בחסות המלחמה: המשטר באיראן מחריף את הלחץ על החברה האזרחית, ומשטרת המוסר חוזרת לפעול

החדשות בקצרה:

• איראן סגרה בשבועות האחרונים עשרות בתי עסק שלא הקפידו על עטיית חיג'אב.
• המאבק נרשם בשורת ערים מרכזיות, כולל טהראן, משהד ויזד.
• במקביל, חלה הסלמה במאבק של איראן נגד האזרחים גם ברשתות החברתיות.
• על פי דיווחים ותיעודים, משטרת המוסר באיראן חוזרת לרחובות.
• בחסות תחושת הניצחון במלחמה: המשטר באיראן נוקט קו תקיף יותר גם מבית.

  ---

המלחמה לא עצרה את המאבק של השלטון באיראן נגד נשים שאינן עוטות חיג'אב, ובשבועות האחרונים ניכרת החרפה באכיפה נגד החברה האזרחית. הרשויות מגבירות את הלחץ על עסקים, בתי קפה, מכוני כושר ופעילים ברשתות החברתיות, בעוד שבמקביל חוזרים לרחובות סימנים לפעילות מחודשת של משטרת המוסר.

לצד האכיפה בשטח, נשמעים גם קולות תקיפים יותר מתוך הממסד האיראני. חוסין שריעתמדארי, עורך העיתון השמרני והמקורב לשלטון "כיהאן", קרא לרשויות לאכוף את חוק החיג'אב המחייב, ואף דרש מבכירי המדינה לתת דין וחשבון על כך שלא פעלו נגד נשים המפירות אותו. ניכר כי תחושת הניצחון במלחמה שאופפת את ההנהגה באיראן מקרינה עבורה ביטחון גם במדיניות הפנים, ודוחפת אותה להפעיל לחצים כבדים יותר, על רקע הטראומה של מתנגדי המשטר מהדיכוי האכזרי נגד המחאות בתחילת השנה.

במאמר שפרסם היום (ראשון) כתב שריעתמדארי כי רוב הנשים והנערות שאינן מקפידות על חובת החיג'אב "אינן מודעות", לדבריו, "לממד הפוליטי של הסוגיה". הוא תיאר את ההתנגדות לחוקי החיג'אב כאיום על המשפחה ועל צעירים, ושאל את הגורמים שביכולתם לאכוף את החוק כיצד יסבירו לציבור, וגם "ביום הדין", את חוסר המעש שלהם.

בהסתמך על דברים שאמר בעבר המנהיג העליון לשעבר עלי ח'אמנאי, שריעתמדארי הגדיר את הפרת חובת החיג'אב גם כעבירה דתית וגם כעבירה פוליטית, והאשים גופי מודיעין זרים "בקידום ההתנגדות לחובת החיג'אב".

לפחות 42 עסקים נסגרו בתוך שלושה שבועות

הקריאות להחרפת האכיפה מגיעות במקביל לגל של סגירות עסקים ברחבי איראן. לפחות 42 בתי קפה, מסעדות, חנויות, מועדוני ספורט ועסקים אחרים נסגרו בשלושת השבועות האחרונים בעקבות הפרות של חוקי החיג'אב ושל מה שהרשויות מגדירות "הנורמות האיסלאמיות". הנתון מבוסס על מקרים של סגירת עסקים שדווחו בנפרד על ידי כלי תקשורת ממלכתיים וארגוני זכויות אדם.

הסגירות דווחו בלפחות 17 ערים, בהן טהראן, משהד, יזד, כרמאן, ארדביל ובירג'נד. בין העסקים שנפגעו היו בתי קפה ומסעדות, מכוני כושר לנשים, חנויות ומרכז תרבות.

היקף הסגירות בשלושת השבועות האחרונים גדול במיוחד. הוא כבר מגיע לכ-22% מתוך 191 מקרי סגירה שתועדו על ידי ארגון זכויות האדם האיראני HRANA לאורך כל השנה האיראנית הקודמת.

זינוק חד במספר הסגירות במשהד

הרשויות משתמשות בשורה של ניסוחים כדי להסביר את הסגירות: אי־ציות לחובת החיג'אב, "הפרת הנורמות", אי־שמירה על "הסטנדרטים האיסלאמיים" וקידום חוסר צניעות. בחלק מהמקרים הועלו גם טענות נוספות. בארדביל, למשל, הרשויות ציינו חשדות להימורים ולקידום שחיתות כאחת הסיבות לסגירת שלושה בתי קפה.

בבית קפה אחד במשהד הועלו טענות שכללו גם אי־רישום משקה מאצ'ה בתפריט המחירים ומכירת עוגות וקינוחים ללא אישור תברואתי נדרש. את ההפרות שיוחסו לארבעה מכוני כושר לנשים ביזד הגדירה המשטרה רק כ"עבירות משמעת".

על עלייה חדה במיוחד באכיפה. מוחסן סיאדי, העומד בראש מערך הפיקוח והבקרה על המסחר בעיר משהד, השנייה בגודלה באיראן, אמר כי במהלך ארבעת החודשים הראשונים של שנת המס האיראנית הנוכחית, שהחלה ב-21 במרץ, נסגרו 104 עסקים. בתקופה המקבילה שנה קודם לכן נסגרו חמישה עסקים בלבד. מדובר בעלייה של פי 20 בערך.

