המבחן הגדול של טראמפ: האם הדמוקרטים בדרך להשתלט על הקונגרס
ארצות הברית נערכת לאפשרות של מהפך בבחירות האמצע • טראמפ עצמו לא עומד לבחירה, אבל התוצאות עשויות לשנות את פני המחצית השנייה של כהונתו • אם הדמוקרטים יצליחו להשתלט על שני בתי הקונגרס, הם יוכלו לבלום חוקים, לעכב מינויים בכירים ולפתוח בחקירות נגד הממשל • האם הם יוכלו גם להדיח את הנשיא, ואילו סמכויות יישארו בידיו?
החדשות בקצרה:
- מיליוני אזרחי ארה"ב יצביעו בבחירות שנתפסות כהצבעת אמון בטראמפ.
- הנשיא צפוי לאבד את השליטה בקונגרס, והקדנציה עלולה להשתנות.
- ההשפעה של הבחירות הקרובות על עתיד המלחמה באיראן - והמצב מול רוסיה וסין.
מיליוני אמריקנים יצאו ביום שלישי לקלפיות במסגרת בחירות האמצע, שעשויות לשנות באופן דרמטי את מאזן הכוחות בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ לא מתמודד בבחירות, והוא ימשיך לכהן בבית הלבן ללא קשר לתוצאותיהן. אלא שהשאלה מי ישלוט בשני בתי הקונגרס עשויה לקבוע אם יוכל להמשיך לקדם את מדיניותו בשנתיים שנותרו לכהונתו, או שייאלץ להתמודד עם אופוזיציה דמוקרטית שתוכל לבלום חלק גדול מיוזמותיו.
מתי נערכות בחירות האמצע?
בחירות האמצע מתקיימות בארצות הברית אחת לארבע שנים, בדיוק באמצע כהונת הנשיא. אף שהאמריקנים אינם מצביעים בהן ישירות על זהות הנשיא, הן נתפסות במידה רבה כמשאל עם על תפקודו. לאורך השנים נטו מפלגותיהם של נשיאים מכהנים לאבד מושבים בבחירות הללו, כאשר מצביעים השתמשו בקלפי כדי להביע מחאה על מדיניות הממשל או על המצב במדינה. בחירות האמצע יתקיימו מחר, 3 בנובמבר 2026. הבחירות הבאות יתקיימו בעוד ארבע שנים.
מה בעצם בוחרים האמריקנים?
הקונגרס, הרשות המחוקקת של ארצות הברית, מורכב משני בתים: בית הנבחרים (הבית התחתון) והסנאט (הבית העליון). לשניהם סמכויות מרכזיות בקביעת החוקים והתקציבים של הממשל הפדרלי, אך שיטת הבחירה שלהם שונה.
בית הנבחרים כולל 435 חברים, וכל אחד מהם מייצג מחוז בחירה. מספר המושבים שמקבלת כל מדינה נקבע בהתאם לגודל אוכלוסייתה. חברי הבית נבחרים לכהונה של שנתיים בלבד, ולכן בכל בחירות אמצע עומדים כל 435 המושבים לבחירה מחדש.
בסנאט, לעומת זאת, מכהנים 100 חברים, שניים מכל אחת מ-50 המדינות, ללא קשר לגודל האוכלוסייה. כל סנאטור נבחר לשש שנים, והבחירות מתקיימות באופן מדורג, כך שבכל שנתיים עומד לבחירה כשליש מהבית. השנה יתקיימו בחירות ל-35 מושבים, בהם 33 בבחירות רגילות ושניים בבחירות מיוחדות.

בנוסף לבחירות לקונגרס, יבחרו האמריקנים גם מושלים ב-36 מדינות, מחוקקים בבתי הנבחרים המדינתיים ובעלי תפקידים מקומיים. בחלק מהמדינות יתקיימו גם הצבעות על סוגיות ציבוריות שונות.
בניגוד לבחירות לנשיאות, שבהן יש חשיבות מכרעת למספר האלקטורים שכל מועמד מקבל, הבחירות לקונגרס מוכרעות בנפרד בכל מדינה או מחוז. לכן ייתכן שמפלגה תזכה ברוב הקולות ברחבי המדינה, אך לא תשיג את מספר המושבים הדרוש לשליטה בבית הנבחרים.
מה יקרה אם טראמפ יאבד את שני בתי הקונגרס?
כיום הרפובליקנים מחזיקים ברוב בשני בתי הקונגרס. אם הדמוקרטים יצליחו להפוך את התמונה ולהשתלט על שניהם, טראמפ ימצא את עצמו מול קונגרס שנשלט כולו בידי המפלגה היריבה. מבחינתו, מדובר בתרחיש שעלול להקשות משמעותית על המשך קידום סדר היום שלו, ועל מיצוב המורשת שלו לקראת סיום כהונתו.
המשמעות הראשונה והחשובה ביותר היא בתחום החקיקה. בארצות הברית, כל חוק פדרלי חייב לקבל את אישורם של בית הנבחרים והסנאט לפני שהוא מגיע לחתימת הנשיא. כאשר מפלגתו של הנשיא מחזיקה ברוב בשני הבתים, קל לו יותר לאשר חוקים. לעומת זאת, אם הדמוקרטים ישלטו בקונגרס, הם יוכלו לבלום יוזמות חקיקה של טראמפ, לשנות אותן או להתנות את אישורן בפשרות.

