רעידת אדמה פוליטית: הלם בגרמניה, זעזוע עמוק בקהילה היהודית

החדשות בקצרה:

• מפלגת הימין הקיצוני AfD רשמה ניצחון היסטורי במזרח גרמניה.
• במפלגה אומרים כי מדובר ב"אבן דומינו", וכבר בעוד שבועיים צפויים הישגים נוספים.
• בכירי הקהילה היהודית הביעו זעזוע עמוק: "לא הייתי מעלה על דעתי אפילו בסיוטים".
• הקנצלר פרידריך מרץ עומד כעת בפני מבחן עצום.
• ברוסיה ובימין באירופה מברכים, ממשלות ביבשת עוקבות בדאגה.

  ---

הניצחון העצום אתמול (ראשון) של מפלגת הימין הקיצוני AfD בבחירות במדינת המחוז סקסוניה-אנהלט במזרח גרמניה מטלטל את המדינה כולה וגם את כל יבשת אירופה. זה כבר לא עוד הישג של מפלגת ימין קיצוני בבחירות אזוריות. ה-AfD רשמה ניצחון חסר תקדים, עם כ-44% מהקולות, יותר מפי שניים מה-CDU, מפלגת הימין השמרנית של הקנצלר פרידריך מרץ.

המפלגה עדיין לא השיגה רוב מוחלט שיאפשר לה למשול לבדה, אבל היא הגיעה לראשונה אל סף השלטון במדינת מחוז גרמנית. עם 39 מושבים מתוך 83, ה-AfD רחוקה רק שלושה מושבים מהרוב המיוחל. כל המפלגות האחרות הבהירו כי לא יסכימו לשבת איתם בקואליציה, אך בהחלט ייתכן מצב שבו פוליטיקאים בודדים וסוררים יחליטו להימנע בהצבעה, וכך ה-AfD יוכלו להשיג ממשלת מיעוט.

המיקוד כעת מופנה בעיקר למפלגת השמאל הקיצוני BSW, שבאופן אירוני עשויה לתמוך במפלגת הימין הקיצוני או לכל הפחות להימנע. בין השאר, המוטיבציה שלהם לתמוך במפלגת ימין קיצוני היא מכיוון שגם הם הוחרמו על ידי מפלגתו של הקנצלר.

עכשיו הכדור עובר לברלין, ובעיקר למרץ. הקנצלר ויו"ר ה-CDU נדרש להכריע כיצד לשמור על "חומת האש" שמונעת שיתוף פעולה עם ה-AfD, בלי לאבד שליטה על המפלגה ובלי לסכן את הקואליציה שלו. "חומת האש" הוא המושג ההיסטורי בגרמניה המסמל את החרם המסורתי וחוצה המפלגות על מפלגת הימין הקיצוני.

הלם ותדהמה בקהילה היהודית

הקהילה היהודית בגרמניה, שהזהירה בעקביות מסכנות הימין הקיצוני, הגיבה בדאגה חמורה להישג של ה-AfD. "יש ימים שבהם קשה לי לזהות שוב את מולדתי", כתבה נשיאת הקהילה היהודית בבוואריה ונציבת הזיכרון לשואה של הקונגרס היהודי העולמי שארלוט קנובלוך, והוסיפה: "העובדה שגורמי ימין קיצוני שוב מנצחים בבחירות היא דבר שלא הייתי מעלה על דעתי אפילו בסיוטים הגרועים ביותר שלי, והיא מראה שהמבנה הדמוקרטי שלנו כבר אינו מתפקד כראוי. זה מפחיד אותי".

קנובלוך אמרה שהמצביעים במדינה דחו "את היסודות של הדמוקרטיה, הביטחון והשגשוג, ובתוך כך גם את העקרונות שבזכותם אנחנו, בקהילה היהודית בגרמניה, רק מתחילים כעת לראות בגרמניה שוב את ביתנו. זו פגיעה עמוקה".

יוזף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, הביע דאגה דומה בריאיון לתקשורת הגרמנית. "אני באופן אישי מזועזע מתוצאות הבחירות", אמר שוסטר, והבהיר שלחינוך יש חשיבות מכרעת בשימור חברה פתוחה ובמאבק באנטישמיות.

