מטייל ישראלי הותקף במונגוליה: "שמענו צעקות 'הייל היטלר', ויצא שיכור עם גרזן"
גל האנטישמיות כלפי ישראלים בחו"ל לא נגמר. אחרי חבורת הישראלים שהותקפה בשבוע שעבר במונטנגרו, תקיפה נוספת נגד ישראלים התרחשה במונגוליה. בריאיון ל"חדשות הבוקר" סיפר עמית, אחד הישראלים שהיה שם, על רגעי האימה. "פתאום הוא רץ אלינו עם עוד שישה או שבעה אנשים"

גל האנטישמיות כלפי ישראלים בחו"ל מסרב לשכוח ואחרי התקיפה במונטנגרו, קבוצת ישראלים שיצאה לטיול במונגוליה הותקפה גם באלימות פיזית קשה שלוותה בקריאות אנטישמיות. האירוע התרחש לפני כמה ימים, בחניון הלילה שבו היו מיועדים לישון. "התמקמנו ולא עשינו משהו חריג, אפילו לא שמנו מוזיקה פשוט ישבנו ודיברנו בינינו", סיפר עמית, אחד הישראלים שהיו שם על מה שקרה באותו הערב, בריאיון ל"חדשות הבוקר".
הוא המשיך: "מסביבנו היו רק כמה מקומיים ולא חששנו מהם כי אלו משפחות עם ילדים, כשלפתע שמענו צעקות 'הייל היטלר'. אחד מהחברים קם וכולנו נדרכנו ולא הבנו מה קורה. כמה שניות אחר כך יצא שיכור עם גרזן, והתחיל לרוץ אל לעבר אחד החברים כשהוא מניף אותו עליו. הבנו שיש פה איזה משהו, ומאחורי הבחור היו עוד כמה אנשים. סימנו להם עם הידיים שהבנו את הסיטואציה, והתחלנו לקפל את הדברים שלנו כדי לעוף משם והוא הלך".
אך דווקא אחרי שחשבו שהאירוע נגמר קרה בדיוק ההפך: "חשבנו שהוא הבין ופתאום הוא חזר ורץ אלינו עם עוד שישה או שבעה אנשים, חלקם חמושים בגרזנים גדולים וסכינים. התחלנו לנהל איתם קרב פיזי, ממש מתחילים ללכת מכות. הם היו בכוונה להרוג אותנו, זה היה מפחיד. אחד מהחברים שבר בקבוק זכוכית על אחד מהם ואחר התחמש בסכין לצורך הגנה עצמית. ברחנו, אחד מהחברים מדמם, אני עם לסת שבורה, חלקנו עם הטלפונים וחלקנו איבדו אותם. כל הציוד והדרכונים בשביל לצאת מהמדינה נשאר מאחור. עד שהגענו למקום עם קצת קליטה. היה לנו טלפון לווייני, אבל הוא נשאר שם. דיברנו עם הסוכנות שאיתה סגרנו את הטיול, שניסתה להשיג את הנהג שלנו, ברגע שהוא הגיע עם חלק מהדברים שלנו, בדקנו שהדרכונים הדברים החשובים עלינו ויצאנו לדרך".
אין אנשים מסביב, אין שם איזה שומר?
"הייתה אישה אחת שהגיעה לעזור לנו, אבל היא לא כל כך הבינה את הסיטואציה, וגם להסביר להם זה מאוד קשה. פערי השפה הם עצומים, ואין אינטרנט לגוגל תרגום. לוגיסטית זה טיול שהוא קצת יותר קשה ונערכים אליו בהתאם".
הרגשתם אנטישמיות לפני במונגוליה?
"הממשק עם המקומיים הוא קשה בגלל הבדלי השפה, אבל לא הרגשנו משהו מיוחד כי אנחנו מדברים עברית. המון אנשים שאלו אותנו בכלל איפה זה ישראל, זה משהו שאתה מתלהב ממנו, זה נחמד שאין שום דעות קדומות עליך ופתאום אנחנו נתקלים בזה. הבנו מהסוכנות טיולים שלנו, שלא כל כך עזרה לנו במקרה הזה, שהם היו מזרם קזחי מקזחסטן, והם אנטישמים במיוחד".
חזרת לארץ, החברים המשיכו לטייל או שהם גם חזרו?
"אחרי שיצאנו משם התחלנו בנסיעה לעיר הקרובה, כי הבנו מהסוכנות שיש שם בית חולים. הגענו, וראינו שזה בית חולים נטוש, שאף אחד לא נמצא בו, והמשכנו לבית החולים הבא שם אבחנתי עם שבר בלסת. תוך כדי יצרנו קשר עם השגרירות בבייג'ינג שאחראית גם על מונגוליה, והם אמרו לנו פשוט לטוס כמה שיותר מהר. שלחנו להם את הטיסות שלנו כדי שאם יהיו בעיות, אז הם יוכלו לעזור. המשכנו לנסוע 14 שעות ישר לשדה התעופה כדי לצאת על הטיסה הראשונה לארץ".