הלחץ עובר גם לרשתות החברתיות

המערכה אינה מתנהלת רק ברחובות, והרשויות באיראן מגבירות את הלחץ גם ברשתות החברתיות. לפי HRANA, בין 11 ביולי ל-1 באוגוסט נסגרו לפחות 23 עסקים, נחסמו או נתפסו לפחות 72 דפים וחשבונות ברשתות החברתיות, והמפעילים של 21 דפים נדרשו לפרסם הצהרות שבהן התחייבו לציית לכללים.

בין הנפגעים היו בלוגרים, יוצרי תוכן, ספורטאים, אומנים, אנשי אופנה ויופי, עסקים מקוונים, סוכנויות נסיעות ובתי קפה. ב-HRANA דווח גם כי הרשויות איתרו והסירו 56 חשבונות אינסטגרם בקזווין, ומחקו 3,258 פריטי תוכן מדפי רשתות חברתיות השייכים ל־32 עסקים ברשת.

הסגירות מתרחשות בתקופה שבה עסקים באיראן מתמודדים גם עם ירידה בכוח הקנייה ולחצים כלכליים רחבים יותר. הרשויות כבר סגרו בעבר עסקים שהצטרפו לשביתות, תמכו במחאות נגד הממשלה או לא אכפו את חובת החיג'אב. צעדים כאלה ננקטו גם במהלך מחאות החיג'אב ב־2022 וגם בהפגנות שנערכו מוקדם יותר השנה.

מאז 2022 נשים איראניות רבות מופיעות יותר ויותר במרחב הציבורי ללא כיסוי הראש המחייב. אלא שבמקביל לכך, הרשויות ממשיכות להשתמש בסגירת עסקים ובפעולות נגד חשבונות ברשתות החברתיות כדי לאכוף את חוקי החיג'אב.

משטרת המוסר חוזרת

ההחרפה באכיפה מגיעה לצד סימנים לחזרה של משטרת המוסר לרחובות. ה"סאנדיי טיימס" הבריטי תיאר סרטון שצולם בתחנת אוטובוס בעיר אמול, שבו נראית צעירה ללא חיג'אב ובמכנסיים קצרים. שוטרת ממשטרת המוסר מצלמת אותה, נוזפת בה ודורשת ממנה להתלבש בהתאם לכללים. בהמשך מגיעים שני שוטרים גברים, מאלצים אותה ללבוש מכנסיים, והשוטרת דורשת ממנה גם לעטות חיג'אב.

לפי הדיווח, סימנים לפעילות מחודשת של סיורי משטרת המוסר נראו גם בעיר רשת (Rasht), אספהאן, טהראן וקום. במקביל, המשטרה פרסמה סרטונים שבהם נראים סיורים כאלה.

החזרה לאכיפה מתרחשת למרות השינוי שחל בחברה האיראנית מאז מחאות "אישה, חיים, חירות" ב-2022. נשים רבות ממשיכות להופיע בציבור ללא חיג'אב, גם באזורים שמרניים יחסית.

בטהראן, לפי הדיווח, ניתן לראות נשים עם שיער חשוף, שמלות קצרות, חולצות בטן, בגדים שקופים, איפור, פירסינג וקעקועים. אחת הנשים שהתראיינה לעיתון תיארה את אזור רחוב סאנאי בטהראן כמקום שיכול לגרום למבקר להרגיש "כאילו הגיע לאירופה".

אישה נוספת, מהנדסת בת 40 מטהראן, אמרה כי אינה מאמינה שמשטרת המוסר תוכל לחזור לרמת האכיפה שהייתה בעבר. לדבריה, מאז מותה של מהסא אמיני ב-2022 היא אינה נושאת עמה אפילו צעיף למקרה שתיתקל במשטרת המוסר. מבחינתה, היציאה ללא חיג'אב הפכה למעשה של התנגדות אזרחית "ולדרך לזכור את מי שנהרגו במחאות".

גם ענישה קשה יותר לא בהכרח מביאה לציות. הטיימס הביא את סיפורה של פעילת זכויות נשים בת 34 בשם סארינה, שחשפה כי קיבלה 74 מלקות לאחר שפרסמה באינסטגרם תמונה שלה ללא חיג'אב. למרות זאת, היא אמרה כי אינה מתכוונת לחזור בה מהמאבק.

הדיווחים מצביעים על התנגשות הולכת וגוברת בין מדיניות המשטר לבין המציאות החברתית. מצד אחד, הרשויות מגבירות את הפיקוח, סוגרות עסקים, פועלות נגד חשבונות ברשתות החברתיות ומחזירות לרחובות את סיורי משטרת המוסר. מצד שני, נשים רבות ממשיכות להופיע ללא חיג'אב, וההתנגדות לחובת החיג'אב נותרה נוכחת במרחב הציבורי, ופעמים רבות משמשת אקט של מחאה פוליטית ולא רק בחירה דתית או אופנתית.

על רקע המלחמה, נראה כי המשטר אינו מוותר על הניסיון להדק את השליטה בחברה האזרחית, ובסוגיית החיג'אב בפרט, ואולי דווקא שואב מוטיבציה להחריף את העימות. הקריאות מתוך הממסד לאכיפה נוקשה יותר, לצד העלייה במספר סגירות העסקים והפעילות נגד נשים ברשת וברחוב, מצביעות על ניסיון מחודש להחזיר את הציות לחוקי הלבוש המחייבים. במקביל, ההתנגדות להם ממשיכה להתקיים בחלקים נרחבים של החברה האיראנית.