הגל הפרוגרסיבי בוושינגטון: הפנים החדשות בקונגרס והאתגר של ישראל

ישראל ניצבת בפני אתגר פוליטי חדש בוושינגטון: בחירות האמצע בארצות הברית הביאו להתחזקות המחנה הפרוגרסיבי ולכניסתם לקונגרס של מחוקקים שביקרו בחריפות את ישראל ואת הסיוע האמריקני לה. אלא שהביקורת כבר אינה מגיעה רק מהשמאל הדמוקרטי – גם בימין הרפובליקני מתרבים הקולות הקוראים לבחון מחדש את היחסים עם ירושלים. לצד בעלי ברית רבים שנותרו בקונגרס, ישראל תידרש להתמודד עם מציאות פוליטית מורכבת יותר, שבה התמיכה בה כבר אינה מובנת מאליה.

ברני סנדרס לא היה צריך הרבה מילים כדי לחגוג את תוצאות בחירות האמצע. הסנאטור היהודי מוורמונט, שנחשב לאחד מסמליו של השמאל הפרוגרסיבי בארצות הברית, פרסם תשדיר חגיגי שנראה כמו קדימון לסרט קולנוע. במרכזו ניצבו הפנים החדשות של המחנה שלו, שנכנסות כעת לקונגרס בוושינגטון. עבור ישראל, חלק מהשמות האלה מוכרים דווקא בגלל ההתבטאויות החריפות שהשמיעו נגדה במהלך מערכת הבחירות.

24 הפכו ל-36: ההתחזקות של השמאל הפרוגרסיבי

את עיקר תשומת הלב בחגיגות הניצחון תפס עבדול אל-סייד, המועמד הדמוקרטי שניצח במרוץ לסנאט במישיגן והצליח להשאיר את המושב בידי מפלגתו. בנאום הניצחון שילב אל-סייד ביטויים בערבית והכריז: "הלילה אנחנו יכולים להפוך את האינשאללה לאלחמדולילה" – את התקווה שהדבר יקרה להודיה על כך שאכן התרחש.

אבל הניצחון במישיגן היה רק חלק מהתמונה. לפי נתונים שהוצגו בעקבות הבחירות, מספר המחוקקים המזוהים עם השמאל הפרוגרסיבי בשני בתי הקונגרס עלה מ-24 בקונגרס היוצא ל-36 בקונגרס החדש. במעגל הרחב יותר של השמאל במפלגה הדמוקרטית נרשמה עלייה מ-135 ל-163 מחוקקים. הנתונים עדיין אינם סופיים, אך הם מצביעים על התחזקות המחנה.

"העלייה היא כמובן משמעותית", הסביר איתמר רבינוביץ', לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית. עם זאת, הוא ביקש להציג גם את הצד השני של התמונה: "יחד עם כמות חברי הקונגרס שלא אוהדים את ישראל, נבחרו גם לא מעט, אפילו יותר, חברי בית נבחרים שהעמדה הבסיסית שלהם תהיה חיובית אלינו. יש בהחלט לא מעט חברי קונגרס שאפשר לעבוד איתם".

הכומר מטקסס, הרופא מעזה והמחוקק מפילדלפיה

בטקסס, מדינה שהרפובליקנים שלטו במושב הסנאט שלה במשך כשלושה עשורים, הצליח הדמוקרט ג'יימס טלריקו לרשום ניצחון. טלריקו, כומר צעיר, לא הסתיר במהלך הקמפיין את עמדותיו לגבי המלחמה בעזה ואת ביקורתו על חלקה של ארצות הברית בה.

"לראות את מה שקורה בעזה גורם לי בחילה, כמורה, כנוצרי וכבן אדם", אמר. "התפקיד של המדינה שלנו בהרג הזה גורם לי להרגיש שותף לאחריות. אני חושב שכל האמריקנים צריכים להרגיש כך".

