הנתונים המפתיעים בלבנון: סקר חדש חושף – יותר מ-63% תומכים בהסכם עם ישראל

התמיכה בהסכם עם ישראל והביקורת על חיזבאללה: סקר חדש שנערך בקרב בני העדה השיעית בלבנון, בידי מכון Statistics Lebanon, חושף כי 63.3% הביעו תמיכה בהסכם כלשהו עם ישראל, כשני שלישים תמכו בהעברת הנשק של ארגון הטרור לידי המדינה – ורק 5.9% רוצים לראות את ההנהגה הנוכחית מתחזקת בעתיד.

הסקר נערך במהלך חודש ספטמבר בקרב מדגם של 800 מבני העדה השיעית בלבנון, ללא קשר לעמדותיהם הפוליטיות. הוא בחן, בין היתר, את האמון בחיזבאללה ובמוסדותיו, את תפיסת הישגי המלחמה ומחירה ואת העמדות בנוגע לעתיד הנשק ולהחלטות על מלחמה ושלום.

בסוגיית ההסכם עם ישראל, התמיכה בשיעור 63.3% כוללת כמה מסלולים אפשריים: שיחות ישירות, תיווך או הסכם אזורי כולל. 8.9% מהנשאלים הביעו תמיכה בהסכם בחסות איראן.

גם בשאלת הנשק של חיזבאללה ניכרת תמיכה בהעברתו לידי המדינה במתכונת כלשהי: 66.4% תומכים בכך, לעומת 29.6% שסבורים כי חיזבאללה צריך להמשיך להחזיק בנשקו כפי שהוא מחזיק בו כיום. האפשרות של מסירת הנשק מיד לצבא לבנון, ללא תנאים נוספים, זכתה לתמיכת 16.5% מהנשאלים.

לצד זאת, 71.1% סבורים שההחלטות על מלחמה ושלום צריכות להתקבל בלעדית בידי ההנהגה הלבנונית. מנגד, 11.9% תומכים בכך שחיזבאללה יפעל בהתאם להחלטת הנהגתו שלו במקרה של מחלוקת עם הנהגת המדינה.

78% נותנים אמון בצבא לבנון

צבא לבנון זוכה לאמון של 78.5% מהנשאלים, ו-51.1% רואים בו את הגורם שתורם יותר מכול לביטחון בטווח הארוך, לעומת 16.5% שמייחסים את התפקיד הזה לחיזבאללה.

67% סבורים שחיזבאללה לא השיג את מטרותיו במלחמה

הביקורת בולטת גם ביחס לתוצאות הלחימה: 67.4% סבורים שחיזבאללה לא השיג אף אחת ממטרותיו, או השיג רק חלק מהן, ושמחיר המלחמה היה כבד ביותר.

כרבע מהנשאלים אומנם סבורים שחיזבאללה השיג את מטרותיו בלחימה, אך גם הם מעריכים שהמחיר היה גבוה. במישור ההנהגתי, 42.1% ציינו כי הם חשים אכזבה, כעס או דאגה לנוכח התנהלות הנהגת ארגון הטרור.

רק 5.9% רוצים לראות את ההנהגה הנוכחית של חיזבאללה מתחזקת

בשאלה איזו הנהגה שיעית היו רוצים לראות מתחזקת בעתיד, 51.5% בחרו בהנהגה פוליטית בעלת ניסיון, ו-22% העדיפו דור חדש של צעירים. 5.9% בלבד בחרו בהנהגה הנוכחית.

עם זאת, הביקורת אינה מתורגמת לשלילה גורפת של הארגון: בשאלה על האמון בחיזבאללה עצמו, 37.1% השיבו כי הם נותנים בו אמון רב, ו-22.4% נותנים בו אמון במידה מסוימת. מנגד, 38.5% הביעו חוסר אמון בדרגות שונות.

ביחס למוסדות חיזבאללה, 52% מהנשאלים אינם נותנים אמון במוסדותיו החברתיים ובמוסדות המספקים שירותים, ו-52.4% אינם נותנים אמון בכלי התקשורת שלו. בשאלת החינוך, רק 2% בחרו בבתי ספר שמנהל חיזבאללה, כאשר ניתנת להם אפשרות בחירה.

גם באשר לתפקידו העתידי של חיזבאללה הוצגו כמה עמדות: 34% רוצים לראות בו מפלגה פוליטית בלבד, ו-9.4% מעוניינים בארגון פוליטי וחברתי. לעומתם, 10% רוצים שישלב פעילות פוליטית וצבאית, ו-10.6% מעוניינים בכוח צבאי עצמאי מחוץ לשליטת המדינה.

באשר לדרכי ההתנגדות למדיניות הממשלה בסוגיית הנשק, 64.8% רואים בדיון פוליטי אמצעי לגיטימי, 48.8% בהפגנה לא אלימה ו-31.3% בשביתה או בחרם. שיעורים נמוכים בהרבה רואים בחסימת כבישים או בשימוש בכוח אמצעים לגיטימיים: 6.1% ו-4.9%, בהתאמה.