"פוטנציאלי הרסני": עשרות הסנקציות שכבר הוטלו על ישראל - והצעדים הדרמטיים שבקנה

החדשות בקצרה:

• נתניהו הזהיר מפני בידוד כלכלי ואמר שהורה להכין תוכנית לעקוף סנקציות באמצעות בלוקצ'יין.
• כבר היום מוטלות על ישראל יותר מ-100 סנקציות, רובן המוחלט בעלות השפעה מועטה.
• החשש המרכזי: סנקציות הרסניות מארצות הברית ומהאיחוד האירופי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בסוף השבוע לאפשרות שיוטלו על ישראל סנקציות כבדות שיאלצו את הכלכלה הישראלית "להתארגן בכלכלה עוקפת". דבריו לא מגיעים בחלל ריק. על ישראל מוטלות עשרות רבות של סנקציות מעשרות מדינות שונות, כאשר בקנה יש צעדים נוספים ודרמטיים הרבה יותר מהאיחוד האירופי ומארצות הברית, שבינתיים נבלמים.

לפי מעקב של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) שגיבש מנכ"ל המכון ד"ר שוקי פרידמן, על ישראל מוטלים כיום כ-109 צעדי סנקציות ב-55 מדינות וישויות. יש להדגיש שהסנקציות היום לא ממוקדות במערכת הבנקאות הישראלית ואין להן השפעה משמעותית על הכלכלה של ישראל.

מהניתוח עולה שסנקציות פיננסיות הן הכלי המרכזי שבו משתמש העולם נגד ישראל - 39 צעדים פיננסים נרשמו, רובם ממוקדים ובעלי השפעה מועטה. במקביל כ-16 צעדים הוכרזו נגד האקדמיה הישראלית, 16 צעדים נגד תעשיית הנשק הישראלית ו-14 צעדים נגד הסחר הישראלי.

חלק ניכר מהסנקציות נוגע ליהודה ושומרון. בחודש שעבר הכריזה בריטניה על כמה צעדים נגד ישראל, כולל איסור יבוא של סחורות מההתנחלויות ומשטר סנקציות חדש על חברות ויחידים המספקים שירותים להרחבת ההתנחלויות. גם בהולנד, ספרד ומדינות נוספות נקטו צעדים דומים, כאשר ההשפעה שלהם על עסקים בהתנחלויות עשויה להיות משמעותית.

קיים חשש שהצעדים האלו, שלכאורה מתמקדים בהתנחלויות, עשויים לזלוג גם לכלכלה הישראלית כולה. האיום לפגוע בגופים ישראליים שמספקים שירותים להתנחלויות, כמו בנקים ישראלים, עשוי להיות הרסני, וכמו גם חשש שכל עסק ישראלי שעובד בצורה כלשהי עם ההתנחלויות יהיה על הכוונת.

ספרד מובילה את טבלת הסנקציות, עם 10 צעדים נגד ישראל. אחריה ניתן למצוא את ארצות הברית, בריטניה, בלגיה וטורקיה.

אך החשש הגדול של ישראל הוא לא הסנקציות הקיימות, אלא אלו שכבר בקנה ועשויות להתממש בעתיד.

באיחוד האירופי דנים שוב ושוב בשנתיים האחרונות בביטול הסכם האסוציאציה עם ישראל - ההסכם המרכזי שסדיר את היחסים בין ישראל לאיחוד, כולל את הסחר, המחקר ושיתוף הפעולה הביטחוני. לביטול ההסכם עם ישראל יש תמיכה משמעותית באירופה, אך הוא נבלם בינתיים על ידי בעלות ברית שנותרו לירושלים ביבשת, כמו גרמניה וצ'כיה.

ביטול ההסכם עלול להיות הרסני עבור הכלכלה הישראלית. מומחים מעריכים שביטולו יוביל לירידה משמעותית ביצוא הישראלי למדינות האיחוד, שותפות סחר מרכזיות של ישראל, וגם ההייטק הישראלי צפוי לספוג מכה ביצוא ובתקציבי מחקר.

הסכנה השנייה נמצאת בוושינגטון, שגם שם גוברים הקולות לצעדים נגד ישראל, בעיקר במפלגה הדמוקרטית. מספר יוזמות נגד ישראל קודמו בשנתיים האחרונות בקונגרס, ונבלמו בינתיים בזכות הרוב הרפובליקני.

אך סחף דמוקרטי ב-2028 עלול להיות הרסני עבור ירושלים. מארק דובוביץ, מנכ"ל הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD), מכון מחקר משפיע ופרו-ישראלי, סיפק כמה אזהרות קודרות בשבועות האחרונים בנוגע לעתיד היחסים, ובמענה לאמירה של נתניהו כתב ברשת X שקיים "איום פוטנציאלי הרסני של לוחמה פיננסית וכלכלית מצד ארצות הברית נגד ישראל".

"אני אומר זאת כמי שסייע במשך יותר משני עשורים בגיבוש מתווה הסנקציות נגד איראן, וכמי שעדיין מחויב בכל לבו להגנה על דמוקרטיות כמו ישראל", אמר דובוביץ, והוסיף ש"אני מכיר מקרוב את עוצמתם של כלי הנשק האלה. אם הקואליציה הנוכחית תחזור לשלטון ותמשיך באותן מדיניות, והדמוקרטים יזכו בנשיאות ארצות הברית ב־2029, המערכה הזו של לוחמה פיננסית נגד ישראל היא בלתי נמנעת".