בארה"ב מזהים ניסיונות ברורים של איראן להצית מחדש מלחמה כוללת

החדשות בקצרה:

• שיגורי הטילים של איראן לספינות האמריקניות בימים האחרונים היו המסוכנים ביותר.
• בוושינגטון חוששים שרוסיה וסין מסייעות לאיראן לאתר את המטרות בלב הים.
• דיווח: סין העבירה השנה לאיראן מערכות הגנה אווירית בשווי מיליונים.
• הלחץ הכלכלי על איראן מחריף, והיא מעלה את גובה ההימור בדרך לשבירת המצור.
• מועצת הנגידים של סבא"א קבעה: תוכנית הגרעין של איראן תעלה למועצת הביטחון של האו"ם.

  ---

החשש בארצות הברית מפני הסלמה במלחמה עם איראן גובר, לאחר שבימים האחרונים ניסו כוחות איראניים לפגוע שוב ושוב בספינות מלחמה אמריקניות במזרח התיכון. הניסיונות האחרונים של איראן יוצרים בוושינגטון את החשש כי הניסיונות האלה הם המשמעותיים ביותר בניסיון לגרור את האזור כולו למלחמה מחודשת בהיקף נרחב.

לפחות שלוש פעמים בשבוע האחרון שוגרו טילים לעבר כלי שיט אמריקניים, בהם נושאת מטוסים, והשבוע גם שיגרה איראן מטח גדול לעבר כוחות אמריקניים בירדן. בירדן דיווחו כי יירטו 18 מתוך 20 הטילים הבליסטיים ששוגרו לעברם, וברשת CBS דווח כי כמה מטוסי קרב אמריקניים נפגעו.

על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, הניסיונות לפגוע בספינות היו קרובים יותר לפגיעה מאשר ניסיונות קודמים, בין היתר משום שאיראן השתמשה בראשי קרב בעלי יכולת תמרון במהלך הטיסה. בפיקוד המרכז האמריקני מסרו כי הספינות הצליחו להתחמק, אך גורמים אמריקניים חוששים כי איראן שיפרה את יכולתה לאתר ולפגוע בכלי שיט נעים, אולי בסיוע רוסיה או סין.

פגיעה בספינת מלחמה אמריקנית עלולה להוביל לתגובה אמריקנית חריפה ולהגדיל מאוד את הסיכון לחזרה למלחמה בהיקף מלא. על רקע המצור הימי האמריקני שמכביד מאוד על איראן, במשמרות המהפכה מאותתים כי הם מעוניינים להסלים את המצב בניסיון להביא להסרת המצור.

בתוך כך, הבוקר דווח ברויטרס כי איראן קיבלה מסין בשנה האחרונה מערכות הגנה אווירית בשווי מיליוני דולרים. ההעברה הצבאית בוצעה במסגרת מנגנון נרחב שבמסגרתו העבירה איראן נפט לסין, ובתמורה קיבלה אשראי לרכישת סחורות סיניות, במקום כסף מזומן, וכך הצליחו שתי המדינות לעקוף את הסנקציות. במסגרת המנגנון רכשה איראן מסין גם תרופות, כלי רכב וציוד תקשורת.

הטילים שמדאיגים את האמריקנים

במוקד החשש נמצאים הטילים קאסם בסיר וח'ליג' פארס. לשני הטילים מערכת הנחיה אלקטרו-אופטית בשלב האחרון של הטיסה, שנועדה לאפשר להם לזהות את המטרה ולתקן את מסלולם. היכולת הזו חשובה במיוחד נגד ספינות, משום שמדובר במטרות נעות.

קאסם בסיר נחשף באיראן במאי 2025 ומוצג כשדרוג של טיל חאג' קאסם. לפי הנתונים האיראניים, זהו טיל דו-שלבי המונע בדלק מוצק, בעל טווח של כ-1,200 קילומטרים וראש קרב במשקל של כ-500 קילוגרם. מיוחסת לו מערכת הנחיה אלקטרו-אופטית או אינפרה אדום, יכולת תמרון של הגוף הנושא את ראש הקרב במהלך החדירה לאטמוספרה ואמצעים שנועדו להתמודד עם לוחמה אלקטרונית.

עם זאת, היכולת שלו לפגוע בספינות נעות אינה מוכחת בפומבי, ולא ידוע אם נעשה בו שימוש כזה בפועל.

ח'ליג' פארס הוא טיל בליסטי נגד ספינות, שנחשף ב-2011 ונכנס לשירות ב-2014. הוא מבוסס על משפחת הטילים מסוג פאתח-110 ונועד מלכתחילה לתקיפת מטרות ימיות. טווחו כ-300 קילומטרים, ראש הקרב שלו שוקל כ-650 קילוגרם והוא מונע בדלק מוצק. הטיל משתמש בהנחיה אינרציאלית ובמערכת אלקטרו-אופטית בשלב הסופי.

לפי הנתונים האיראניים, ח'ליג' פארס מסוגל להגיע לטווח המרבי בתוך פחות מחמש דקות ולנוע במהירות של עד פי שלושה ממהירות הקול, אך לא כל הנתונים אומתו במערב.

החשש האמריקני אינו קשור רק ליכולת הטיל לפגוע בספינה, אלא גם ליכולת של איראן לאתר אותה. טיל בעל מערכת אלקטרו-אופטית עדיין זקוק למידע מוקדם על מיקומה המשוער של המטרה.

