ארה"ב אישרה עסקת נשק של 2.1 מיליארד דולר לאוקראינה – אבל הטילים יגיעו רק בעוד שנים
ממשל טראמפ אישר מכירת 500 טילי יירוט מתקדמים למערכות הפטריוט של אוקראינה, שנועדו להגן עליה מפני המתקפות הרוסיות • למרות הצורך הדחוף, שני מקורות המעורים בפרטים מעריכים שהטילים לא יסופקו לפני תחילת שנות ה-30 • קנדה, גרמניה ונורווגיה יסייעו במימון העסקה, לצד כספים בגיבוי האיחוד האירופי

משרד החוץ האמריקני הודיע אמש (שישי) כי אישר עסקת נשק בהיקף של כ-2.1 מיליארד דולר עם אוקראינה, שבמסגרתה תוכל קייב לרכוש 500 טילי יירוט מתקדמים מסוג PAC-3 MSE למערכות ההגנה האווירית פטריוט. מדובר באחת מעסקאות הנשק ההגנתי המשמעותיות ביותר שאושרו לאוקראינה מאז תחילת כהונתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. עם זאת, למרות האישור האמריקני, מסתמן כי הטילים לא יגיעו לאוקראינה בזמן הקרוב.

לפי שני מקורות המעורים בפרטי ההחלטה ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס, הטילים הכלולים בעסקה טרם יוצרו, ואספקתם צפויה רק כמה שנים לאחר תחילת העשור הבא, כלומר במהלך שנות ה-30. המשמעות היא שהעסקה, שנועדה לחזק את מערך ההגנה האווירית של אוקראינה, לא צפויה לספק מענה מיידי למתקפות הטילים הרוסיות. אחד המקורות ציין כי משרד ההגנה האוקראיני פועל מול הפנטגון כדי להקדים את האספקה, בין היתר באמצעות העברת טילים שכבר נמצאים במלאי האמריקני, והחלפתם בעתיד בטילים החדשים שייוצרו.
אוקראינה זקוקה לטילים עכשיו – האספקה תימשך שנים
הצורך האוקראיני בטילי הפטריוט גובר על רקע התרחבות התקיפות הרוסיות נגד ערים, מתקני אנרגיה ותשתיות אזרחיות. מערכת הפטריוט נחשבת לאחד מאמצעי ההגנה המרכזיים העומדים לרשות אוקראינה נגד טילים בליסטיים, הנעים במהירות גבוהה וקשים במיוחד ליירוט.

רק ביום חמישי נהרגו לפחות 14 בני אדם בתקיפת כטב"ם רוסי על רציף רכבת הומה אדם בעיר דניפרו. חמישה בני אדם נוספים נהרגו בתקיפות בשתי ערים אחרות, ואדם נוסף נהרג בתקיפת טילים בשעות הערב בקייב. המתקפות המחישו פעם נוספת את הצורך הדחוף של אוקראינה בחידוש מלאי טילי היירוט שלה.
בתחילת השבוע אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי ארצו ממתינה כבר כמעט חודש לאישור אמריקני לאספקת טילים חיוניים. זלנסקי מתח ביקורת על העיכובים, בשעה שרוסיה מגבירה את תקיפותיה נגד תשתיות האנרגיה של אוקראינה לקראת החורף. האישור שניתן כעת עשוי לקדם את הרכש, אך אינו פותר את בעיית המחסור המיידית בטילי יירוט.

מי ישלם על העסקה? מדינות אירופה וקנדה
למרות שהטילים ייוצרו בארצות הברית, העסקה לא תמומן מכספי ממשלת ארה"ב. לפי הודעת משרד החוץ, קנדה, גרמניה ונורווגיה יספקו מימון באמצעות תוכנית אמריקנית בשם JUMPSTART, המאפשרת למדינות בעלות ברית לרכוש ציוד צבאי ושירותים עבור אוקראינה. נוסף על כך, חלק מהמימון יגיע מכספים אוקראיניים הנתמכים בהלוואה של האיחוד האירופי. בשלב זה מדובר באישור למכירה אפשרית, שעדיין כפופה להליכי הרכש ולבחינת הקונגרס האמריקני.
העיכוב הצפוי באספקה נובע גם מהלחץ הגובר על תעשיית הנשק האמריקנית. בשנים האחרונות סיפקה ארצות הברית כמויות גדולות של תחמושת למדינות בעלות בריתה, ובמקביל השתמשה בטילים ובחימושים מתקדמים במסגרת פעולותיה הצבאיות נגד איראן. הדבר עורר חששות בנוגע למלאי טילי ההגנה האווירית והחימוש המדויק שברשותה.

לפי סוכנות הידיעות רויטרס, בפנטגון פועלים כעת מול יצרניות הנשק במטרה להאיץ את קצב הייצור, כדי להתמודד עם הביקוש הגובר לטילים מצד ארצות הברית ובעלות בריתה. אולם הגדלת הייצור דורשת זמן, ולכן גם עסקאות שכבר קיבלו אישור עשויות להימשך שנים עד להשלמת האספקה.
ההחלטה האמריקנית מגיעה גם על רקע היחסים המתוחים בין וושינגטון לקייב. בתקופה האחרונה נרשמו חילוקי דעות בין הצדדים בעקבות עיכובים באספקת נשק, ובין היתר לאחר שטראמפ הודיע על עסקת סולר עם רוסיה ומתח ביקורת על סירובה של אוקראינה להפסיק את התקיפות נגד בתי זיקוק רוסיים.