הסלמה חמורה במתקפות והתכנסות אירועים מסוכנים: כך נאט"ו ורוסיה הגיעו לנקודת רתיחה

החדשות בקצרה:

• שורה ארוכה של תקיפות ואירועים חריגים המיוחסים לרוסיה הגיעו לרמה חסרת תקדים.
• בכירי הביטחון והמנהיגים באירופה מזהירים כי היבשת לפני רגע מכריע.
• רוסיה נמצאת במשבר, ועשויה להבין כי עליה לפגוע ביבשת כולה כדי להשיג את המטרות.
• אחד היעדים המרכזיים: ליצור ויכוח בנאט"ו אם להגיב צבאית, ולערער על לכידות הברית.
• ברקע עומדת שאלת המחויבות של טראמפ לביטחון, ובעיקר מה רוסיה חושבת על כך.

  ---

הולך וגובר החשש באירופה מפני הסלמה חריגה עם רוסיה, ועל האפשרות שרוסיה תנסה לבחון את נאט"ו באופן ישיר יותר. לא בהכרח באמצעות פלישה רחבת היקף למדינה אירופית, תרחיש שגם כעת אינו נתפס כסביר במיוחד, אלא באמצעות פעולה מוגבלת, פרובוקציה חמושה כלשהי, למשל תקיפת כטב"ם או טיל, חדירה לשטח של אחת ממדינות הברית, פעולת חבלה רחבה או אירוע שיותיר את חברות נאט"ו בוויכוח דרמטי על השאלה אם נחצה הקו שמחייב תגובה צבאית.

החשש הזה אינו מבוסס על גורם אחד. הוא נובע מהצטברות של כמה התפתחויות במקביל: החרפה בפעילות הרוסית המכונה "מלחמה היברידית" בתוך אירופה, חדירות של כלי טיס לשטח מדינות נאט"ו, קיפאון יחסי של הצבא הרוסי בחזית באוקראינה, תקיפות אוקראיניות עמוקות יותר בתוך רוסיה, הבחירות לפרלמנט הרוסי שהסתיימו זה עתה, חשש שצעדים לא פופולריים כמו גיוס נוסף נדחו עד לאחר הבחירות, וספקות באירופה בנוגע למידת המחויבות של ארה"ב להגנת היבשת.

לכל אלה מצטרף שינוי בשיח של גורמי המודיעין עצמם. מיכל קודלקה, ראש שירות הביטחון הצ'כי, אמר לגרדיאן כי תרחיש של פעולה רוסית מוגבלת נגד שטח נאט"ו אפשרי בתוך "חודשים, לא שנים". לדבריו, האפשרויות עשויות לכלול חדירה מוגבלת, פרובוקציה תחת "מבצע דגל כוזב" או מבצע השפעה רחב. ראש ממשלת פולין דונלד טוסק אמר כי הערכות המודיעין מצביעות על אפשרות שרוסיה תנסה בחודשים הקרובים לפגוע בשטח נאט"ו באמצעות כטב"מים או טילים, בין היתר כדי לבדוק עד כמה סעיף 5 של האמנה, המחייב הגנה הדדית, אכן יתורגם לפעולה. נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי האזהרות של טוסק מבוססות היטב, ציין כי חלה הסלמה בפעולות של רוסיה וכינס דיון חירום עם מנהיגים פוליטיים.

עם זאת, אין באירופה הסכמה שרוסיה עומדת לתקוף את נאט"ו. ראש שירות הביטחון של לטביה, נורמונדס מז'ווייטס, אמר כי אין כרגע סימנים למתקפה מיידית. לדבריו, יש אינדיקציות לכך שמוסקווה מתכוננת לפעולות נחרצות יותר באירופה, אך לא ברור אם מדובר בהכנות אמיתיות למתקפה או בחלק מאסטרטגיה שמטרתה להפיץ פחד וחוסר ודאות, על רקע תמיכתן באוקראינה. גם באסטוניה הזהירו מפני פאניקה, וגם נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב אמר דברים דומים. כלומר, החשש באירופה אמיתי, אך אין ודאות אם וכיצד תחליט רוסיה לבצע מהלך כלשהו.

ממלחמה היברידית לפעולות שעלולות להרוג

אחד הדברים שמדאיגים במיוחד את האירופים הוא השינוי באופי הפעילות הרוסית המיוחסת למוסקווה מחוץ לאוקראינה. פעולות ריגול, מתקפות סייבר והפצת דיסאינפורמציה אינן דבר חדש, אבל בשנים האחרונות נוספו יותר ויותר מעשי חבלה, הצתה, הפרעה לתשתיות וחדירות אוויריות.

