרכזיות במשא ומתן - השאלה מי יידרש לפעול ראשון, והאם ניתן לסמוך על כך שהצד השני ימלא את חלקו בהסכם.
• סין עשויה לשמש ערבה להסכם: המתווכים בוחנים אפשרות לשלב את סין כגורם שיסייע להבטיח את יישום ההסכמות בין וושינגטון לטהראן. המשמעות היא שבייג'ינג עשויה לקבל תפקיד בהבטחת עמידת הצדדים בהתחייבויותיהם. עם זאת, עדיין לא פורט מה יהיו סמכויותיה או כיצד תתבצע הערבות בפועל.
• הקמת מנגנון פיקוח בין-לאומי: לצד האפשרות למעורבות סינית, נבחנת הקמת מנגנון בין-לאומי שיוודא כי ארצות הברית ואיראן אכן מבצעות את הצעדים שעליהם התחייבו. המטרה היא ליצור דרך מוסכמת לבדיקת יישום ההסכם, כך שהמעקב אחר ההתחייבויות לא יתבסס רק על דיווחים והצהרות של שתי המדינות.

• צעדים יומיים לבניית אמון: הטיוטה כוללת דיון בצעדים הדדיים שיבוצעו מדי יום, במטרה לחזק את האמון בין המדינות ולאפשר התקדמות רציפה במשא ומתן וביישום ההסכמות. לפי ההצעה, כל צד יבצע פעולות בהתאם להתחייבויותיו, אך בשלב זה לא פורסם אילו צעדים יידרשו בכל יום.
• לוחות זמנים ברורים וטיפול בהפרות: המתווכים מבקשים לקבוע מראש מתי כל אחד מהצדדים יידרש לבצע את התחייבויותיו. נוסף על כך, נבחנים צעדים שיינקטו במקרה שאיראן תתעכב בביצוע התחייבות מסוימת או לא תעמוד בה.
• ניסיון להביא לשיחות ישירות בין איראן לארה"ב: סעיף נוסף עוסק במאמץ להשיג את הסכמתה של טהראן לקיום סבב משא ומתן ישיר עם וושינגטון. עד כה המגעים המתוארים מתנהלים באמצעות מתווכים, וההצעה מבקשת לאפשר גם דיון ישיר בין נציגי שתי המדינות.

"גישת המקל והגזר לא עובדת": טהראן מציגה עמדה קשוחה

למרות הדיווחים על התקדמות במגעים הדיפלומטיים, בכירים בטהראן משדרים עמדה נוקשה ודוחים כל ניסיון להפעלת לחץ. יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, התייחס לתהליך והבהיר כי "תנאיה של איראן הובהרו למתווכים שוב ושוב ובאופן ברור. גישת המקל והגזר אינה משפיעה על איראן. ניתן להשיג התקדמות רק לאחר שתושג הסכמה על שבעת תנאיה של איראן".

דברים חריפים עוד יותר השמיע יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות החוץ בפרלמנט האיראני, אבראהים עזיזי, בראיון לערוץ "אל-עאלם". עזיזי הדגיש את המוכנות הביטחונית של הרפובליקה האיסלאמית ואיים: "אנחנו ערוכים באופן מלא, וניסינו לנצל את מלוא היכולות במסגרת הלוחמה ההיברידית, ובהמשך להתייצב מול אויבי איראן. לכן, אם ארה"ב תשוב ותעשה טעות כלשהי, או תטעה שוב בחישוביה - אמריקה והישות הציונית הן שיישאו באבדות הכבדות בתחום המדיני, הכלכלי, הביטחוני, הצבאי וביטחון הפנים".

עזיזי התייחס בדבריו גם לעניין הערבויות והבהיר כי חובת ההוכחה מוטלת כולה על וושינגטון. לדבריו, "האמריקנים הם שצריכים לספק ערבויות. הם אלה שצריכים לבנות אמון ולהיערך למתן ערבויות אמינות, ניתנות ליישום וכאלה שלא ניתן לחזור מהן. אסור שהחתימה על הערבויות תפגע עוד יותר באמינותה של אמריקה. הם אלה שצריכים לספק אותן, ואנחנו צריכים להגיע למצב שבו נהיה בטוחים ומשוכנעים שהאמריקנים לא ישובו לדרך השגויה שבה הלכו בעבר".

בנוגע למגעים הדיפלומטיים עצמם ציין עזיזי כי קבלת הצעות דרך מתווכים אינה מעידה על הסכמה אוטומטית. "איראן קיבלה בימים האחרונים הצעות רבות שהעבירו אליה המתווכים. אין פירוש הדבר שהיא מקבלת את ההצעה רק מפני שהמתווך הגיע לאיראן", הסביר. "אנחנו בודקים מי עומד מאחורי ההצעה: האם זו הצעה של המתווך עצמו או הצעה אמריקנית שמועברת באמצעותו? האם האמריקנים באמת מחויבים להצעות האלה, מאמינים בהן ויישמו אותן? אילו ערבויות קיימות ליישום? נקודה נוספת היא היישום בשטח: באיזו מידה ההתחייבויות האלה יתורגמו למעשים וייושמו בפועל?".