בפילדלפיה נבחר לקונגרס כריס ראב, שהשתתף במהלך מערכת הבחירות בהפגנות נגד הסיוע האמריקני לישראל. ראב השמיע ביקורת חריפה גם על העימות מול איראן, וטען כי ישראל וטראמפ אחראים לתקיפות שבהן נפגעו אזרחים במדינה.

סיפור אחר מגיע מניו ג'רזי. ד"ר אדם חמאווי, רופא צבאי שהגיע לרצועת עזה כדי לטפל בפצועים במהלך המלחמה, נבחר גם הוא לקונגרס. חמאווי, בעל ניסיון רפואי מאזורי מלחמה ברחבי העולם, תיאר את החוויה בעזה במילים קשות.

"ראיתי מלחמה בעיראק, ראיתי מלחמה בבוסניה וראיתי מלחמה בסוריה", סיפר. "ומה שראיתי בכל יום בעזה היה נפגעים רבים שהגיעו לטיפול. היינו צריכים לקבל החלטות בכל יום מי יחיה ומי ימות".

המלחמה בעזה הפכה עבור מועמדים רבים לנושא מוסרי, אבל העימות עם איראן הכניס את הדיון גם אל חיי היום-יום של הבוחר האמריקני. בזמן שהמלחמות במזרח התיכון הפכו לסוגיה פוליטית מרכזית יותר, התחזק גם הוויכוח על השאלה כמה כסף ומשאבים צריכה ארצות הברית להשקיע בישראל, ומה היא מקבלת בתמורה.

השינוי ביחס לאיפא"ק: מתמיכה פוליטית לנושא מחלוקת

אחד הביטויים לשינוי הזה הוא היחס לאיפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית המשפיעה בוושינגטון. הארגון, שפועל במשך שנים לחיזוק הקשרים בין ישראל לארצות הברית, הפך למוקד של ביקורת גוברת בחלקים מהמפלגה הדמוקרטית, וגם בקרב גורמים מסוימים בימין.

מועמדים שבעבר היו עשויים לראות בתמיכת הארגון נכס פוליטי, בוחרים כעת להדגיש דווקא את המרחק ממנו. "מעולם לא לקחתי כסף מאיפא"ק, ואני לא מתכוון לקחת כסף מאיפא"ק בקמפיין הזה", הצהיר אחד המועמדים. אחר הודה בציניות לארגון, שלטענתו השקיע 42 מיליון דולר נגד מחנהו: "תודה לכם שנתתם לי את ההזדמנות להביס אתכם פעמיים".

גם הטענות כלפי הארגון השתנו. לצד הביקורת על התמיכה בישראל, נשמעות טענות כי פעילותו משרתת את האינטרסים של התעשיות הביטחוניות, באמצעות עידוד הסיוע והרכש הצבאי.

אלא שההתחזקות של השמאל הדמוקרטי אינה נתפסת בהכרח כהתפתחות שלילית בכל הארגונים הפרו-ישראליים. בג'יי סטריט, ארגון שמגדיר את עצמו פרו-ישראלי ותומך בהסדרים מדיניים, הביעו דווקא שביעות רצון מהתוצאות.

"אנחנו חושבים שזה הולך להיות הקונגרס הכי פרו-ישראלי אי פעם", אמרו בארגון. "כמובן שההגדרה שלנו לפרו-ישראלי היא לא מה שמגדיר נתניהו, אבל זה בהחלט קונגרס שיכול לסייע למדינת ישראל להגיע לשלום, להסדרים מדיניים ולביטחון".

כך, גם בתוך המחנה שמציג עצמו כתומך בישראל, מתנהל ויכוח על משמעות התמיכה: האם היא צריכה להתבטא בראש ובראשונה בחיזוק הברית הביטחונית, או דווקא בקידום הסדרים מדיניים ובביקורת על מדיניות ממשלת ישראל?