ישראל לא מקיימת קשרים עם מפלגת ה-AfD, למרות התקרבות למפלגות ימין פופוליסטיות אחרות באירופה. שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור כתב ברשת X ש"הסכנה הנשקפת מימין קיצוני ברורה". עם זאת, הוא בחר להפנות את רוב התגובה שלו דווקא לשמאל הגרמני, שזוכה לשיעור תמיכה נמוך בהרבה מהימין, וכתב ש"אסור לגרמניה להיות עיוורת בעינה השמאלית. המאבק באנטישמיות חייב להיות בלתי תלוי בכיוון הפוליטי שממנו היא מגיעה. בלי נקודות עיוורות. בלי תירוצים. בלי סטנדרטים כפולים".

רעידת אדמה פוליטית בגרמניה

מאמר המערכת של "דר שפיגל" תיאר את התוצאה בתחושת תדהמה. יותר מ-80 שנה לאחר נפילת גרמניה הנאצית, מפלגה שאינה מוכנה להתוות קו ברור בינה לבין אותה תקופה ניצחה בבחירות בפער עצום.

מנהיג מפלגת ה-AfD המקומית, אולריך זיגמונד, קיבל יותר מ-44% מהקולות. במהלך מערכת הבחירות הוא הציג עצמו כמועמד נגיש וידידותי, אך הקיף עצמו באנשי ימין קיצוני ולא הסתייג מהטרדת עיתונאים בידי תומכי המפלגה או מהצגת מועל יד נאצי, או חברותם של מקורביו בתנועות נאו-נאציות.

תומך ה-AfD מצדיע במועל יד במטה המפלגה בסקסוניה-אנהלט

ה-AfD רואה בתוצאה מנדט לשלטון. יו"רית המפלגה, אליס ויידל, כינתה אותה "הישג היסטורי" ואמרה כי המפלגה קיבלה "מנדט ברור למשול". זיגמונד עצמו דיבר על "אבן דומינו" וטען שמכאן ה-AfD רוצה "להעמיד את כל גרמניה על הרגליים". המשמעות ברורה: הבחירות במדינה קטנה במזרח גרמניה הפכו למבחן ארצי.

במשך שנים הייתה "חומת האש" לאחד הכללים המרכזיים בפוליטיקה הגרמנית: לא לאפשר ל-AfD להגיע לשלטון באמצעות שיתוף פעולה עמה. כעת הכלל הזה עומד במבחן ממשי.

הדילמה של מרץ

למרץ יש שתי אפשרויות, ושתיהן מסוכנות. הוא יכול להתעקש על חומת האש ולדרוש מה-CDU המקומית לפעול להקמת ממשלה נגד ה-AfD, יחד עם מפלגות מהמרכז, השמאל והירוקים. אבל בתוך ה-CDU בסקסוניה-אנהלט יש התנגדות גדולה לתרחיש הזה. מרד של חברי המפלגה נגד הקנצלר עלול לפגוע קשות בסמכותו.

האפשרות השנייה היא לתת ל-CDU במדינת המחוז חופש פעולה מול ה-AfD. אלא שגם מהלך כזה עלול לפצל את המפלגה ולשים קץ לקואליציה בברלין. השותפים של מרץ מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית מתנגדים באופן מוחלט לכל צורה של שיתוף פעולה עם ה-AfD.

הדילמה הזו מגיעה כאשר מעמדו של מרץ כבר נחלש. לפי "דר שפיגל", הוא אינו מצליח לייצר אחדות בקואליציה או לשפר את מצב הרוח במדינה. מכאן מגיעה המסקנה החריפה העולה במאמר, ונשמעת גם בקרב גורמים נוספים: "מרץ הוא בבירור האיש הלא נכון לתפקיד הזה בתקופה הזו".

הקולות נגד מרץ אינם חדשים, וכבר לאורך שבועות נשמעות קריאות לפעול להחליפו. הקנצלר הגרמני "נהנה" משפל היסטורי בתמיכה במנהיג מכהן, אולם מנגד עולים קולות כי החלפתו כעת תזרז את הקדמת הבחירות הפדרליות בגרמניה. מנהיגת ה-AfD ויידל כבר קראה לעשות זאת.

זה כבר לא רק הסיפור של מזרח גרמניה

תוצאות הבחירות מקשות על הניסיון להציג את ה-AfD כתופעה שמוגבלת למזרח גרמניה. המפלגה עדיין חזקה בהרבה במדינות המחוז במזרח, אבל גם במערב היא ממשיכה להתחזק. בסקרים האחרונים בכל גרמניה, עומדת המפלגה על 28% תמיכה, בעוד מפלגתו של הקנצלר זוכה לכ-5%-7% פחות.

