מרד במפלגת השלטון בבריטניה: שרת הפנים נאלצה לסגת מחלק מרכזי ברפורמת ההגירה
שבאנה מחמוד ביקשה להקשיח משמעותית את התנאים לקבלת תושבות קבע בבריטניה, אך נאלצה להתקפל • התוכנית המקורית זכתה להתנגדות חריפה מתוך מפלגת הלייבור, שרים וחברי פרלמנט • במקום 1.9 מיליון זרים שהיו עלולים להמתין זמן ממושך יותר לתושבות קבע, התנאים יוחמרו רק לחצי מיליון


החדשות בקצרה:
- שרת הפנים של בריטניה שבאנה מחמוד מתקפלת מחלק מרכזי ברפורמת ההגירה שהציגה.
- במקום החמרת הגישה ל-2 מיליון זרים, המספר קוצץ למאות אלפים בלבד.
- המוני עובדים זרים יוכלו להמשיך להתקדם לקבלת תושבות בתוך פרק זמן קצר.
- באופוזיציה הימנית תוקפים בחריפות את המהלך: "כניעה לשמאל".
ממשלת בריטניה מתקפלת ונאלצת לסגת מחלק ניכר מתוכניתה להחמיר את חוקי ההגירה, בעקבות מרד פוליטי בתוך מפלגת הלייבור. שרת הפנים שבאנה מחמוד, שהציגה לפני שנה תוכנית שנועדה להאריך באופן דרמטי את תקופת ההמתנה של מהגרים לקבלת תושבות קבע, הודיעה על שורת הקלות נרחבות, לאחר שספגה התנגדות מצד כמאה חברי פרלמנט ממפלגתה, איגודי עובדים ואף שרים בכירים בממשלה.
לפי התוכנית המרוככת, קרוב ל-300 אלף עובדים זרים בתחום הסיעוד והטיפול יוחרגו מההגבלות החדשות, שהיו אמורות לחייב אותם להמתין שנים נוספות עד לקבלת מעמד קבוע בבריטניה.
היקף הנסיגה גדול במיוחד, ומתוך כ-1.9 מיליון אזרחים זרים שאמורים להיות זכאים לתושבות קבע עד שנת 2030, רק כחצי מיליון יידרשו בסופו של דבר להמתין תקופה ארוכה יותר מזו שנקבעה בכללים הקיימים.

השינוי עורר ביקורת חריפה מצד מפלגת השמרנים באופוזיציה, שטוענת כי ההקלות עלולות לעלות למשלמי המיסים הבריטים כ-10 מיליארד ליש"ט לאורך חייהם של המהגרים, בין היתר בשל תשלומי רווחה והוצאות ציבוריות על שירותי הבריאות.
במקום 15 שנות המתנה, חמש שנים בלבד
במרכז המחלוקת עומדים עובדים זרים שהגיעו לבריטניה בגל ההגירה שלאחר מגפת הקורונה, בעיקר בענף הסיעוד והטיפול.
בתוכנית המקורית של מחמוד, שפורסמה בנובמבר בשנה שעברה, נקבע כי אותם עובדים יצטרכו להמתין 15 שנים לפני שיוכלו לקבל תושבות קבע. כעת הוחלט כי יותר מ-282 אלף מהם, כשלושה רבעים מקבוצת העובדים הרלוונטית, ימשיכו להיות זכאים למעמד קבוע לאחר חמש שנות שהייה בלבד, כפי שהיה נהוג קודם לכן.

מעמד תושבות הקבע, המכונה בבריטניה Indefinite Leave to Remain או ILR, מאפשר למחזיקים בו לחיות ולעבוד במדינה ללא הגבלת זמן, ולקבל קצבאות והטבות סוציאליות בהתאם לזכאותם.
עובדים שלא יעמדו בתנאים לקבלת המעמד לאחר חמש שנים לא יידרשו בהכרח לעזוב את בריטניה. במקום זאת, הם יוכלו לקבל אשרה חדשה לחמש שנים נוספות, שתעניק להם הזדמנות שנייה לעמוד בדרישות לקבלת תושבות קבע.
ההקלות אינן מוגבלות לעובדי הסיעוד. בדיילי מייל נכתב כי לפי התוכנית המעודכנת, גם עובדים זרים בתחומים אחרים, וכן חלק ממבקשי המקלט שהגיעו לבריטניה, ייהנו מקיצור תקופות ההמתנה ביחס לתוכנית המקורית.
עובדים זרים המועסקים בתפקידים מסוימים במגזר הציבורי, שאינם דורשים הכשרה מקצועית גבוהה, ובהם סייעי הוראה, מומחים לטיפול בכף הרגל וכוחות עזר בסיעוד, יוכלו להמשיך לקבל תושבות קבע לאחר חמש שנים.
עובדים אחרים במשרות הדורשות הכשרה נמוכה יחסית לא ייאלצו להמתין 15 שנים, כפי שתוכנן תחילה, אלא יוכלו להיות זכאים למעמד לאחר עשר שנים.
הלחץ מבית הכריע
הנסיגה של מחמוד מגיעה לאחר חודשים של לחצים כבדים מצד גורמים במפלגתה. כמאה חברי פרלמנט מהלייבור פעלו נגד הרפורמה המקורית, לצד איגודי עובדים שדרשו להגן על זכויותיהם של עובדים זרים שכבר מתגוררים בבריטניה.

