איטליה בוערת: המחאות מסלימות, ביזה נרחבת במילאנו

החדשות בקצרה:

• מהומות אלימות יוצאות דופן באיטליה, יום שני ברציפות
• תמונות דרמטיות מביזת חנויות במילאנו ובבולוניה
• מנהיגי האופוזיציה באיטליה הביעו הבנה עם "הסיבות להפגנה"
• סערה פוליטית בצרפת לאחר נאום הנשיא עמנואל מקרון
• מתקפות קשות מימין ומשמאל, ביקורת גם במחנה המרכז של הנשיא
• יותר מ-2,400 בני אדם נעצרו בצרפת, מקרון בהחלטה פוליטית משמעותית.

  ---

איטליה מתמודדת עם גל חריג של מהומות אלימות, לאחר שהפגנות נגד יוקר המחיה והמצב הכלכלי הפכו במהלך סוף השבוע להתפרעויות נרחבות במרכזי הערים. האירועים הקשים ביותר התרחשו במילאנו ובבולוניה, אך עימותים נרשמו גם בטורינו, בברגמו ובברשה. קבוצות גדולות של צעירים, רבים מהם לבושים בשחור ורעולי פנים ומניפים דגלי פלסטין, השליכו אבנים, בקבוקים, נפצים ומחסומי מתכת לעבר כוחות הביטחון. במקביל, חנויות נפרצו ונבזזו, כלי רכב ניזוקו ופחי אשפה הוצתו. המשטרה הגיבה בירי גז מדמיע, בהפעלת זרנוקי מים ובפיזור המפגינים בכוח.

המהומות החלו ביום שבת, במסגרת יום מחאה נגד עליית המחירים, השכר הנמוך, מחירי הדלק והפגיעה בשירותים הציבוריים. ההפגנות אורגנו על רקע התסכול הגובר מהמצב הכלכלי, ובחלקן השתתפו סטודנטים וארגונים חברתיים. עם זאת, ההפגנות השקטות יחסית הפכו במהירות לאלימות כאשר קבוצות של צעירים רעולי פנים החלו לתקוף את השוטרים ולהשחית רכוש. האירועים התרחשו על רקע גל מחאה דומה בצרפת השכנה, שבה נרשמו בשבועות האחרונים הפגנות המוניות ועימותים קשים עם המשטרה. אתמול ניכר כי מעשי החבלה והביזה עלו שלב, עם תמונות קשות מאוד שפורסמו מהאירועים.

במילאנו הפכה כיכר הדואומו, אחד האתרים המפורסמים והמתוירים באיטליה, לזירת עימותים שנמשכו שעות. מאות צעירים השתלטו על חלקים מהכיכר ומרחובות מרכז העיר, השליכו אבנים, מחסומים ובקבוקים לעבר השוטרים והציתו פחי אשפה ותא שירותים נייד. האלימות התפשטה גם לרחובות הקניות המרכזיים, בהם קורסו ויטוריו עמנואלה ואזור סן בבילה. חלונות ראווה נופצו, חנויות הותקפו וצעירים ניסו להיכנס לבתי עסק כדי לגנוב סחורה. בין היתר, חנות של רשת Foot Locker הותקפה, וניידת של הקרביניירי, כוח השיטור הארצי של איטליה, ניזוקה קשות. כוחות הביטחון נאלצו לפעול גם באזור גלריית ויטוריו עמנואלה השני, ותחנות מטרו מרכזיות נסגרו.

אתמול, פחות מיממה לאחר המהומות הראשונות, חזרו מאות פורעים למרכז מילאנו בעקבות קריאות שהופצו ברשתות החברתיות. גם הפעם רבים מהם הגיעו בבגדים שחורים, עם קפוצ'ונים וכיסויי פנים, והתפזרו בקבוצות קטנות ברחובות הסמוכים לכיכר הדואומו. ברחוב ויה טורינו השליכו המתפרעים כיסאות, שולחנות ומחסומים לעבר חנויות, ניפצו חלונות ראווה ופרצו לסניף של רשת המרכולים Carrefour, שממנו גנבו מוצרים. חנויות נוספות, בהן סניפים של "ליווייס", "אנדר ארמור" ו"דקטלון", נפגעו במהלך ההתפרעויות. באחד המקרים נופץ חלון ראווה בעזרת כידון של קורקינט. הקבוצות פעלו בפשיטות מהירות על בתי העסק ונמלטו לפני שכוחות הביטחון הצליחו לעצור אותן.

