דף חדש: ישראל חונכת שגרירות בסלובניה – המחאות כבר מתארגנות

תפנית דרמטית וחסרת תקדים במערכת היחסים בין ירושלים ללובליאנה נרשמת היום במרכז אירופה: שר החוץ גדעון סער יפתח באופן רשמי את שגרירות ישראל הראשונה אי-פעם בסלובניה. הנציגות החדשה היא השגרירות הישראלית התושבת (Resident Embassy) החמישית שנפתחת ברחבי העולם במהלך השנתיים האחרונות. האירוע ההיסטורי מסמל את התחממות היחסים המהירה בין שתי המדינות בעקבות חילופי השלטון בסלובניה, אך מתרחש לצד מחאות נרחבות ברחובות הבירה.

הביקור הרשמי של סער, הביקור הראשון של שר חוץ ישראלי בלובליאנה מאז שנת 2010, נפתח בפגישה מדינית עם שר החוץ הסלובני טונה קייזר במשרד החוץ המקומי. הפגישה התמקדה בדרכים להדק את שיתוף הפעולה הבילטרלי ובטלטלות האזוריות במזרח התיכון, וחתימה על הסכם מקיף ליישום תוכנית עבודה משותפת בתחומי החינוך, המדע, התרבות, הנוער והספורט.

>> כמו באגדות: איך זה שלא הרבה אנשים מגיעים למדינה הכי יפה באירופה?

>> "סלובניה תהיה אחת החברות הכי טובות של ישראל באירופה"

>> לא לכל אחד: דווקא עכשיו - המדינה הזו היא הבחירה המושלמת לסוף החופש

במהלך היום התקיים פורום עסקים ישראלי-סלובני שנערך במלון "גראן פלאזה", לצד מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל ומשלחת עסקית נרחבת של נציגי חברות וארגונים כלכליים מובילים מישראל. בפורום, שנעשה בשיתוף לשכת המסחר והתעשייה של סלובניה, משרד הכלכלה וסוכנות SPIRIT, נועדו מעל 50 נציגי חברות משתי המדינות לחתימה על הסכמים מסחריים. בערב ייערך טקס פתיחת השגרירות החגיגי במלון, במעמד צמרת הממשל הסלובני, ובהשתתפות ראש הממשלה יאנז יאנשה, המוכר כידיד נלהב של ישראל. השגרירה התושבת הראשונה שמונתה להוביל את הנציגות היא רות כהן-דאר, שתיכנס לתפקידה באופן קבוע.

גל מחאה, דרישה ליציאה מנאט"ו ויוזמת "רחוב פלסטין"

ההכרזה על חניכת השגרירות הישראלית בלובליאנה והגעת השר גדעון סער לביקור מדיני מעוררות גל מחאה נרחב ברחבי הבירה הסלובנית, המובל על ידי קואליציה של ארגוני אופוזיציה, תנועות חברתיות ותאי סטודנטים. המחאה מתמקדת בביקורת חריפה על מדיניותה של הממשלה הימנית החדשה בראשות יאנז יאנשה, אשר בחרה לבטל את הסנקציות והצעדים הדיפלומטיים שנקטה הממשלה הקודמת נגד ישראל. המפגינים טוענים כי שינוי המדיניות והידוק היחסים עם ירושלים מהווים מתן גיבוי למעשיה של ישראל ברצועת עזה, ומכתימים את יחסי החוץ של סלובניה.

בחזית המחאה עומד ארגון הסטודנטים "איסקרה" (Iskra), שקורא לציבור להגיע להפגנת ענק היום בשעה 18:00 בערב, במקביל לאירועי הפתיחה הרשמיים, והציג שורה של דרישות נחרצות כלפי הממשל בלובליאנה. הארגון תובע את עצירת פתיחת השגרירות, סגירת הקונסוליה הישראלית הפועלת במדינה, והפסקת כל שיתוף פעולה כלכלי, מסחרי, אקדמי או תרבותי. הסטודנטים טוענים כי הנציגות החדשה לא תשרת רק צרכים דיפלומטיים קלאסיים, אלא תפעל באופן אקטיבי לקידום קשרים ביטחוניים, לשדלנות פוליטית (לוביזם) ולהלבנת מדיניותה של ישראל בזירה הבין-לאומית, ובכך תהפוך את סלובניה לשותפה ישירה במעשים אלו.

