הבכיר הביטחוני האיראני: "הטיפשות של טראמפ דוחפת לרצות להשיג נשק גרעיני"

החדשות בקצרה:

• מוחסן רזאי איים בפגיעה נוספת במדינות המפרץ אם יסייעו ללחץ הכלכלי על איראן.
• הוא אמר כי המלחמה "הוכיחה" שאין ערך לשיתוף הפעולה הגרעיני עם המערב.
• בצל המצור הימי של ארה"ב: המחירים באיראן מזנקים, והאזרחים קורסים תחת הנטל.
• הערכה: משבר דלק צפוי בקרוב באיראן, אזרחים חשפו את המצוקה.

  ---

מוחסן רזאי, המזכיר החדש של המועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, איים אתמול (שבת) על מדינות האזור שלא להצטרף למאמצים האמריקניים להחריף את הלחץ הכלכלי על טהראן. בריאיון לרשות השידור הממלכתית האיראנית, הזהיר רזאי כי אם ארה״ב תפעל נגד איראן, תגובת טהראן תהיה "קשה במיוחד".

"אם טראמפ רוצה לעשות משהו, נגיב בצורה סיסמית", אמר רזאי. הוא הוסיף כי איראן עלולה לפגוע בנתיבי שיט של נפט היוצאים מהמפרץ הפרסי, גם בנתיבים חלופיים למצר הורמוז, אם מדינות שכנות יצטרפו למה שכינה המלחמה הכלכלית נגד איראן.

לדבריו, איראן "תפגע באינטרסים" של מדינות באזור שישתתפו במאמצים האמריקניים נגד טהראן. הוא אמר כי מדינות אלה ייחשבו אויבות של איראן.

רזאי מונה בימים האחרונים לעמוד בראש המועצה העליונה לביטחון לאומי, במסגרת שורה של מינויים בכירים שנתפסים כחיזוק הקו הפוליטי והצבאי הנוקשה של מוג'תבא ח'אמנאי בטהראן. הריאיון לרשות השידור המקומית היה ההתבטאות הציבורית המקיפה ביותר שלו מאז מינויו.

רזאי התייחס גם להשלכות המלחמה על הסיכון הגרעיני בעולם. לדבריו, ארה"ב הגדילה את חוסר הביטחון הגרעיני העולמי, משום שמדינות עלולות כעת להגיע למסקנה שהשתתפות במאמצי פיקוח בין-לאומיים אינה מגינה עליהן מפני תקיפה.

בהקשר זה אמר גם כי "הטיפשות של טראמפ דוחפת אנשים בעולם לרצות להשיג נשק גרעיני". הוא טען כי המדיניות האמריקנית מלמדת מדינות שהשתתפות במנגנוני פיקוח בין-לאומיים אינה בהכרח מספקת להן הגנה.

הוא אמר כי מדינות הבינו שגם חברות בסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית וחתימה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) אינן מבטיחות למדינות ביטחון לתחום הגרעין שלהן, כפי שלתפיסתו קרא לאיראן. "איראן קיבלה על עצמה את כל אמצעי הפיקוח הבין-לאומיים, עמדה בהם והצטרפה לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני והסכימה לפיקוח. איראן היא המדינה היחידה שמחויבת לכללי האנרגיה הגרעינית יותר מכול המדינות האחרות", טען רזאי.

לחץ כלכלי גובר על איראן

האיומים של רזאי מגיעים על רקע החרפה נרחבת של הלחץ הכלכלי על איראן. ארה"ב מאיימת להפעיל על טהראן את מה שטראמפ כינה "המבצע הכלכלי המוחץ ביותר שננקט אי-פעם נגד מדינה כלשהי", וכן להטיל סנקציות משניות על מדינות וחברות שימשיכו לעשות עסקים עם איראן.

כמעט שישה חודשים לאחר תחילת המלחמה עם ארה״ב וישראל, הכלכלה האיראנית סובלת מהשפעת הסנקציות ומהמצור הימי שמקשה מאוד על המדינה לייצא נפט, המוצר החשוב ביותר שלה.

המצב מורגש היטב בקרב הציבור. על פי דיווח של סוכנות הידיעות AP, החנויות בטהראן עדיין מלאות במוצרים, אך משפחות רבות מתקשות להרשות לעצמן את מוצרי היסוד. האבטלה עולה, ומי שיש להם עבודה נאלצים לעבוד שעות ארוכות יותר תמורת כסף ששווה כמחצית ממה שהיה שווה לפני שנה.