המשטרה נערכה מראש לאפשרות של חידוש המהומות, ופרסה במרכז מילאנו כוחות מתוגברים, כלי רכב משוריינים ויחידות לפיזור הפגנות. למרות זאת, האלימות נמשכה לאורך שעות. השוטרים הפעילו שוב גז מדמיע וזרנוקי מים, גלריית ויטוריו עמנואלה אובטחה בכוחות גדולים והקתדרלה המפורסמת של מילאנו נסגרה למבקרים מוקדם מהרגיל. לפי סוכנות הידיעות האיטלקית ANSA, עד שעות הערב של יום ראשון עוכבו יותר מ-200 בני אדם, כ-80% מהם קטינים.

גם בעיר בולוניה נרשמו ביומיים האחרונים התפרעויות חמורות, ועל פי נתונים מעודכנים שפרסמה המשטרה אתמול, 75 שוטרים ואנשי קרביניירי נפצעו במהלך העימותים, מהם 18 שנזקקו לתקופות החלמה של 10 עד 30 יום. חמישה בני אדם נעצרו, בהם ארבעה קטינים, ועשרות נוספים זוהו או עוכבו לחקירה. המשטרה מסרה כי נאלצה להשתמש ביותר מ-400 רימוני גז מדמיע כדי להשתלט על ההתפרעויות. בין העסקים שהותקפו היו סניף של ברגר קינג, שבו נגרם הרס לדלפק, וחנות למוצרי טבק שנבזזה. בבולוניה לבדה הוערכו הנזקים הראשוניים לתשתיות ולשירותי השכרת אופניים בכ-100 אלף אירו, עוד לפני השלמת אומדן הנזקים לכבישים, לרמזורים ולמבנים.

ממדי ההרס הכלכלי גדולים במיוחד. ארגון המסחר האיטלקי Confcommercio העריך כי הנזקים לעסקים ולחנויות במילאנו ובבולוניה מגיעים לסכומים של מאות אלפי אירו, ובדיווח של ANSA הוערך הנזק המשולב בכמיליון אירו. מדובר בהערכות ראשוניות בלבד, כאשר בעלי עסקים ממשיכים לאמוד את היקף הסחורה שנגנבה ואת עלויות התיקון של חלונות הראווה, הריהוט והציוד שניזוקו. במילאנו בלבד דווח על נזקים בהיקף של יותר מחצי מיליון אירו בעקבות אירועי השבת.

על פי דיווחים באיטליה, אחד המאפיינים הבולטים של גל האלימות הוא גילם הצעיר של רבים מהמשתתפים. לפי הרשויות באיטליה, חלק ניכר מהמעוכבים הם נערים מתחת לגיל 18, ובחלק מהמקרים מדובר בבני 15 ו-16. בימים האחרונים הופצו ברשתות החברתיות קריאות להתכנסות, ובבולוניה דווח על קבוצות טלגרם שהוקמו במיוחד לצורך גיוס משתתפים, לרבות צעירים שהגיעו מערים אחרות. לפי הדיווחים, חלק מהמשתתפים ביקשו לחקות את המהומות שהתרחשו בצרפת.

