"רצות על החיים שלנו": ישראלים שנקלעו להפגנות בצרפת משחזרים

ישראלים ששהו אתמול (שבת) בצרפת נקלעו להפגנות הענק שהתפתחו למהומות אלימות במונפלייה ובפריז. יפעת שלום, שהגיעה מישראל לבקר את בתה זואי שלום בת ה-18 במרכז מונפלייה, מצאה את עצמה נמלטת עימה ממוקדי אש וגז מדמיע. רפאל בן סימון ששהה בפריז החליט לקצר את נסיעתו בעקבות האירועים: "זו הייתה בעיקר מחאה פרו-פלסטינית", סיפר ל-N12.

שלום הגיעה מישראל לבקר את בתה שחיה בצרפת לבדה כבר ארבע שנים מאז שעברה למדינה בגיל 14 כדי להתאמן בהתעמלות אומנותית, וכיום היא חלק מנבחרת צרפת. השתיים ביקרו חבר וביקשו להיכנס למרכז העיר, לכיכר הקומדי (Place de la Comédie), כדי לאכול. כשהתקרבו למקום הן נתקלו בהפגנות ענק. "זו לא הרגישה כמו מחאת תלמידים שגרתית: ראיתי אלפי דגלי פלסטין, אנשים רעולי פנים ועטויי כאפיות, ואווירה טעונה מאוד שרחוקה מכל מחאה אזרחית לגיטימית", סיפרה שלום. "המשטרה כמעט לא נראתה באזור, והייתה תחושה מובהקת שאיש אינו שולט במתרחש".

האם ובתה חשבו שיצליחו לעקוף את ההמון דרך מעבר תת-קרקעי אך לפתע נשמעו קולות נפץ. "זה רעש שהחזיר אותי ברגע אחד לישראל, לכל האזעקות, הפחדים והפיצוצים", תיארה שלום. "כשהרמתי את הראש ראיתי אש של ממש במרכז הקומדי. לא עשן רחוק - מוקדי בעירה בלב הכיכר ואש שמתפשטת מהר לכיוון שלנו".

בתוך שניות החלה נהירה המונית לעבר השתיים, כשלדברי האם אלפי אנשים רצו בפאניקה, דחפו וכמעט רמסו אותן בניסיון להידחק אל המעבר התת-קרקעי. הבת זואי, החלה לרוץ כשאנשים מסביב צועקים לה לברוח על נפשה, בעוד אימה התעכבה בניסיון לפתוח את מנעול האופניים. "בתוך שניות נבלעתי בתוך ענן של גז מדמיע סמיך", אמרה שלום, "זואי סיפרה לי אחר כך שממרחק של מטרים ספורים כבר לא ראתה אותי בתוך העשן. הצריבה בעיניים ובגרון הייתה בלתי נסבלת. הצלחנו איכשהו לחבור ולהימלט בכיוון ההפוך. גם שעות ארוכות אחרי, ועד עכשיו, הפנים שורפות ויש לי בחילה קשה מחומרי הגז".

בנוסף, הדרך חזרה לדירה התארכה לאחר שהתחבורה הציבורית והרכבת הקלה הושבתו, והשתיים נאלצו לצעוד ברגל במסלולים עוקפים כדי שלא לחזור לאזורי המהומות. בהמשך הערב התבררו ממדי ההרס בעיר, שכללו שרפות, ונדליזם וביזה של חנויות, ובהן סניף "מונופרי" המרכזי. "זואי מייצגת את צרפת בנבחרת הלאומית, אבל אתמול הבנתי עד כמה המציאות כאן שברירית ומסוכנת", סיפרה שלום. "הגעתי מישראל כדי לבלות איתה שבת רגועה, ומצאנו את עצמנו רצות על החיים שלנו בתוך עשן ופיצוצים. המחשבה שהיא נשארת לגור כאן לבד, בעיר שאיבדה שליטה, פשוט לא נותנת לי מנוח".

גם בפריז נקלעו ישראלים להפגנות, רפאל בן סימון, שהיה אמור לחזור בסוף השבוע, קיצר את נסיעתו בעקבות המהומות. "זה היה נראה מחריד", ציין בן סימון. "אמרו שיש מחאת סטודנטים אבל זו הייתה בעיקר מחאה פרו-פלסטינית, שום דבר לא הכין אותי לזה. לא הרגשתי סכנה אבל הרגיש מזעזע ומטרגר - לא פחדתי אבל הרגשתי כמו מיעוט בעיקר".

לדבריו, בבירה ניסו לשדר עסקים כרגיל והיו מסעדות פתוחות, אך המטרו נסגר. הוא הוסיף כי השוטרים לא פעלו ביעילות וחייבו את העוברים ושבים ללכת עם ההפגנה בלי אפשרות לצאת ממנה. "היינו נצורים במטרו כמה שעות עד שהשוטרים פתחו שוב. היה מאוד לא מסודר ואווירה לא נעימה אבל לא ראיתי אלימות חוץ מאבוקות ופצצות עשן", הסביר בן סימון.

המהומות הגיעו לקהילה היהודית

המהומות האלימות בצרפת הגיעו גם לקהילה היהודית: בית כנסת ברובע ה-19 בפריז הושחת במהלך המהומות בבירה, כך דיווחה התנועה למאבק באנטישמיות (CAM). בתיעוד שפרסמה התנועה מתוך בית הכנסת נראים שולחנות הפוכים, ציוד שהושלך לכל עבר והרס רב במקום.

מנכ"ל התנועה, סשה רויטמן, גינה את האירוע ואמר: "כשהכאוס והאלימות משתלטים על הרחובות, בתי הכנסת הם הראשונים להיפגע. חילול בית הכנסת בפריז הוא תמרור אזהרה ברור – מה שמתחיל נגד יהודים, לעולם אינו נעצר שם".

1,200 עצורים ברחבי צרפת

צרפת חוותה אתמול את אחד מימי המחאה האלימים ביותר שידעה זה עשרות שנים. הפגנות הענק נגד יוקר המחיה והידרדרות השירותים הציבוריים הפכו בחלק מהערים למהומות שנמשכו אל תוך הלילה, וראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הודיע אמש כי מספר העצורים הגיע ל-1,200. לפי משרד הפנים הצרפתי, כ-550 אלף בני אדם השתתפו במחאות ברחבי המדינה, בעוד שאיגוד העובדים CGT העריך את מספרם בכ-800 אלף.

בפריז השתמשו כוחות המשטרה בגז מדמיע ובתותחי מים כדי לפזר מפגינים רעולי פנים שהשליכו לעברם אבנים, זיקוקים וחפצים נוספים. במהלך המהומות הוצתו כלי רכב ופחי אשפה, חלונות ראווה נופצו, ומתפרעים השחיתו סניפי בנקים ובזזו חנויות. מאות מפגינים ניסו להגיע לשדרות השאנז אליזה ונבלמו בידי השוטרים. ראש עיריית פריז, עמנואל גרגואר, תיאר את היקף ההרס ואמר כי "רחובות שלמים נהרסו".