גם בתוך הממשלה נשמעה התנגדות. שרת השיכון אנג'לה ריינר תקפה בחודש מרץ את התוכנית וכינתה אותה "לא בריטית", בעת שכיהנה כחברת פרלמנט מן השורה. גם שרת האנרגיה מיאטה פאנבולה הביעה הסתייגות מהשינויים, ובחודש שעבר סירבה להצהיר כי היא תומכת בהם.
בפרסום באתר מחוז הבחירה שלה, שהוסר מאז, הזהירה פאנבולה כי הארכת תקופת ההמתנה לתושבות קבע "עלולה לפגוע בתהליך בניית הלכידות החברתית".
איגוד העובדים יוניסון, הגדול בבריטניה, מיהר לחגוג את ההחלטה. המזכירה הכללית שלו, אנדראה איגן, הצהירה כי האיגוד מילא תפקיד מרכזי בהפעלת הלחץ על שרת הפנים. "אנחנו שמחים שהיא סוף סוף הקשיבה לנו ולא יישמה את ההיבטים הגרועים ביותר של התוכנית", אמרה.
מחמוד: "תושבות קבע צריכה להיות זכות שמרוויחים"
למרות הנסיגה, מחמוד ניסתה להציג את התוכנית המעודכנת כרפורמה חשובה במדיניות ההגירה הבריטית. "מעמד של תושב קבע הוא אחת הזכויות החשובות ביותר שהמדינה הזאת יכולה להציע", אמרה. "עד היום הוא ניתן כמעט באופן אוטומטי. מהיום צריך להרוויח אותו".
לדבריה, מי שתורמים יותר לחברה הבריטית יוכלו לקבל מעמד קבוע מהר יותר, ואילו מי שאינם מצייתים לכללים יידחו או ייאלצו להמתין זמן ממושך יותר.

אלא שהמסרים הללו שונים מהאזהרות שהשמיעה בעבר. רק לפני חודשים אחדים טענה מחמוד כי אי-יישום הרפורמה המקורית יוביל לפגיעה של 10 מיליארד ליש"ט בכספי הציבור. היא אף הזהירה כי ריכוך התוכנית יפגע בעקרון ההוגנות בחברה הבריטית ויגביר את הלחץ על שירותים ציבוריים, לרבות דיור ובריאות.
כעת טוענים גורמים רשמיים כי אומדן העלות של 10 מיליארד ליש"ט כבר אינו עדכני, וכי השינויים שהוכרזו דווקא צפויים להביא לחיסכון של כמה מיליארדי ליש"ט בתשלומי רווחה.
האופוזיציה תוקפת: "כניעה לשמאל"
באופוזיציה השמרנית לא השתכנעו. שר הפנים בממשלת הצללים, כריס פיליפ, האשים את מחמוד בנסיגה דרמטית ממדיניותה המקורית בעקבות לחץ של האגף השמאלי במפלגת הלייבור. לטענתו, יותר מ-250 אלף עובדי סיעוד בשכר נמוך ובני משפחותיהם, כולל כאלה שהגיעו לדבריו בדרכי מרמה, יוכלו כעת להישאר בבריטניה לפחות עשר שנים, וכשלושה רבעים מהם יוכלו להישאר לצמיתות.

פילפ התעקש כי מסמכים שפרסם משרד הפנים עצמו מצביעים על עלות של 10 מיליארד ליש"ט, והוסיף כי לא ראוי להעניק אזרחות למהגרים בלתי חוקיים.
מנהיגת המפלגה השמרנית, קמי באדנוק, כתבה כי מחמוד "הושפלה" לאחר שנכנעה ללחצים שהפעילו ריינר וחברי הפרלמנט מהאגף השמאלי של הלייבור. גם נייג'ל פרג', מנהיג מפלגת "רפורמה" מהימין הפופוליסטי, הגדיר את המהלך כ"תחילתה של הכניעה", וטען כי מדובר בשינוי כיוון משמעותי שיגבה מהמדינה סכומי כסף עצומים.