בנאט"ו אומרים במפורש שרוסיה מנהלת נגד מדינות הברית מערכה הכוללת חבלה בתשתיות קריטיות, מעשי אלימות, פרובוקציות בגבולות, מתקפות סייבר, שיבוש אלקטרוני, דיסאינפורמציה, השפעה פוליטית ולחץ כלכלי. הנהגת הברית אומרת כי הפעילות הזאת התגברה מאז הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה ב-2022.

אחד האירועים שהעלו במיוחד את מפלס החרדה התרחש בתחילת אוגוסט בנמל התעופה לייפציג-האלה בגרמניה. הרשויות מצאו במקום כטב"ם נפץ סמוך למטוס הקשור לאוקראינה. התביעה הגרמנית הגדירה את המקרה כמתקפה חמורה על תשתיות התחבורה והלוגיסטיקה במדינה, וגרמניה ייחסה את האירוע למודיעין הרוסי. ראש המודיעין הצבאי של שוודיה תיאר את האירוע כ"שינוי כללי המשחק", בגלל האפשרות שמתקפה מסוג זה בנמל תעופה עמוס במרכז אירופה תגרום לאבדות בנפש או לפגיעה קשה בתשתיות.

זו אינה הדוגמה היחידה. ב-2024 התלקחה חבילה במרכז של DHL בלייפציג זמן קצר לפני שהייתה אמורה לעלות על מטוס לבריטניה. חבילות דומות התפוצצו במתקנים לוגיסטיים בבריטניה ובפולין. חוקרים קישרו את האירועים למזימת חבלה רוסית באמצעות מטעני תבערה מוסתרים, ורוסיה הכחישה מעורבות. בהמשך נעצרו חשודים שלפי התביעה הגרמנית היו בקשר עם גורמים הקשורים לרשויות ברוסיה.

באסטוניה נחקרה באוגוסט הצתה במתקן של חברת Milrem Robotics, יצרנית מערכות צבאיות רובוטיות שמספקת ציוד לאוקראינה. הרשויות בדקו חשד למעורבות רוסית, אף שהאחריות לא הוכחה סופית. במדינות אירופה נרשמו גם אירועים נוספים במפעלי ביטחון ובתשתיות הקשורות לאספקה לאוקראינה.

לצד זאת נרשמה בשנים האחרונות שורה ארוכה של אירועים חשודים של חבלה, הצתה, פגיעה ואלימות שמייצרים אצבע גדולה מאשימה לכיוונה של מוסקווה. פעמים רבות הפעולות נעשות באמצעות גורמים עברייניים מקומיים, תוך שמירת מרחב ההכחשה של רוסיה.

גורמי מודיעין אירופיים אומרים כי הם מזהים גם שינוי בבחירת המטרות. במקום פעולות אקראיות יחסית שנועדו בעיקר ליצור בהלה, ניכרת לדבריהם התמקדות גוברת במסילות רכבת, בתשתיות המשמשות את הסיוע לאוקראינה ובתעשיות הביטחוניות. המטרה, לפי הערכותיהם, היא להשיג שתי תוצאות במקביל: לפגוע בפועל ביכולת לסייע לקייב ולהפחיד את הציבור במדינות התומכות בה, ולמעשה לדכא את הרצון באוכלוסייה האירופית להמשיך לסייע לאוקראינה, במה שנראה כעולה במחיר גבוה יותר.

המתקפות האוויריות מתקרבות לגבול נאט"ו

גורם נוסף לחשש הוא המספר הגדל של תקריות שבהן מל"טים וטילים מגיעים לשטח מדינות נאט"ו. לאחרונה דווח בוול סטריט ג'ורנל כי מאז תחילת המלחמה באוקראינה, כטב"מים הקשורים לרוסיה או מיוחסים לרוסיה חדרו למרחב האווירי של 16 מדינות באירופה.

ביולי חדר כטב"ם רוסי לרומניה ומטוס F16 רומני הפיל אותו. בימים שלאחר מכן הופלו שני כטב"מים נוספים שנחשדו כרוסיים. בסוף אותו חודש נחת טיל שיוט רוסי בפולין. רוסיה הכחישה כי היא מנהלת מהלך מכוון נגד נאט"ו וטענה כי גורמים אחרים מנסים לגרור את הברית לעימות ישיר איתה. גורמים אירופיים, מנגד, אמרו לרויטרס שהם רואים בגל האירועים ניסיון לבחון את תגובת הברית ולערער את התמיכה באוקראינה.