המהומות הובילו גם לעימות פוליטי באיטליה. ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני גינתה בחריפות את האלימות והודיעה כי כינסה ליום שני ישיבה מיוחדת בנושא הסדר הציבורי, שבה ייבחנו צעדים נוספים נגד מי שמנצלים הפגנות לגיטימיות כדי לבצע מעשי אלימות והרס. במקביל התפתח עימות בין ראש עיריית מילאנו, ג'וזפה סאלה, לבין שר הפנים מתאו פיאנטדוזי. סאלה טען כי מספר השוטרים שנשלחו לרחובות במהלך אירועי השבת לא היה מספיק וכי הרשויות המעיטו בחומרת האיום. שר הפנים דחה את הביקורת, האשים את סאלה בהסטת האחריות מהמתפרעים ותקף את גישתו כלפי האירועים. ביום שבת אמר סאלה כי הוא "מבין את הסיבות" שגרמו למפגינים לצאת לרחובות.

באופוזיציה גינו אף הם את מעשי האלימות, אך הדגישו כי התמקדות בהתפרעויות האלימות והנזק עלולה להסיט את השיח מהסיבות שהביאו להתעוררות ההפגנות. מנהיגת המפלגה הדמוקרטית, מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, אלי שליין, הדגישה כי "יש להפריד בין הצעירים שהשתתפו בביזה ובהרס לבין אלפי האזרחים שמחו בדרכי שלום על יוקר המחיה ועל השכר שאינו מאפשר להם להתפרנס בכבוד". גם מנהיג תנועת חמשת הכוכבים, ג'וזפה קונטה, טען כי לצד הצורך לעצור את האלימות, הממשלה אינה יכולה להתעלם מהקשיים של משפחות, עובדים ועסקים לעמוד בהוצאות היום-יומיות.

חילופי האשמות בצרפת, מקרון דחה את התפטרות שר הפנים

לאחר סוף השבוע האלים בצרפת, גוברת הסערה הפוליטית, במיוחד לאחר הצהרתו לאומה אתמול של הנשיא עמנואל מקרון. קרוב ל-2,400 בני אדם עוכבו במהלך סוף השבוע, ו-997 שוטרים, אנשי ז'נדרמריה וכבאים נפצעו. מאות חנויות נבזזו או ניזוקו, כלי רכב הוצתו ומבני ממשל הותקפו. לפי הערכה שפרסם נשיא ארגון לשכות המסחר והתעשייה בצרפת, יותר מ-2,500 עסקים היו יעד לתקיפות ביום שבת בלבד.

שר הפנים לורן נונייז ניצב במוקד הביקורת, כאשר פוליטיקאים מהימין הקיצוני, מהשמאל ומהמרכז מאשימים אותו בכישלון ההיערכות המשטרתית ובאובדן השליטה ברחובות. חלקם דרשו את פיטוריו, אחרים קראו להתפטרותו, ונשמעו גם דרישות להקמת ועדת חקירה שתבדוק כיצד הצליחו אלפי מתפרעים לפעול במשך שעות מול כוחות הביטחון.

הבוקר הגיעה הדרמה הפוליטית לשיאה, כאשר ארמון האליזה הודיע כי נונייז הגיש את התפטרותו לנשיא עמנואל מקרון, אך הנשיא סירב לקבל אותה. בהודעה רשמית הסבירה לשכת הנשיא כי ההחלטה התקבלה בשל הצורך לשמור על רציפות הפיקוד על כוחות הביטחון בתקופה הנוכחית. מקרון גם דרש משר הפנים לפעול במהירות ליישום שיטות פעולה חדשות בשטח נגד המתפרעים. במקביל, הנשיא הצביע על כשלים בהיערכות המוקדמת ובאיסוף המודיעין, שלדבריו תרמו להתפתחות המהומות, להרס הנרחב ולביזה של בתי עסק רבים. בכך הכיר למעשה ארמון האליזה בכך שהתגובה הביטחונית לאירועים הייתה לקויה, אף שהנשיא החליט להשאיר את השר בתפקידו.

