ארה"ב ניסתה לשכנע את שכנותיה של איראן לסגור את הגבול, אך נתקלה בסירוב: "חוששות מהתקוממות אזרחית"

החדשות בקצרה

• ארה"ב מנסה להגביר את הלחץ הכלכלי על איראן במקביל למצור הימי.
• לאחר חיסול יצוא הנפט של איראן, החל השלב היבשתי - אך הוא נתקל בקשיים.
• במסגרת הניסיונות - גם מאמץ לפגוע בסחר של איראן עם רוסיה.

ארצות הברית כשלה עד כה בניסיונותיה לשכנע את שכנותיה של איראן לסגור את מעברי הגבול עמה, במסגרת המאמץ להחריף את המצור הכלכלי על הרפובליקה האיסלאמית, כך דווח אמש (רביעי) בניו יורק טיימס. לפי הדיווח, במשך שבועות הפעילה וושינגטון לחץ דיפלומטי על מדינות האזור, בעיקר טורקיה, עיראק ופקיסטן, אך נתקלה בהתנגדות גוברת מצד ממשלות שחוששות כי המהלך יפגע בהן לא פחות מאשר באיראן.

הניסיון האמריקני מגיע לאחר שהמצור הימי על איראן פגע קשות בסחר שלה, ושורת סנקציות נוספות השביתה חלק ניכר ממערך התעופה במדינה. כעת מבקש ממשל טראמפ לחסום גם את נתיבי הסחר היבשתיים, שהפכו חשובים במיוחד עבור טהראן. המצור הימי עצר למעשה את יצוא הנפט האיראני, המהווה את עמוד השדרה של כלכלת המדינה, וכעת ארה"ב מבקשת לחסום נתיבים כלכליים נוספים של איראן.

בעקבות הקשיים בזירה הדיפלומטית הודיע צבא ארה"ב ביום שבת על הקמת כוח משימה חדש בשם "שער הברזל" (Iron Gate), שתפקידו למנוע העברת מערכות נשק מתקדמות, טכנולוגיות דו-שימושיות, חומרים הנתונים לסנקציות והכנסות בלתי חוקיות דרך גבולותיה היבשתיים של איראן והים הכספי.

הכוח החדש יכלול 20 אנשי צבא ואזרחים שפועלים מפלורידה. גורם צבאי אמריקני הבהיר כי אנשיו לא יבצעו פעולות צבאיות בעצמם, אך עשויים ללחוץ על המדינות השכנות להפעיל את צבאותיהן נגד הסחר האסור.

עיראק נמצאת במוקד הלחץ האמריקני. לפי שני גורמים עיראקיים, הנהגת המדינה מקיימת שיחות שבועיות עם דיפלומטים אמריקנים, בהם השליח תום בראק. האמריקנים דרשו מעיראק לסגור את כל מעברי הגבול עם איראן, למעט שניים, אך בגדאד סירבה. עם זאת, העיראקים סגרו זמנית מעבר אחד או שניים כמחווה לוושינגטון, צעדים שעוררו מחאה ציבורית נרחבת.

גם טורקיה סירבה ברובה לשנות את מדיניות הגבולות שלה. פקיסטן, שהיקף הסחר הרשמי השנתי שלה עם איראן עומד על כשלושה מיליארד דולר, סגרה ופתחה בשבועות האחרונים חלק ממעברי הגבול. באיסלאמאבאד הסבירו את הצעדים בשיקולים ביטחוניים ובשינויים בנוהלי היבוא.

לפי גורם אמריקני, מדינות באזור הזהירו מפני אפשרות של "התקוממות אזרחית" אם ייחסמו נתיבי סחר והברחה החיוניים לאוכלוסיות ולעסקים משני צידי הגבול. בעיראק, למשל, יותר משליש מאספקת הגז המשמשת לייצור חשמל מגיע מאיראן, ובעבר הפסקות באספקה הובילו להפסקות חשמל נרחבות ולהפגנות. בעיראק גם חוששים מלחץ של המיליציות הפרו-איראניות, שבין השאר נהנות מרווחים גדולים כתוצאה מהברחות בלתי חוקיות בגבול.

בינתיים, איראן מפעילה לחץ נגדי על שכנותיה ומנסה למנוע מהן להיענות לדרישות האמריקניות. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הבהיר בחודש שעבר כי ארצו ממשיכה במגעים עם המדינות השכנות. במקביל, סגן שר החוץ האיראני נפגש עם שגריר רוסיה כדי לדון בדרכים להתמודד עם התוכנית האמריקנית.

בממשל טראמפ מקווים שהחרפת הלחץ הכלכלי תאלץ את איראן להסכים לתנאים במשא ומתן. שר החוץ מרקו רוביו אמר השבוע כי הנזק הכלכלי שנגרם לאיראן כבר כעת הוא עצום, והוסיף: "אנחנו לא צריכים לבצע תקיפות צבאיות אם אנחנו משיגים את אותה מטרה באמצעים כלכליים".

אלא שבמדינות האזור גוברת הספקנות כלפי וושינגטון. מומחית ששוחחה עם ניו יורק טיימס אמרה כי תוצאות בחירות האמצע בארה"ב עשויות לחזק את נכונותן להתעלם מהדרישות האמריקניות. לדבריה, "ארה"ב היא כיום בעלת ברית בלתי צפויה, ובמקרים מסוימים גם בלתי אמינה. איראן תישאר השכנה שלהן, והן יודעות שהן תקועות איתה לכל החיים".