אחמד כרימי, נהג מונית בן 52 ואב לשניים, סיפר כי הוא עובד 15 שעות ביום כדי להצליח להתפרנס. לדבריו, משפחתו נאלצה לוותר על פירות, חלבונים, בילויים וגם על ימי מנוחה בסופי שבוע.

גם מחירי המזון עלו באופן דרמטי. בבזאר הגדול בטהראן נוהרים צרכנים בחיפוש אחר מוצרי יסוד זולים יותר. לפי הדיווח, מחיר האורז גבוה כיום ב-60% לעומת התקופה שלפני המלחמה, ומחיר הבשר עלה ב-150%.

אישה בת 41 מצפון איראן סיפרה כי סל קניות שכלל חלב, ביצים, נייר טואלט ועוד כמה מוצרים, אך ללא בשר, עלה 89 מיליון ריאל, כ-65 דולר. לדבריה, רכישת מוצרי יסוד הפכה לעדיפות המרכזית של המשפחה, וסל הקניות הולך ומצטמצם.

"המחיר הרגשי והלחץ שאנחנו נמצאים בהם הם סיפור אחר", אמרה. היא תיארה את הקושי שנוצר בכל פעם שהורים נאלצים לומר לילדיהם לא, או לוותר על חוג או דבר מה שהם מבקשים לקבל.

לפי קרן המטבע הבין-לאומית, האינפלציה באיראן צפויה להגיע עד סוף השנה לכמעט 70%. במקביל, הכלכלה האיראנית, שנפגעת כבר עשור מסנקציות, צפויה להתכווץ ביותר מ-5%.

מחירי הדלק עדיין נמוכים יחסית בזכות סבסוד ממשלתי, אך גם המדיניות הזו עלולה שלא להימשך. לפי גורם בלשכת הנשיא האיראני, המדינה צורכת כיום מדי יום יותר דלק מכפי שהיא מייצרת, ולכן ייתכן שתיאלץ להעלות את המחירים. העלאות מחירים של דלק הובילו בעבר להפגנות נרחבות באיראן.

האם הלחץ הכלכלי יוביל לוויתורים?

השאלה המרכזית היא אם הלחץ הכלכלי הגובר יגרום לאיראן לבצע ויתורים צבאיים או פוליטיים. בסוף השבוע נשמעו בכירים באיראן מתבטאים על המצוקה הכלכלית במדינה, כאשר הנשיא פזשכיאן קרא לסיים כעת את המלחמה ואילו יו"ר הפרלמנט קאליבאף אמר כי "לא משנה כמה עוצמה צבאית יש לאיראן - אם יש אנשים רעבים".

במקביל, הלחץ הכלכלי מתחיל להשפיע על חיי היום-יום באופן חריף יותר. שיעור האבטלה הרשמי באיראן עומד על 9.1%, אך כלי תקשורת מדווחים כי הנתון האמיתי ככל הנראה גבוה בהרבה. לפי גורם במשרד העבודה האיראני, עד סוף מאי, שלושה חודשים בלבד לאחר תחילת המלחמה, אבדו יותר ממיליון מקומות עבודה.

נהג המונית כרימי הזהיר כי המצב הנוכחי אינו יכול להימשך לאורך זמן. "האנשים לא יוכלו להמשיך לחיות ככה", אמר ל-AP. "אנחנו פשוט נושמים, שורדים ומנסים להגיע מיום ליום".

הממשלה אומנם אומרת כי היא מעוניינת בסיום המלחמה באמצעות משא ומתן, אלא שהכוח החזק ביותר באיראן נותר משמרות המהפכה, שהתחזקו לאחר ששרדו את המלחמה וסידרו מחדש את שורותיהן הבכירות.

משמרות המהפכה דורשים ויתורים נוספים מארה"ב, ובהם שליטה במצר הורמוז ופיצוי כספי על המלחמה. ההערכה היא כי גורמי הקו הנוקשה בטהראן סבורים כי איראן מסוגלת לעמוד בלחץ הכלכלי של המלחמה זמן רב יותר מיריביה, וכי ביכולתם להחזיק מעמד זמן רב יותר לעומת הסבלנות הקצרה של טראמפ.