1,000 עמודים של סודות: המסמך שאיש בגרמניה לא רוצה שייפול לידיים של פוטין

בכספות המאובטחות של משרד ההגנה בברלין שמור מסמך מסווג של כ-1,000 עמודים הידוע בשם הקוד "Oplan" – תוכנית מגירה שגיבש צבא גרמניה ב-2024, המפרטת את אופן הפעולה וההיערכות במקרה של מתקפה רוסית נוספת במזרח אירופה. לפי השיטה הפדרלית בגרמניה, ראשי 16 מדינות המחוז מורשים להיחשף לחומרים מסוג זה. אולם על פי דיווח נרחב בעיתון "הניו יורק טיימס", הממשל הפדרלי בראשות הקנצלר פרידריך מרץ נערך כעת לצעד חריג וחסר תקדים: הגבלת הגישה לתוכנית ולמודיעין רגיש, כדי למנוע את חשיפתם בפני נציגי הימין הקיצוני.

ברקע הדברים עומדות תוצאות הבחירות שנערכו החודש במדינת המחוז סקסוניה-אנהלט, שבהן גרפה מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) כ-44% מהקולות, וכעת היא מנהלת מגעים להקמת ממשלה מקומית. בדיווח של ה"טיימס", המתבסס על שיחות עם 17 בכירים גרמנים וזרים שדיברו בעילום שם, נטען כי בצמרת הביטחונית קיים חשש כבד שגורמים במפלגה יעבירו את תוכניות המלחמה והמודיעין הרגיש ישירות למוסקווה.

הטענות לזיקה לפוטין - והמעקב הסמוי

לפי הדיווח בעיתון האמריקני, החששות בברלין נשענים על עמדותיהם הפרו-רוסיות המוצהרות של בכירי ה-AfD, אשר הביעו בעבר הערכה גלויה לוולדימיר פוטין, לצד התבטאויות שעוררו סערה וכללו שימוש בסיסמאות מהעידן הנאצי וזלזול בזיכרון השואה. סניף המפלגה בסקסוניה-אנהלט אף סווג על ידי סוכנות המודיעין הפנימית של גרמניה כ"קיצוני מוכח", והוא נתון למעקב פדרלי הכולל הפעלת סוכנים סמויים.

ב"ניו יורק טיימס" מציינים כי שר ההגנה הגרמני, בוריס פיסטוריוס, התייחס לנושא מפורשות עוד בטרם נערכו הבחירות, כשהבהיר בריאיון לעיתון "בילד" כי לא יחלוק מודיעין צבאי עם ממשל בראשות ה-AfD, בשל מה שהגדיר כזיקה שאינה משתמעת לשתי פנים בינם לבין משטר פוטין. במענה לפניית ה"טיימס", אישר דובר משרד ההגנה בברלין כי נבחן איזה מידע ביטחוני נדרש להגנה, אך נמנע מלמסור פרטים נוספים.

על פי המקורות שצוטטו ב"ניו יורק טיימס", הממשל בברלין אינו מתכנן נתק מוחלט שיפגע במאבק בטרור, אלא שורה של צעדי מידור ממוקדים: הגבלת גישה למידע הנוגע למבצעי חתרנות וריגול רוסיים באירופה, לצד המשך שיתוף של מידע שוטף הנדרש להגנה מפני פיגועים; שלילת אפשרות העיון בתיקי מודיעין פדרליים, לפי הדיווח כדי למנוע מראשי המפלגה לחשוף סוכנים סמויים שעוקבים אחריהם; ובחינת שינויים במנגנוני העבודה בין המחוזות, הדורשים כיום הסכמה פה-אחד, במטרה למנוע שיתוק אפשרי של מבצעי שיטור וביטחון פדרליים.

עוד מדווח ה"ניו יורק טיימס" כי גרמניה מתמודדת עם לחץ מצד בעלות בריתה בנאט"ו, בהן פולין ומדינות סקנדינביה. לפי גורמים רשמיים ששוחחו עם העיתון, המדינות הביעו חשש מהמשך העברת מודיעין על רוסיה לגרמניה כל עוד קיים סיכון לזליגתו למוסקווה, וכי ברלין מיהרה להרגיען ולהבטיח כי מגבלות כאלה אכן מתגבשות. הדיווח מזכיר בהקשר זה את המשבר באוסטריה ב-2017, אז כניסת הימין הקיצוני למשרד הפנים הובילה להחרמה מודיעינית מצד מדינות המערב.

מנגד, ב-AfD דוחים מכול וכול את הטענות המיוחסות להם. דובר המפלגה, יורק הרמן, מסר כי שלילת גישה למידע מודיעיני על בסיס "האשמות לא מבוססות שלא הוכחו" היא מהלך בלתי דמוקרטי לחלוטין שאינו ניתן להצדקה בפני ציבור הבוחרים.