בארה״ב מדגישים כי התקיפות האמריקניות בשבועות האחרונים היו אמורות לפגוע קשות ביכולות התצפית, המכ"ם והזיהוי של איראן לטווחים ארוכים. גורמים אמריקניים העלו לכן חשש כי רוסיה או סין מסייעות לאיראן במעקב אחר ספינות אמריקניות. בחודש מאי הטילה ארה"ב סנקציות על גופים שבסיסם בסין, לאחר שלטענתה סיפקו לאיראן צילומי לוויין במהלך המלחמה.

התרחיש המדאיג מבחינת וושינגטון הוא שאיראן מצליחה לשלב בין יכולת לאתר ספינות אמריקניות הרחק בים לבין טיל שמסוגל לזהות את המטרה ולתקן את מסלולו לקראת הפגיעה, גם כשהספינה מתמרנת כדי להתחמק.

בשורה התחתונה, מבחינת האמריקנים מדובר בעליית מדרגה של איראן מבחינת הפעלת הטילים וכלי הנשק, באופן כמעט מובהק להחריף את המצב וליצור הסלמה. ניכר כי לאיראן יש אינטרס מרכזי לגרום לארה"ב ולטראמפ נזק גדול ככל הניתן לפני בחירות האמצע בעוד פחות מחודשיים.

הלחץ הכלכלי והמאבק על הורמוז

ההסלמה מגיעה על רקע הלחץ הכלכלי הכבד על איראן. 19 ספינות אמריקניות אוכפות מצור שפגע ביצוא הנפט האיראני, בעוד הסנקציות החדשות פוגעות במצבה הפיננסי של טהראן, גורמות לצניחת הריאל ומובילות לקיצוצים בסבסוד הדלק.

לפי חברת המעקב Kpler, מאז שהמצור האמריקני הוחזר באמצע יולי, שום נפט גולמי איראני לא עבר אותו. האינפלציה באיראן עומדת על יותר מ-80% בחישוב שנתי, וקרן המטבע הבין-לאומית צופה התכווצות של 5.4% בכלכלה האיראנית השנה.

במקביל, סעודיה ואיחוד האמירויות מעבירות יותר נפט בצינורות העוקפים את מצר הורמוז, וארה"ב מובילה שיירות דרך המצר. מבחינת טהראן, שמירת היכולת לאיים על התנועה במצר ועל הכוחות האמריקניים המגינים עליו היא גם מרכיב מרכזי באסטרטגיה הצבאית וגם מנוף מיקוח.

ביום רביעי דיווח מרכז הסחר הימי הבריטי על כמה ספינות מסחריות שנפגעו במפרץ הפרסי ובמפרץ עומאן. איראן מצידה ממשיכה לנסות ולהחריף את האיומים, ואף הצהירה כי תיצור "אזור הרחקה" לספינות במרחב מצר הורמוז והמפרץ הפרסי.

תוכנית הגרעין של איראן תעלה לדיון במועצת הביטחון

לצד ההסלמה הצבאית, איראן ניצבת מול לחץ דיפלומטי מחודש. מועצת הנגידים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית החליטה אתמול, בהובלת ארה"ב, צרפת, גרמניה ובריטניה, להפנות את איראן למועצת הביטחון של האו״ם, לראשונה אחרי 20 שנה, בשל היעדר שיתוף הפעולה שלה עם סבא"א ואי עמידה בהתחייבויותיה בכל הנוגע לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.

23 מתוך 35 המדינות במועצת הנגידים הצביעו בעד. סין, רוסיה וניז'ר התנגדו, שמונה נמנעו ומדינה אחת לא הצביעה. פרשנים שונים ציינו במיוחד את העמידה של ניז'ר לצד איראן. ניז'ר מונהגת בשנים האחרונות על ידי חונטה צבאית השולטת במדינה בכוח, והיא מקיימת קשרים קרובים מאוד עם רוסיה. בניז'ר יש מכרות אורניום גדולים, ובעבר דווח כי איראן מרחיבה את קשריה עם המדינה בניסיון לקבל גישה למאגרי האורניום.

הפניית איראן למועצת הביטחון פותחת אפשרות להטלת סנקציות נוספות והקפאה של נכסים, אך צעדים כאלה אינם צפויים להתממש בקלות משום שרוסיה וסין, צפויות להטיל וטו על ההחלטות במועצת הביטחון של האו"ם.

בטהראן דחו בזעם את ההחלטה. שגריר איראן במוסדות האו"ם בווינה, רזא נג'אפי, כינה אותה "כלי פוליטי" וטען כי היא פוגעת בעצמאות, בחוסר משוא הפנים ובאמינות של הסוכנות. מבחינתה איראן מדובר בהחלטה מאוד לא נוחה, שמציבה אותה באור מדיני שלילי, למרות שסיכויי ההחלטה לעבור את הווטו של סין ורוסיה נמוכים מאוד.

לדבריו של נג'אפי, המלחמה עם ארה"ב וישראל הופכת את ביצוע התחייבויות הפיקוח לבלתי אפשרי. גם סגן שר החוץ האיראני, כאזם גאריבאבאדי, טען כי ארה"ב וישראל תקפו מתקני גרעין הנמצאים בפיקוח, שיבשו את תהליך האימות ולאחר מכן השתמשו בשיבוש הזה כתירוץ להעברת ההחלטה.

מאז התקיפות האמריקניות והישראליות נגד אתרי הגרעין באיראן ביוני 2025, טהראן לא אפשרה לפקחי הסוכנות גישה לאתרים שנפגעו. הסוכנות גם לא הצליחה לאמת את מצבו של מאגר האורניום האיראני ברמת העשרה של 60%, הקרובה לרמה הצבאית הנדרשת לפיתוח נשק גרעיני. החלטה דומה התקבלה במועצת הנגידים של סבא"א ערב תחילת מבצע "עם כלביא" ביוני 2025.