הדבר עשוי להשפיע על שורה ארוכה של נושאים, בהם מדיניות ההגירה, מיסוי, בריאות, הוצאות ממשלתיות ותוכניות כלכליות. טראמפ עדיין יוכל להפעיל את סמכויותיו הנשיאותיות ולהוציא צווים נשיאותיים במסגרת החוק, אך יתקשה לקדם רפורמות שדורשות חקיקה חדשה.
עם זאת, גם הדמוקרטים לא יוכלו לעשות ככל העולה על רוחם. טראמפ ימשיך להחזיק בסמכות להטיל וטו על חוקים שיעביר הקונגרס. כדי להתגבר על וטו נשיאותי נדרש רוב של שני שלישים בשני הבתים, רוב שקשה מאוד להשיג. נוסף על כך, בסנאט נדרשים בדרך כלל 60 קולות כדי להתגבר על הליך הפיליבסטר, שמאפשר לעכב את קידומן של הצעות חוק רבות.
המאבק על הכסף: הדמוקרטים יוכלו להגביל את התקציבים
אחד הכלים המשמעותיים ביותר שבידי הקונגרס הוא השליטה בתקציב הפדרלי. הנשיא אומנם עומד בראש הרשות המבצעת, אך הקונגרס הוא שמאשר את החקיקה המאפשרת לממן את פעילות הממשל.
אם הדמוקרטים ישתלטו על שני הבתים, מה שנראה סביר בהחלט, הם יוכלו לנסות לצמצם מימון לתוכניות שטראמפ מעוניין לקדם, לדרוש שינויים בתקציב ולהציב תנאים לאישור הוצאות ממשלתיות.
מצב כזה עלול להוביל לעימותים ממושכים בין הבית הלבן לקונגרס. אם הצדדים לא יצליחו להגיע להסכמות על מימון הממשל, תיתכן גם השבתה חלקית של שירותי הממשלה הפדרלית, כפי שאירע בעבר במהלך מחלוקות תקציביות בין נשיאים לקונגרס.
חקירות נגד טראמפ ואנשי ממשלו
מלבד חקיקה ותקציבים, לקונגרס יש סמכויות פיקוח נרחבות על הממשל. ועדות הקונגרס יכולות לקיים דיונים, לזמן עדים, לדרוש מסמכים ולחקור את פעילותן של סוכנויות ממשלתיות ובכירים בממשל.
שליטה דמוקרטית בשני הבתים תאפשר למפלגה לקבל לידיה את ראשות הוועדות המרכזיות ולפתוח בחקירות בנוגע להתנהלות ממשל טראמפ. הדמוקרטים יוכלו לדרוש עדויות מבכירים, לבחון החלטות מדיניות ולחקור סוגיות הנוגעות לשימוש בכספי ציבור ולהפעלת סמכויות שלטוניות.

חקירות כאלה אינן מובילות בהכרח להליכים פליליים, אבל הן עלולות להעסיק את הבית הלבן במשך חודשים ארוכים, לחשוף מידע רגיש מבחינה פוליטית ולהקשות על הממשל לקדם את תוכניותיו.
האם הדמוקרטים יוכלו להדיח את טראמפ?
אחת השאלות המרכזיות היא האם ניצחון דמוקרטי בקונגרס יאפשר לפתוח בהליך הדחה נגד הנשיא. התשובה היא שכן, אך הדרך להדחה בפועל מורכבת הרבה יותר.
החוקה האמריקנית מאפשרת לבית הנבחרים לפתוח בהליך הדחה נגד נשיא מכהן. כדי לאשר את סעיפי האישום נדרש רוב רגיל בבית הנבחרים. אם הדמוקרטים ישתלטו על הבית, הם יוכלו עקרונית לקדם הליך כזה, אם יסברו שקיימת לכך עילה.
אלא שהחלטה של בית הנבחרים אינה מספיקה כדי לסלק נשיא מתפקידו. לאחר אישור האישומים עובר ההליך לסנאט, שם נדרש רוב של שני שלישים מהסנאטורים המשתתפים בהצבעה כדי להרשיע ולהדיח את הנשיא. אם כל 100 הסנאטורים משתתפים, מדובר ב-67 קולות.
לכן, גם אם הדמוקרטים ישיגו רוב בשני בתי הקונגרס, הם לא יוכלו להדיח את טראמפ בכוחות עצמם באמצעות רוב רגיל. לשם כך יידרש רוב גדול במיוחד בסנאט, או תמיכה של סנאטורים רפובליקנים, דבר שהופך להיות הרבה פחות סביר.
מינוי שופטים ובכירים
איבוד השליטה בסנאט עלול להיות משמעותי במיוחד עבור טראמפ, משום שזהו הבית שאחראי לאישור מינויים בכירים שמציע הנשיא.
בין היתר, הסנאט נדרש לאשר מינויים של שרים, שגרירים, בכירים בממשל ושופטים פדרליים, כולל שופטי בית המשפט העליון. אם הדמוקרטים יחזיקו ברוב בסנאט, הם יוכלו לעכב מינויים או לדחות מועמדים שלא יהיו מקובלים עליהם.

