בצל המתיחות - המסר החד שקיבלה לבנון: "ישראל תחזור לתקוף בביירות, הפעם זה לא יוגבל"

בזמן שהמזה"ת מתכונן לאפשרות של חידוש המלחמה עם איראן, תושבים בלבנון חוששים שוב שהם ייקלעו למעגל האש. מקורות דיפלומטיים מסרו אתמול (ראשון) לערוץ אל-ג'דיד הלבנוני על אזהרה חדה שקיבלה המדינה: "לבנון הוזהרה מפני האפשרות שישראל תחזור על הימים הקשים שחוותה ביירות במהלך המלחמה האחרונה, אך הפעם זה לא יוגבל ליום אחד".

בעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי דווח כי החשש מחידוש המלחמה גרם לתושבים בדאחיה בביירות לשנות את מקום מגוריהם או לשכור דירות באזורים אחרים, למרות שלחלקם יש בתים במצב טוב שלא ניזוקו.

בדיווח צוין כי החשש מפרוץ עימות חדש הפך לגורם מרכזי בבחירת מקום המגורים, ואפילו בתכנון הנישואים ובבחירת המקום שבו יעבירו את שנות הפנסיה.

לפי העדויות שמגיעות מלבנון, יש מי שכבר עזבו את הדאחיה ואחרים ממשיכים להתגורר בה - אבל שוכרים מקום חלופי למקרה שייאלצו להימלט. חלקם מוכנים לשאת בהוצאות נוספות כדי להבטיח מקום מפלט גם לבני משפחותיהם, כשהחשש מחידוש התקיפות גובר על השיקולים הכלכליים והחברתיים.

"רציתי להיות מוכנה לכל מצב חירום"

נאדיה חורי, שנישאה לאחרונה ועברה מהדאחיה לכפר בשאמון שבהר הלבנון, סיפרה לא-שרק אל-אווסט: "כשהחלטתי להתחתן, לא חשבתי רק על הבית שבו אגור עם בעלי, אלא גם על המקום שאליו יוכלו לפנות הוריי והוריו של בעלי אם תפרוץ מלחמה חדשה". לדבריה, היא הקפידה "שהבניין יהיה בטוח ושהדירה תהיה מרווחת מספיק כדי לארח את שתי המשפחות".

"העדפתי לשאת בעלות הנוספת מאשר למצוא את הוריי או את הוריו של בעלי נאלצים לעקור מבתיהם מבלי שיהיה לי מקום לארח אותם", הוסיפה. "רציתי להיות מוכנה לכל מצב חירום".

האזור עדיין סובל מהיקף הרס, אבק ובעיות באספקת מים

לאנא שועייב, תושבת הדאחיה

לאנא שועייב, תושבת הדאחיה, שכרה דירת סטודיו קטנה בשכונת אשרפייה שבמזרח ביירות, ואילו הוריה עברו לכפרם בבקעת הלבנון. "המצב מדאיג, והחששות הביטחוניים אינם הדבר היחיד שדוחף אותנו להתרחק מהדאחיה, אלא גם תנאי המחיה שהותירו ההפצצות", סיפרה.

"האזור עדיין סובל מהיקף ההרס, מהאבק ומהבעיות באספקת המים. כל הגורמים האלה גורמים לי לחפש מקום אחר". היא אף שוקלת לעזוב לצמיתות: "כשהמצב הזה יסתיים והדברים יחזרו לשגרה, נמכור את הבית ונחפש מקום אחר".

"הגענו לגיל שבו אנחנו רוצים לנוח ולחיות בשקט, הרחק מחרדת המלחמה"

ח'יר א-דין עזב עם אשתו את ביתם בדאחיה, אף שלא ניזוק. בני הזוג שכרו בית באזור ח'לדה שבפאתי ביירות תמורת 600 דולר בחודש, כדי להעביר את שנות הפנסיה שלהם בקרבת ילדיהם והרחק מהחשש שייאלצו שוב לעקור מביתם. "הבית שלי לא ניזוק, ויכולנו להישאר בו, אבל התעייפנו מהפחד ומהאפשרות שניאלץ לברוח שוב", אמר. "הגענו לגיל שבו אנחנו רוצים לנוח ולחיות בשקט, הרחק מההפצצות ומהחרדה מפני חזרת המלחמה".

על הנטל הכלכלי הנוסף, סיפר: "שלוות הנפש הפכה לחשובה יותר עבורנו. אנחנו רוצים לחיות את מה שנותר מחיינו הרחק מהפחד ומהבריחה".

הבית שלי לא ניזוק, אבל התעייפנו מהפחד ומהאפשרות שניאלץ לברוח שוב

ח'יר א-דין, עזב את הדאחיה

לעומתם, אבו עלי, גבר בשנות ה-80 לחייו, ממשיך להתגורר בדאחיה, אך שכר בקתת נופש בהר הלבנון בחוזה שנתי כדי להבטיח לעצמו מקום מפלט. "אני עדיין גר בדאחיה ולא רוצה לעזוב את הבית שלי, אבל שכרתי בקתת נופש לכל השנה כדי שיהיה לי מקום ללכת אליו אם המלחמה תתחדש", סיפר. "בדרך כלל אני משתמש בה בקיץ, אבל העדפתי להמשיך לשכור אותה כדי להיות ערוך לכל מצב חירום".