"הכרזת מלחמה": אתיופיה ואריתראה על סף חידוש מלחמה היסטורית

החדשות בקצרה:

• אתיופיה ויריבתה ההיסטורית שוב נמצאות על סף מלחמה עקובה מדם.
• אתיופיה מאשימה את אריתראה בתמיכה בכוחות המורדים בחבל תיגראי.
• התמיכה האריתראית במורדים מגיעה לאחר שבמלחמה הקודמת תמכה דווקא בממשלה.
• באריתראה מביעים חשש מההצהרה של אתיופיה לזכות בגישה לים סוף בתחומם.

  ---

החשש ממלחמה כוללת רחבה בקרן אפריקה בין אתיופיה לאריתריאה גובר בעקבות הסלמה חריפה בעימות הצבאי והדיפלומטי בין שתי המדינות השכנות. בסוף השבוע פנו שתי המדינות למועצת הביטחון של האו"ם, וכל אחת מאשימה את האחרת בתוקפנות ומציגה את צעדיה כהתגוננות מפני איום צבאי. בחלק מהפניות נטען כי מדובר ב"הכרזת מלחמה מלאה".

ביום שבת פנתה אריתריאה למועצת הביטחון בדרישה לגנות את אתיופיה ולנקוט נגדה צעדי הרתעה, לאחר שאדיס אבבה האשימה את צבא אריתריאה בפלישה לשטחה. במכתב ששפורסם בטען שר החוץ האריתריאי, עותמאן סאלח, כי ההאשמות האתיופיות הן למעשה "הכרזת מלחמה", וכי מדובר בחלק מתוכנית שנועדה להצדיק מלחמת תוקפנות נגד ארצו.

"אריתריאה מבקשת ממועצת הביטחון של האו"ם לגנות בחריפות את הכרזת המלחמה המחפירה של אתיופיה נגד אריתריאה, ולנקוט נגדה את צעדי ההרתעה הנדרשים בהתאם לפרק השביעי של מגילת האו"ם", כתב סאלח. הפרק השביעי מאפשר למועצת הביטחון לאשר צעדים שנעים מסנקציות ועד לפעולה צבאית.

הפנייה האריתריאית הגיעה יממה לאחר שאתיופיה עצמה פנתה למועצת הביטחון והודיעה כי "אין לה ברירה אלא להגן על עצמה מפני פלישה כוללת של כוחות אריתריאה". במכתב ששלח ביום שישי טען שר החוץ האתיופי, גדעון טימותאוס, כי יחידות חיל רגלים וכוחות ממוכנים של אריתריאה חדרו בשבועות האחרונים לשטח אתיופיה, ובימים האחרונים התקדמו עד לעומק של 60 קילומטרים במחוז תיגראי שבצפון המדינה.

אתיופיה האשימה את אריתריאה גם במימון, בחימוש ובהכוונה של ארגוני מורדים הפועלים נגד הממשלה המרכזית.

כוחות אתיופיים נכנסו לעיר אסטרטגית

במקביל לחילופי ההאשמות החריפים, הלחימה בצפון אתיופיה נמשכת. ביום שבת נכנסו כוחות הצבא האתיופי ומיליציות התומכות בממשלה לעיר אדיגראט, הסמוכה לגבול עם אריתריאה, לאחר שכוחות אריתריאיים נסוגו מהאזור, לפי דיווחים.

תיעוד שפרסמה סוכנות הידיעות AP הראה כלי רכב צבאיים וחיילים אתיופים נכנסים לעיר, וחלק מהתושבים מקבלים את פניהם בחגיגות ואחד מהם מניף את דגל אתיופיה. שלושה מתושבי אדיגראט סיפרו לרויטרס כי ראו בשבת בבוקר חיילים וכלי רכב צבאיים בעיר. אחד מהם דיווח על סיורים של חיילים ברחובות.

בימים שקדמו לכך התקבלו דיווחים על תנועות נרחבות של כוחות אריתריאיים באזור. תושבים סיפרו ל-BBC כי ראו שיירות צבאיות גדולות יוצאות מאזור הגבול ונעות דרומה, לכיוון אדגה חמוס. "ראיתי כ-40 משאיות שהובילו חיילים. השיירה נעה דרומה", סיפר אחד מתושבי אדיגראט.

תושב אחר דיווח כי ראה בין 20 ל-30 משאיות גדולות עם לוחיות רישוי אריתריאיות, שנעו לכיוון אדגה חמוס. לדבריו, אנשים שנסעו לאורך הציר ראו גם כלי רכב שנשאו אמצעי לחימה כבדים, לרבות תותחים נגד מטוסים, וחיילי רגלים.

דיווחים על תקיפות כטב"מים ואבדות בצבא אריתריאה

המתיחות התעצמה במהלך השבוע לאחר שדווח על פיצוצים ותקיפות כטב"מים באזור אדיגראט. בין השאר דווח כי צבא אתיופיה תקף באמצעות כטב"מים כוחות אריתריאיים שחצו את הגבול באזור זלמבסה והתקדמו לכיוון אדגה חמוס.