מדובר בסמכות משמעותית במיוחד בתחום המשפט, משום ששופטים פדרליים רבים ממונים לכהונה לכל החיים. במילים אחרות, שליטה דמוקרטית בסנאט עשויה להגביל לא רק את יכולתו של טראמפ להשפיע על הממשל בשנתיים הקרובות, אלא גם את יכולתו לעצב את מערכת המשפט האמריקנית לשנים רבות, כפי שהצליח לעשות במידה רבה בכהונתו הראשונה.
האם טראמפ עדיין יוכל לפעול מול איראן, רוסיה וסין?
גם אם הדמוקרטים ישלטו בשני בתי הקונגרס, טראמפ ימשיך להיות נשיא ארצות הברית והמפקד העליון של הכוחות המזוינים. הוא יוכל להמשיך לנהל מגעים מדיניים, לקבל החלטות בתחומי הביטחון ומדיניות החוץ ולהפעיל סמכויות ביצועיות שמוקנות לו בחוק.
ניצחון דמוקרטי לא ישלול מטראמפ את יכולתו לנהל את מדיניות החוץ האמריקנית, אבל עשוי להגביל את חופש הפעולה שלו במהלכים הדורשים שיתוף פעולה מצד הקונגרס.
ומה אם הדמוקרטים יזכו רק באחד הבתים?
גם תוצאה שבה הדמוקרטים משתלטים על בית אחד בלבד עשויה להשפיע משמעותית על הממשל.
אם יזכו ברוב בבית הנבחרים, הם יוכלו לבלום חקיקה, לשלוט בוועדות הבית ולפתוח בחקירות נגד הממשל. עם זאת, הרפובליקנים ימשיכו לשלוט בסנאט ויוכלו לאשר רבים מהמינויים שמציע טראמפ.

אם הדמוקרטים ישתלטו דווקא על הסנאט, הם יוכלו לחסום מינויים בכירים ולהקשות על קידום חוקים, אך הרפובליקנים ימשיכו לשלוט בבית הנבחרים ובוועדותיו.
אם הרפובליקנים ישמרו על הרוב בשני הבתים, טראמפ יוכל להמשיך לקדם את מדיניותו בתנאים פוליטיים נוחים יותר, אף שגם אז הוא יידרש לעיתים לפשרות בתוך מפלגתו ועם הדמוקרטים.
שנתיים שיכריעו את המשך כהונתו
בחירות האמצע עשויות להשפיע כמעט על כל החלטה משמעותית שיקבל הבית הלבן בשנתיים הקרובות.
ניצחון רפובליקני יאפשר לטראמפ להמשיך לפעול בעזרת רוב מפלגתי בקונגרס, ואילו ניצחון דמוקרטי בשני הבתים עלול להפוך את המחצית השנייה של כהונתו למאבק פוליטי מתמשך סביב תקציבים, חוקים, מינויים וחקירות, עם התקדמות מועטה בלבד בתחום המדיניות
מבחינת הדמוקרטים, מדובר בהזדמנות לקבל מחדש סמכויות משמעותיות של פיקוח ובלימה מול הנשיא. מבחינת טראמפ, הבחירות יקבעו אם ימשיך ליהנות מתמיכת הרשות המחוקקת או שיצטרך לנהל את השנתיים האחרונות שלו בבית הלבן מול קונגרס עוין. אף ששמו של טראמפ אינו מופיע על פתקי ההצבעה, תוצאות הבחירות ב-3 בנובמבר עשויות להיות אחד האירועים המשמעותיים ביותר עבור המשך נשיאותו.
