הלך רחוק מדי? מזכיר המועצה לביטחון לאומי באיראן עורר סערה

החדשות בקצרה:

• סערה באיראן על רקע דבריו התקיפים של רזאי.
• הדברים מנוגדים להצהרות שהשמיעו פזשכיאן וקאליבאף.
• גורמים רפורמיסטיים טענו כי הוא חרג מסמכותו ומציג מדיניות על דעת עצמו.
• בחוג השמרני גיבו אותו, וטענו כי למילותיו משקל פוליטי מיוחד.
• אמירותיו הציתו מחדש את הדיון בשאלת הנשק הגרעיני של איראן.

  ---

סערה פוליטית התעוררה השבוע באיראן בעקבות שורת אמירות חריפות של מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי החדש ונציג המנהיג מוג'תבא ח'אמנאי במועצה. רזאי איים כי איראן עשויה לעצור לחלוטין את יצוא הנפט שלה, הזהיר מדינות המשתפות פעולה עם ארצות הברית ואף העלה בפומבי רמיזה שהתפרשה כאפשרות שאיראן תשקול מחדש את עמדתה המסורתית בנוגע לנשק גרעיני.

ההתבטאויות עוררו ויכוח בתוך איראן לא רק סביב תוכנן, אלא גם סביב שאלה בסיסית יותר: האם רזאי מציג את מדיניות הביטחון של איראן, את עמדתו של המנהיג העליון או את דעתו האישית?

רזאי כתב ביום ראשון ברשת X כי טהראן תראה בכל מדינה שתשתתף במערכה הכלכלית של ארצות הברית נגד איראן או תתמוך בה כמי שביצעה מעשה מלחמה. "אם המלחמה הכלכלית תימשך, אף טיפה של נפט לא תיוצא, לא דרך מצר הורמוז ולא משום מקום במפרץ הפרסי", כתב.

האמירה החריפה מגיעה בתקופה שבה נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ויו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קליבאף משמיעים מסרים שונים באופן ניכר. פזשכיאן אמר ביום שישי כי מוטב לסיים את המלחמה בעוד איראן נמצאת בעמדה של "כוח וכבוד". קליבאף, מצדו, הזהיר כי "לא משנה כמה כוח צבאי יש לנו, לא נשרוד אם העם יהיה רעב".

"מזכיר או נשיא?"

הפער בין הדברים של רזאי לבין עמדותיהם של בכירים אחרים באיראן הפך במהרה לנושא מרכזי בוויכוח הפוליטי במדינה.

העיתון השמרני והניצי "המשרהרי" שיבח ביום שני את רזאי על כך שהציג לדבריו "חלופה לשפה של חולשה וכניעה" מצד בכירים אחרים, בהתייחסות להתבטאויות של פזשכיאן וקאליבאף. לפי העיתון, הגישה של רזאי אינה הכחשה של הלחץ הכלכלי וגם לא ניסיון בלבד לנטרל את הסנקציות, אלא ניסיון להפוך את המצור הכלכלי ליקר עבור מי שתכננו אותו ותומכים בו.

מנגד, גורמים רפורמיסטיים באיראן הטילו ספק בסמכותו של רזאי להציג מדיניות כזו ללא החלטה רשמית של המועצה העליונה לביטחון לאומי. לטענתם, כפי שפורסמה באתר האופוזיציה איראן אינטרנשיונל, תפקידו של מזכיר המועצה הוא לנהל את עבודתה ולהעביר את החלטותיה, ולא לקבוע באופן עצמאי את המדיניות. בנוסף, הנשיא פזשכיאן הוא העומד בראש המועצה.

חבר הפרלמנט הרפורמיסטי לשעבר מחמוד סאדקי פנה ישירות לרזאי ברשת X וכתב לו: "המושב שאתה יושב עליו הוא מזכירות המועצה העליונה לביטחון לאומי, לא הנשיאות".

לצד הביקורת מהצד הרפורמיסטי במפה הפוליטית באיראן, לזכותו של רזאי עומדת העובדה שהוא מונה בשבועות האחרונים לתפקיד על ידי ח'אמנאי עצמו, ובכך למעשה עמדותיו מקבלות חותמת חזקה ורשמית הרבה יותר. במידה רבה, עמדותיו הניציות של רזאי משקפות את המהפך שחל בכל הנהגת איראן מאז תחילת המלחמה, שהופכת להיות תקיפה הרבה יותר, בעוד משקלם של הרפורמיסטים אף קטן ביחס לעבר.