לפי הדיווחים, הכוחות האריתריאיים נסוגו מעמדות בעקבות התקיפות. תושבים באזור דיווחו על פיצוצים גם ביום שישי, לאחר לילה שבו נשמעו הדי פיצוצים חוזרים במרחק של כמה קילומטרים מהעיר.

בכיר בממשלת אתיופיה, אברהם בלאי, האשים בריאיון את אריתריאה במעורבות ישירה בלחימה, ואיים בתגובה קשה. "צבא אריתריאה השתתף במלוא כוחו ובכל יכולותיו הלוגיסטיות", צוטט ב-BBC. "חיילים אריתריאים רבים נהרגו ונשבו. אין ספק שהתגובה תהיה כפולה ומכופלת. הם יראו מה המשמעות של חציית גבול של מדינה אחרת ולחימה לצד שודדים".

אריתריאה מכחישה כי פלשה לאתיופיה או כי היא מסייעת לכוחות המורדים. שר ההסברה האריתריאי, ימאנה גברה-מסקל, טען ביום שישי כי ארצו דווקא "הפגינה איפוק לנוכח הפרובוקציות של שכנתה".

המאבק על הגישה לים סוף

מאחורי ההסלמה הצבאית ניצבת גם מחלוקת עמוקה בין שתי המדינות בנוגע לגישה לים סוף. אתיופיה, מדינה ללא מוצא לים, החזיקה בעבר בגישה לחוף ים סוף, אך איבדה אותה כאשר אריתריאה קיבלה עצמאות בשנת 1993. מאז הפכה שאלת הגישה לים לנושא אסטרטגי מרכזי מבחינת אדיס אבבה.

ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, הצהיר שוב ושוב כי ארצו חייבת להשיג גישה לים. גם ביום שני חזר על העמדה הזאת, אף שמשרד החוץ האתיופי הדגיש כי המדינה נותרה מחויבת לדיאלוג עם שכנותיה.

מבחינת אריתריאה, הדרישות הללו נתפסות כאיום ישיר על ריבונותה. שר ההסברה האריתריאי טען כי הצהרת אתיופיה משנת 2023, שלפיה תשיג גישה ריבונית לים, הייתה למעשה הכרזה על מלחמה תוקפנית נגד אריתריאה.

המחלוקת על הנמלים החריפה בהדרגה את היחסים בין שתי המדינות, ובשבוע שעבר הן אף ניתקו את יחסיהן הדיפלומטיים. אריתריאה הודיעה על ניתוק הקשרים לאחר שאתיופיה גירשה עשרה דיפלומטים אריתריאים וסגרה את שגרירותה באסמרה.

מבעלות ברית לאויבות

העוינות הנוכחית בולטת במיוחד על רקע ההיסטוריה המורכבת בין המדינות. לאחר שנים של מלחמות ועימותים, הגיעו אתיופיה ואריתריאה להסכם שלום בשנת 2018, שהביא את פרס נובל לשלום לראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד.

שנתיים לאחר מכן הפכו שתי המדינות לבעלות ברית צבאיות במלחמת האזרחים בתיגראי, שהתנהלה בין 2020 ל-2022. צבא אריתריאה נלחם לצד כוחות הממשלה האתיופית נגד החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF).

המלחמה הייתה מהקטלניות ביותר בעשורים האחרונים. חוקרים מאוניברסיטת גנט בבלגיה העריכו כי כ-500 אלף אזרחים מתו בתיגראי בעקבות האלימות, הרעב וקריסת שירותי הבריאות.

במהלך המלחמה פורסמו עדויות קשות על מעשי הרג, אונס וביזה שיוחסו לחיילים אריתריאים. נשיא אריתריאה, איסאיאס אפוורקי, דחה בשנת 2023 את הטענות על מעשי זוועה שביצעו כוחותיו וכינה אותן "פנטזיה".

למרות שיתוף הפעולה הצבאי, היחסים בין המדינות הידרדרו לקראת סיום המלחמה, בעיקר על רקע שאיפותיה של אתיופיה להשיג גישה ריבונית לנמלים שבשטח אריתריאה.

המלחמה בתיגראי שוב מתלקחת

ההסלמה הנוכחית מתרחשת לאחר שבספטמבר התחדשה הלחימה בין צבא אתיופיה לבין כוחות המורדים בצפון המדינה. החזית העממית לשחרור תיגראי הצטרפה לברית חדשה עם שש קבוצות אופוזיציה חמושות נוספות, המבקשות להפיל את ממשלתו של אביי אחמד.

הצדדים מאשימים זה את זה בהפרת הסכם השלום שנחתם בשנת 2022 ושם קץ למלחמת האזרחים הקודמת. בסוף ספטמבר השתלטו המורדים על מקלה, בירת מחוז תיגראי, ועל נמל התעופה שלה. אולם ב-3 באוקטובר הודיעו על נסיגתם, וכוחות התומכים בממשלה נכנסו לעיר.

בימים האחרונים דיווחו כוחות הממשלה ובעלי בריתם על התקדמות נוספת. ביום חמישי השתלטו לפי הדיווחים על העיר אביי-אדי, וביום שישי על אדגה חמוס. ביום שבת הודיע מפקד בכוחות התומכים בממשלה כי גם אדיגראט חזרה לשליטתם.