ההחלטה התקבלה לאחר מתקפה פוליטית שנמשכה לאורך יום ראשון. מנהיגת מפלגת הירוקים, מארין טונדלייה, טענה כי אין לנונייז ברירה אלא להתפטר, והאשימה אותו בכך שלא הצליח להיערך כראוי לאירועים. לדבריה, "ערים שלמות הופקרו לידי המתפרעים", בזמן שגם מפגינים לא אלימים נפגעו מהפעלת כוח משטרתי. גם במפלגת האיחוד הלאומי, מפלגת הימין הקיצוני של מרין לה פן, דרשו את עזיבתו. חברי המפלגה טענו כי שר הפנים איבד שליטה על המצב וכי במערכת פוליטית שמתפקדת כראוי הוא כבר היה נאלץ לסיים את תפקידו.

מרין לה פן, שעל פי כל הסקרים עשויה לנצח בבחירות לנשיאות בעוד כחצי שנה, תקפה את הממשלה בחריפות והציגה את האירועים כביטוי למשבר סמכות עמוק של המדינה. לדבריה, צרפת נמצאת במצב שבו היא נאלצת להתמודד במקביל עם אלימות קשה ועם חוסר האונים של השלטון. לה פן האשימה קבוצות מהשמאל הרדיקלי וגורמים עברייניים באחריות להרס, וטענה כי קיים קשר פוליטי בין מפלגת השמאל הרדיקלי "צרפת הבלתי כנועה", בהנהגת ז'אן לוק מלנשון, מועמד בכיר לנשיאות בפני עצמו, לבין קבוצות אנטיפה. היא דרשה להטיל על המתפרעים עונשים כבדים ולחייב את מי שגרמו לנזקים לשלם עליהם מכיסם.

גם ראש הממשלה לשעבר אדואר פיליפ, המתמודד בבחירות לנשיאות בשנה הבאה, הפנה אצבע מאשימה לעבר מלנשון ומפלגתו. פיליפ טען כי ל"צרפת הבלתי כנועה" יש אחריות פוליטית משמעותית לאירועים, והאשים את השמאל הקיצוני המאורגן בניסיון לערער את הסדר הרפובליקני ולהחריף את העימותים בחברה הצרפתית. לצד הביקורת על השמאל, הוא דרש לבדוק כיצד נערכו הרשויות להפגנות ומה ידע המודיעין הצרפתי לפני פרוץ האלימות. פיליפ גם הביע תמיכה בהנהגת עונשי מינימום מחייבים לעבריינים המבצעים מעשי אלימות והרס במהלך הפגנות.

מנגד, ז'אן לוק מלנשון דחה את הניסיונות להטיל עליו ועל מפלגתו את האחריות להתפרעויות, והאשים דווקא את הממשלה בכך שאפשרה למצב להידרדר. לדבריו, האירועים היו צפויים מראש, אך הרשויות לא נערכו אליהם כראוי ונקטו שיטות שיטור שרק החריפו את המתיחות. מלנשון האשים את שר הפנים בכישלון מקצועי וטען כי הממשלה מעדיפה להפעיל כוח במקום להתמודד עם הכעס הציבורי. עם זאת, הוא גינה את ההצתה של בניין העירייה בלימוז', הגדיר אותה מעשה פלילי ודרש להעניק פיצוי מיידי לבעלי העסקים שנפגעו מהביזה. לאורך השבועות האחרונים עודד מלנשון את ההפגנות וקרא לאזרחים לצאת לרחובות.

בנאומו לאומה אמש, נאלץ הנשיא מקרון להודות כי "התגלו ליקויים" באופן שבו התכוננה המדינה לאירועים. הביקורת נגד הממשלה התמקדה בכך שהרשויות ידעו על קריאות נרחבות למחאה, בין היתר ברשתות החברתיות, אך לא הצליחו להעריך את היקפה ואת פוטנציאל האלימות. עוד לפני סוף השבוע הופצו ברשתות קריאות לחידוש מחאת "האפודים הצהובים", שפרצה בצרפת בשנת 2018, אם כי חלק מהקריאות היו ממקורות לא ברורים. בעקבות המהומות עלתה השאלה אם הרשויות בצרפת מסוגלות להתמודד עם מחאה רחבה שמתפתחת במהירות וללא הנהגה מרכזית.