השאלה הגרעינית

הוויכוח הפך משמעותי עוד יותר בשל העובדה שרזאי לא הסתפק באיום כלכלי ובאפשרות לפגיעה ביצוא הנפט, אלא התייחס ברמיזה גם לעתיד מדיניות הגרעין של איראן.

בריאיון ששודר בטלוויזיה הממלכתית טען רזאי כי התקיפות האמריקניות הוכיחו, לדבריו, שגם חברות באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני וגם שיתוף פעולה עם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית אינם יכולים להגן על מדינה מפני מתקפה צבאית.

"כשאמריקה מנהלת מלחמה כזו, אנשים בעולם באופן טבעי שואלים: למה שלא נפתח נשק גרעיני בעצמנו?", אמר. רזאי אף הרחיק לכת וטען כי נשק גרעיני "עשוי להיות זול ויעיל יותר" מהחזקת מאות מטוסי F35 ומהוצאה של סכומי עתק על יכולות צבאיות אחרות.

עם זאת, רזאי לא אמר שאיראן החליטה לפתח פצצה גרעינית ולא אמר שום דבר המעיד כי איראן עוסקת או עסקה בפיתוח נשק גרעיני. למרות זאת, חלק מהגורמים הניציים באיראן פירשו את דבריו כהזמנה לבחון מחדש את הדוקטרינה הגרעינית של המדינה.

העיתונאי הניצי נזאמדין מוסווי כתב כי הוא מקווה שהניתוח של רזאי יהיה הקדמה ליציאתה של איראן מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ולשינוי הדוקטרינה הגרעינית שלה. גם "המשרהרי" ציין כי רזאי העלה את שאלת הפצצה האטומית, מבלי להציג אותה במפורש כעמדה הרשמית של איראן.

"הפתרון הולך ומתרחק"

עבדאללה רמזנזאדה, דוברו של הנשיא הרפורמיסטי לשעבר מוחמד ח'תאמי, טען כי תחומי האחריות של יו"ר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מזכירה, חברי המועצה ונציגי המנהיג העליון מוגדרים בנפרד.

לדבריו, תפקיד המזכיר (רזאי) הוא להכין את ישיבות המועצה ולהעביר את החלטותיה בפיקוח היו"ר (פזשכיאן). הגורמים הניציים דוחים את הפרשנות הזו ומצביעים על תפקידו הנוסף של רזאי כנציג המנהיג העליון במועצה.

רזאי שימש כיועצו הצבאי של המנהיג מוג'תבא ח'אמנאי במהלך המלחמה, לפני שמונה לנציגו במועצה העליונה לביטחון לאומי. במקביל, הוא מונה למזכיר המועצה על ידי פזשכיאן, ולאחר צו מפורש של ח'אמנאי.

תומכיו טוענים כי השילוב בין שני התפקידים מעניק לדבריו משקל פוליטי ומדיני גדול יותר מזה של מזכיר מועצה רגיל. חלקם אף הרחיקו לכת וטענו כי הביקורת על רזאי היא למעשה מתקפה על המנהיג העליון עצמו.

העיתונאי השמרני אֶחְסאן סאלחי הציג את דבריו של רזאי כחלק מאסטרטגיה מכוונת של הסלמה, שבה כל שלב חדש של לחץ אמריקני מוביל לתגובה איראנית תקיפה יותר. "כל שלב חדש של לחץ ומתח הופך את ההתנהגות של איראן למורכבת וקשוחה יותר ומרחיק את הפתרון", כתב סאלחי.

הוויכוח שהתפתח סביב דבריו של רזאי אינו עוסק עוד רק בשאלה אילו צעדים טקטיים צריכה איראן לנקוט. הוא נוגע בשאלה רחבה יותר - מי מוסמך להבהיר עד כמה רחוק איראן מוכנה ללכת.

בעוד רזאי מאיים לעצור את יצוא הנפט דרך המפרץ הפרסי ומטיל ספק בהיגיון שבהמשך ההישארות במסגרת שאינה גרעינית, בתוך איראן מתנהל ויכוח על משמעות דבריו ועל הסמכות שמאחוריהם.