לא רק הדמוקרטים: ואנס כבר מביט לעבר 2028?

אם בעבר עיקר הביקורת החריפה על ישראל הגיעה מהאגף הפרוגרסיבי של הדמוקרטים, כעת נשמעים קולות דומים בחלקים מהימין האמריקני. אחד השמות המרכזיים בדיון הזה הוא דווקא סגן הנשיא ג'יי-די ואנס.

לאחר התבוסה הרפובליקנית בבחירות האמצע, ואנס פרסם התייחסות שבה מתח ביקורת על המלחמה באיראן וקרא לבחון מחדש את היחסים עם ישראל. בתקשורת האמריקנית החלו מיד לנסות לפענח את המשמעות הפוליטית של הדברים: האם סגן הנשיא כבר מכין את הקרקע למרוץ לנשיאות ב-2028?

בפוקס ניוז דווח כי ואנס מנסה לגבש קשרים עם מצביעי טראמפ המאוכזבים, בעיקר אלה המזוהים עם תפיסת "אמריקה תחילה" ומתנגדים למעורבות במלחמות מחוץ לארצות הברית. מדובר בבוחרים שאינם בהכרח מתנגדים לטראמפ עצמו, אך סבורים שהממשל התרחק מחלק מההבטחות שנתן להם.

במגזין "אטלנטיק" הרחיקו לכת עוד יותר, ופרסמו פרשנות תחת הכותרת "ואנס 2028 כבר כאן". לפי הפרשנות, סגן הנשיא מנסה להציע גרסה של הטראמפיזם שתשמור על עקרונות התנועה, אך תתרחק מהחלטות שהפכו לנטל פוליטי עבור הרפובליקנים.

ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני, המזוהה גם הוא עם השמאל הפרוגרסיבי, הגיב לדברי ואנס בעקיצה. "יש משהו אירוני בלקרוא פוסט של סגן הנשיא כאילו הוא מתאר פעולות של ממשל אחר", אמר. "צריך לתת דין וחשבון על העובדה שזו מלחמה שהם פתחו בה".

גם טאקר קרלסון, מהקולות הבולטים בימין האמריקני שהפכו למבקריו של טראמפ בסוגיית ישראל, השמיע טענה חריפה: "דונלד טראמפ בחר באינטרסים של מדינה זרה, ישראל, על פני האינטרסים של ארצו".

עם זאת, לא כולם בימין מקבלים את הניסיון לקשור בין ישראל לבין התבוסה הרפובליקנית. במאמר דעה בניו יורק פוסט נטען כי ואנס מנסה להפוך את ישראל לשעיר לעזאזל, במקום להתמודד עם גורמים אחרים שהשפיעו על תוצאות הבחירות, ובהם יוקר המחיה.

האקבי מזהיר: "התמיכה בישראל הפכה לרעילה עבור הדמוקרטים"

את המחלוקת הזו אפשר היה לשמוע גם בריאיון שהעניק אתמול (חמישי) שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי לתוכנית "שבע". האקבי, שבעצמו מגיע מהמפלגה הרפובליקנית, הודה כי הבחירות הסתיימו במפלה קשה למפלגתו, אך ביקש להדגיש שהיחס לישראל אינו בהכרח הסיבה לכך.

"זה היה לילה רע לרפובליקנים, אין שום דרך להציג את זה אחרת", אמר. "הפסדנו במדינות שלא הפסדנו בהן במשך עשרות שנים, וזו קריאת השכמה אמיתית". עם זאת, לדבריו, אין להסיק מההפסד שטראמפ עצמו הפך לנשיא חלש יותר.

באשר ליחס לישראל, השגריר הציג הבחנה ברורה בין שתי המפלגות. "אני לא חושב שהתמיכה בישראל הפכה לרעילה בתוך האגף השמרני של המדינה, ובוודאי שלא במפלגה הרפובליקנית", אמר. "אני כן חושב שזה הפך לרעיל יותר ויותר עבור הדמוקרטים, וזה מטריד מאוד".