כך הפכה מדינת מחוז קטנה לזירה שבה מתנקז המשבר של הפוליטיקה הגרמנית כולה. השאלות שהכריעו את הבחירות אינן רק מקומיות. הן נוגעות להגירה, לכלכלה, ליחסים עם רוסיה ולאוקראינה, לאיחוד האירופי ולתחושת הביטחון של הציבור.

בעוד שבועיים בדיוק ייערכו בחירות אזוריות גם בברלין וגם במדינת המחוז מקלנבורג-מערב פומרניה. לפי הסקרים, במדינה הצפון-מזרחית בגרמניה צפוי גם כן ניצחון של ה-AfD, ואילו בברלין היא עשויה לכל הפחות להגיע למקום השלישי (עם 2% פחות מהמקום הראשון).

סערה באירופה

הטלטלה בגרמניה אינה נשארת רק שם, ובשנה הקרובה צפויות בחירות בשורת מדינות מרכזיות כמו צרפת, איטליה, ספרד ופולין. ההערכה היא כי גם שם צפויות תוצאות דרמטיות, עם התחזקות גדולה מאוד של הימין הקיצוני.

מנהיג מפלגת הימין הקיצוני Vox הספרדית, סנטיאגו אבסקל, בירך על ניצחון ה-AfD וכינה אותו "תקווה גדולה לגרמניה ולאירופה".

בצרפת נשמע מסר הפוך. שר האוצר של רולאן לסקור אמר כי ניצחונה של מפלגת הימין הקיצוני AfD בבחירות המחוזיות אתמול "שולח מסר מדאיג מאוד". בנז'מין חדאד, השר לענייני אירופה בממשלת צרפת, כתב אתמול: "לראות את הימין הקיצוני מנצח בבחירות האזוריות בגרמניה זה רגע חמור מאוד עבור אירופה". גם שר החוץ של פולין, רדוסלב סיקורסקי, אמר הבוקר כי "זהו רגע מאוד מדאיג".

החשש האירופי רחב יותר מהתחזקותה של מפלגה אחת. מפלגות לאומניות כמו ה-AfD נוטות להיות ספקניות כלפי האיחוד האירופי, ובבריסל חוששים שהתחזקותן תפגע ביכולת של אירופה לפעול יחד.

הדבר משמעותי במיוחד בכל הנוגע לרוסיה. ה-AfD רוצה לעצור את הסיוע הצבאי לאוקראינה, להפסיק את הסנקציות על מוסקווה ולחדש את רכישת האנרגיה הרוסית. במקביל, גורמי ביטחון אירופיים מזהירים מפני היחלשות האחדות סביב רוסיה ונאט"ו.

ברוסיה התקבלה התוצאה בהתלהבות. איש העסקים הרוסי קיריל דמיטרייב, מנכ"ל הקרן הרוסית להשקעות ושליחו המיוחד של פוטין, הגדיר את התוצאות "היסטוריות", טען שהממשלה הגרמנית איבדה את אמון הציבור ושהקנצלר מרץ "הושפל".

מסר למרכז הפוליטי

מאחורי החשש מהתחזקות הימין הקיצוני מסתתר גם מסר למפלגות המסורתיות. המצביעים מודאגים ממלחמות, מהגירה, מהביטחון ברחובות, משירותי הבריאות ומהמצב הכלכלי. עבור חלקם, המפלגות הוותיקות כבר אינן נתפסות כמי שמסוגלות לתת תשובות.

ה-AfD ניצלה את התחושה הזו עם מסר פשוט ואופטימי: "הכול אפשרי!", לצד הבטחה לגרום לגרמנים להרגיש שוב גאווה במדינתם.

לכן תוצאות הבחירות בסקסוניה-אנהלט הן הרבה מעבר למאבק על ממשלה במדינת מחוז קטנה. הן מציבות את גרמניה בפני שאלה פוליטית קשה - האם המרכז יצליח לעצור את ההתחזקות של ה-AfD, או שהמפלגה שכבר הגיעה לסף השלטון תמשיך להתקדם? השאלה הזו אינה רלוונטית רק לגרמניה, ומעסיקה כעת את כל אירופה.