"המשכיות וניצחון": כך נדרשה התקשורת באיראן לדווח על הלוויית ח'אמנאי

החדשות בקצרה:

• איראן הנחתה את התקשורת כיצד לסקר את הלווית עלי ח'אמנאי.
• ההנחיות נועדו לשלוט בנרטיב ולהציג את המשכיות המשטר.
• התקשורת התבקשה להציג את ההשתתפות העממית כהצהרת נאמנות.
• המסמך מורה להדגיש הישגים בתחומי הגרעין, הטילים והביטחון.
• המטרה היא להדוף טענות על ואקום שלטוני או עתיד לא ודאי.

באיראן הוציאו דפי מסרים לכלי התקשורת ומחלקות יחסי הציבור והנחו אותם כיצד לסקר את הלוויית עלי ח'אמנאי, כך דווח בעיתון א-שרק אל-אווסט היוצא לאור בלונדון. מנגנוני הביטחון האיראניים הוציאו צווים, בדרישה מכלי תקשורת ומחלקות יחסי הציבור במוסדות לדבוק במסגרת אחידה בסיקור הלווייתו של עלי ח'אמנאי, בניסיון לשלוט בנרטיב הציבורי.

ההנחיות, שעותק מהן הגיע לידי העיתון, קוראות לחיזוק מסרים ספציפיים בסיקור, למחיקת נרטיבים שאינם תואמים את הקו הכללי, ולהצגת טקסי הלוויה כהוכחה להמשכיות הפיקוד וללכידות המשטר, אל מול מה שהמסמך מתאר כ"לוחמה קוגניטיבית של האויב".

המסמך מתייחס למסע ההלוויה כאירוע מדיני, ביטחוני ותקשורתי כאחד. הוא קורא לתקשורת להציג את ההשתתפות העממית כ"מגן אנושי" ייחודי, ולהציג אותה כ"הצהרת נאמנות אסטרטגית" לגישתו ולדרכו של ח'אמנאי, ואישור "העומק האסטרטגי" של המהפכה.

הנחיות מתארות שלושה נושאים עיקריים שסביבם צריך הסיקור לעסוק – "המשכיות ההנהגה, המשך ההתנגדות ועתיד מזהיר". הן מזהירות כי כל פיצול בנרטיב - יוצר מקום לנרטיבים נגדיים, וקוראות לכלי התקשורת לאמץ נרטיב מאוחד.

המסמך קרא להדגיש את נוכחותן של משלחות זרות בטקסי ההלוויה, לפרסם מחדש פרשנויות של כלי תקשורת מערביים בכלי תקשורת מקומיים, ולהציגם כ"ניצחון לדיפלומטיה הציבורית האיראנית". לפי המסמך, זה צריך להדגים, לנוכח הסנקציות והלחץ החיצוני, "את כישלון הפרויקט לבודד את איראן".

המסמך מתייחס למחלוקת עם תומכי משטרו של השאה לשעבר, וההוראות קוראות להתעמת עם מה שהוא מתאר כ"חשדותיהם של תומכי פהלווי", באמצעות "הנדסה הפוכה של המציאות".

התקשורת באיראן התבקשה להימנע מתגובה הגנתית ולהתמקד במה שהיא מכנה "הישגיו הייחודיים" של המשטר בעניינים גרעיניים, טילים ואזוריים. המסמך שם דגש מיוחד על התמודדות עם הנרטיבים של "וואקום ירושה" ו"עתיד לא ודאי", רעיונות שלטענתו יריבים מבקשים להנחיל בתודעה הציבורית.

המסמך קרא לתקשורת להסביר את "מנגנון הירושה החוקי והשקוף" בתוך המערכת האיראנית בצורה רגועה, מתועדת היטב ומבוססת חוקתית, במטרה למנוע את מה שהוא מכנה "קריסה סדרתית" בדעת הקהל.

ההנחיות הדגישו מניעת הסתה לסכסוכים עדתיים או פוליטיים בסיקור הטקסים. במסמך נכתב כי יריביה של איראן מבקשים לנצל את הסדקים כדי ליצור קרע באחדות הלאומית.

המסמך קרא גם לבחינה מחודשת של מורשתו של ח'אמנאי, ובמיוחד בנוגע ל"התנגדות", "אנטי-אימפריאליזם" ו"התקדמות מדעית", באמצעות "נרטיב עמוק" הבוחן את סגנון מנהיגותו, החלטותיו האסטרטגיות ותפקידו בהפיכת איראן ל"מעצמה גדולה".

בנוגע למשתתפים בהלוויה של ח'אמנאי, ההנחיות קראו לאתר את ההשתתפות ההמונית כ"אפוס היסטורי בקנה אחד עם המהפכה האיראנית" ו"תגובה נחרצת לתיאוריות של קריסה". הן קראו להפקה והפצה של נתונים, תמונות ודוחות שטח באופן שנועד "להדגים חוזק לאומי ולכידות".

המסמך קרא גם לשלב מסרים הרתעתיים בטקסי האבל, תוך הדגשת "נכונות להגנה" ו"המשך דרך ההתנגדות". לפי המסמך, טקסי הלוויה צריכים להעביר ליריביה של איראן תמונה של "עוצמתה הצבאית והביטחונית המתמשכת", ולמנוע את פירוש האירוע כרגע של חולשה.