האקבי הזכיר כי לפני כשלושה עשורים היו הדמוקרטים לעיתים תומכים מובהקים בישראל אפילו יותר מהרפובליקנים, והביע תקווה שהתמיכה ביחסים בין המדינות תישאר דו-מפלגתית.

גם הסיוע לישראל עשוי להשתנות

לצד השינויים הפוליטיים, האקבי התייחס גם לאפשרות של שינוי באופי היחסים הביטחוניים והכלכליים בין המדינות. לדבריו, ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה בעבר רעיון שלפיו ישראל וארצות הברית יעברו בהדרגה ממערכת יחסים המוגדרת כסיוע למערכת המבוססת יותר על סחר ורכש ביטחוני.

"אנחנו רוצים לעבור למערכת יחסים שונה, שבה זה לא נראה כמו חבילת סיוע אלא מערכת יחסים של סחר", הסביר השגריר. הוא הדגיש כי חלק משמעותי מכספי הסיוע משמש לרכישת מערכות נשק המיוצרות בארצות הברית, ולכן תורם גם לתעסוקה ולתעשייה האמריקנית.

האפשרות הזו נבחנת לקראת מזכר ההבנות הביטחוני הבא בין המדינות, אך בשלב הזה טרם סוכם כיצד תיראה המתכונת החדשה. הדיון ממחיש שגם בקרב תומכיה של ישראל מתנהל ניסיון להסביר מחדש לציבור האמריקני את התועלת שביחסים עם ירושלים.

"הברית האסטרטגית כבר לא מספיקה"

למרות ההתחזקות של המחנה הפרוגרסיבי והביקורת המתפתחת בתוך הימין, מוקדם להסיק כיצד ייראו יחסי ישראל וארצות הברית בשנים הקרובות. בקונגרס החדש עדיין יכהנו מחוקקים רבים שתומכים בישראל, והבית הלבן נמצא בידי נשיא שממשיך להציג את הברית עם ירושלים כמרכיב מרכזי במדיניותו.

>> תם עידן: יחסי ישראל-ארה"ב הם כבר לא אותו דבר | עמוס ידלין, דעה

אבל לדברי איתמר רבינוביץ', ישראל לא תוכל להמשיך להסתמך רק על ההנחות שהנחו את היחסים בין המדינות במשך שנים. "הדבר היחיד שיעזור לישראל בוושינגטון החדשה זה להציג פנים של מדינה שפויה, שוחרת שלום, שרוצה לשוב אל משפחת העמים", אמר.

"הסיפור על הברית האסטרטגית והערכים המשותפים בין ישראל לארצות הברית לא עובד יותר", הוסיף. "מבחינתם כבר אין ערכים משותפים, ואנחנו נצטרך להמציא למה כדאי לאמריקנים להיות איתנו גם בהמשך".

ועדיין, לא ברור כיצד יגיב טראמפ לקונגרס החדש ולביקורת שתגיע ממנו. אפשר שהלחץ לצמצם את המעורבות במזרח התיכון ישפיע על החלטות הממשל, אבל אפשר גם שטראמפ יבחר להתעמת עם מבקריו ולהדגיש דווקא את מחויבותו לישראל.

בין חברי הקונגרס הפרוגרסיבים החדשים, המתיחות בתוך המפלגה הרפובליקנית והמאבק המתקרב על הבחירות לנשיאות ב-2028, דבר אחד כבר מסתמן: התמיכה בישראל אינה נעלמת מהפוליטיקה האמריקנית, אבל ההסכמה על משמעותה הולכת ונעשית מורכבת יותר. עבור ישראל, זהו שינוי שיחייב לא רק עבודה מול מחוקקים חדשים, אלא גם התמודדות עם שאלות שלא תמיד נדרשה להשיב עליהן בעבר.