מוקד הזעם והמחאה מתרכז סביב המבנה שבו ממוקמת השגרירות החדשה ברחוב דימיצ'בה (Dimičeva), ששוכן באופן חסר תקדים באותו הבניין שבו פועלים גם משרדי משרד הביטחון הסלובני, לצד מוקד נוסף של אירועי הערב במלון "גראן פלאזה" (Gran Plaza Hotel). מעבר לדרישות המופנות לממשלה המקומית, הפלגים הרדיקליים במחאה הרחיבו את הביקורת ודרשו את יציאתה של סלובניה מברית נאט"ו, בטענה שמדינות החברות בה מספקות נשק, מימון וגיבוי מדיני לישראל. המפגינים אף הצביעו על מקרים שבהם סלובניה אפשרה שינוע של ציוד צבאי, דוגמת מל"טים ורכבי שטח מבצעיים דרך שטחה, וטענו כי המנגנונים הצבאיים והכלכליים מקבלים החרגות תחת אצטלה של שיתוף פעולה ביטחוני.

במקביל להפגנות המתוכננות ברחובות, תנועת "זכויות הפלסטינים בסלובניה" נקטה צעד מנהלי וכעת יוזמת מהלך ציבורי מול עיריית לובליאנה לשינוי שמו של רחוב דימיצ'בה (שבו תיפתח השגרירות) ל"רחוב פלסטין". בארגון מסבירים כי היוזמה נשענת על פרקטיקה בין-לאומית מוכרת, במסגרתה שונו שמות רחובות המארחים שגרירויות של מדינות הנאשמות בהפרת זכויות אדם ברחבי העולם. הצעה רשמית זו כבר הוגשה לוועדה המוסמכת של העירייה, שצפויה לדון בה ולהכריע בעניינה במהלך ישיבתה הסדירה בחודש אוקטובר, כאשר מסרי התמיכה מהציבור יצורפו לדיוני מועצת העיר.

מהתקררות דיפלומטית לזינוק ביחסים

פתיחת השגרירות מסמלת שינוי כיוון שרחוק מלהיות מובן מאליו. אומנם ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהכירו בעצמאותה של סלובניה וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים כבר ב-1992, אך לאורך שלושה עשורים היא יוצגה במדינה על ידי שגריר לא-תושב שפעל מתוך שגרירות ישראל בווינה. מצב זה אילץ מטיילים ישראלים שנזקקו לשירותים קונסולריים או לסיוע חירום לפנות לווינה, לחדר המצב בירושלים או לנציגי כבוד מקומיים. פתיחת הנציגות בלובליאנה מעניקה כעת מענה ישיר וקבוע בשטח.

המפנה החד ביחסים התאפשר הודות לשינוי הפוליטי הפנימי בסלובניה. תחת הממשלה הקודמת בראשות רוברט גולוב, היחסים בין המדינות הגיעו לשפל חסר תקדים. ממשלת גולוב הובילה קו לעומתי במיוחד בעקבות הלחימה ברצועת עזה, הכירה במדינה פלסטינית, אסרה על סחר בנשק, הטילה מגבלות יבוא והכריזה על ראש הממשלה נתניהו ושרים נוספים כאישיות בלתי רצויה. בינואר 2024 הודיעה סלובניה כי תשתתף בהליך בבית הדין שעוסק בהשלכות הפעולות הישראליות ביהודה ושומרון ובעזה, לבקשת העצרת הכללית של האו"ם. בהמשך (מרץ 2026), ממשלת סלובניה החליטה באופן רשמי לא להצטרף לתביעת רצח העם נגד ישראל בבית הדין, בשל שיקולי ביטחון לאומי, חשש לפגיעה במערכות הגנה סייבר המבוססות על טכנולוגיה ישראלית, וצורכי סיוע הומניטרי.

עם עלייתו של הממשל החדש, התחולל מתווה מדיניות רדיקלי: יאנשה ביטל את הסנקציות וההכרזות נגד שרי הממשלה, חידש את היתרי הובלת הציוד והנשק, והוביל קו של תמיכה מפורשת בישראל גם בתוך מוסדות האיחוד האירופי. ההחלטה הרשמית על הקמת השגרירות התקבלה ב-4 ביוני, ותוך שלושה חודשים בלבד הוקם המערך הדיפלומטי בלובליאנה.