ב-14 בספטמבר הפיל מטוס קרב איטלקי שפעל במסגרת נאט"ו כטב"ם שחדר לליטא דרך בלארוס. שר ההגנה האיטלקי אמר כי המל"ט הגיע "ככל הנראה" מרוסיה. לפי ליטא, הוא נשא חומר נפץ. לאורך כל השנה האחרונה נרשמו עשרות אירועים חשודים ותקריות מסתוריות של הופעת כטב"מים בלתי מזוהים בשמי מדינות רבות באירופה, תוך הפרעה וסכנה לתעופה האזרחית.

הבעיה מבחינת אירופה היא שגם חדירה שאינה מכוונת עלולה להידרדר. ככל שמספר הכטב"מים והטילים באוויר גדל, וככל שהלחימה מתקרבת לגבולות פולין, רומניה והמדינות הבלטיות, גדל הסיכוי שאירוע בודד יגרום לנפגעים בשטח נאט"ו ויחייב את הברית להחליט כיצד להגיב.

המטרה של פוטין: לגרום לנאט"ו להתווכח

בחלק מהמדינות במזרח אירופה החשש אינו שרוסיה תנסה לכבוש שטח גדול, מה שנראה פחות סביר על רקע התבוססותה במלחמה באוקראינה. התרחיש שמטריד אותן יותר הוא פעולה מוגבלת ומעורפלת מספיק כדי לגרום למשבר פוליטי בתוך נאט"ו. החשש הוא שתרחיש כזה יצור דילמה בין חברות הברית אם להגיב צבאית או לא, ובכך לערער את הלכידות, האמינות והנחישות של כל המטרה שלשמה היא הוקמה.

פולין והמדינות הבלטיות הגבירו בחודשים האחרונים את ההגנה על תחנות כוח, מתקני גז, סכרים ותשתיות חשובות אחרות בעקבות התרעות מודיעיניות. בליטא אף הזהירו מאפשרות של מבצע "דגל כוזב", שבו רוסיה תשתמש במל"ט מתוצרת אוקראינית כדי לתקוף מטרה ברוסיה או באזור הבלטי ולהציג את האירוע כמתקפה אוקראינית. רוסיה דחתה את האזהרות וכינתה אותן "תעמולת הפחדה מערבית".

גורם מודיעין אמר לרויטרס כי החשש המרכזי בתרחיש כזה אינו בהכרח הנזק הפיזי עצמו, אלא ה"כאוס הפוליטי" שעלול להיווצר במטה נאט"ו כאשר ארצות הברית ומדינות אירופה יתחילו להתווכח אם וכיצד להגיב. גורם אחר הסתייג ואמר שהתרחיש עשוי להתממש בכל שלב, או לא להתממש בכלל.

זה בדיוק האזור האפור שמלחמה היברידית אמורה לנצל. פעולה גלויה מדי עלולה להפעיל תגובה צבאית של נאט"ו. פעולה קטנה, חשאית, תחת מרחב הכחשה, או כזו שקשה להוכיח מי עומד מאחוריה, עשויה לגרום נזק בלי להוביל מיד למלחמה.

מתקפות סייבר, שיבושי GPS ומלחמה על התודעה

המלחמה ההיברידית אינה מתנהלת רק באמצעות פיצוצים והצתות. באפריל הזהיר המודיעין הגרמני מפעילות של קבוצת ההאקרים APT28, המיוחסת על ידי ממשלות מערביות למודיעין הצבאי הרוסי, GRU. לפי הגרמנים, הקבוצה השתלטה על אלפי נתבים ברחבי העולם וניסתה לרגל אחר מטרות צבאיות, ממשלתיות ותשתיות קריטיות. בעבר יוחסו לה גם מתקפות נגד הפרלמנט הגרמני, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ורשות בקרת התעופה.

גם שיבושי GPS הפכו לבעיה קבועה באזור הים הבלטי. אסטוניה ופינלנד האשימו את רוסיה בשיבוש מערכות ניווט לווייניות, האשמה שמוסקווה מכחישה. באחד המקרים ב-2025 הורגשו ההשפעות על מטוס צבאי שעליו הייתה שרת ההגנה של ספרד מרגריטה רובלס.

במקביל מתנהלת מלחמת מידע רחבה. האיחוד האירופי הטיל סנקציות על גופים ואנשים שלדבריו מפיצים תעמולה ודיסאינפורמציה רוסית ומנסים לערער את האמון במוסדות אירופיים ובתמיכה באוקראינה. האיחוד מונה לצד זאת ניסיונות להתערב בבחירות, מתקפות סייבר ופגיעה בתשתיות כחלק מאותה מערכה רחבה.

ומה קורה במלחמה באוקראינה?

לתמונה הזאת מצטרף המצב בשדה הקרב. רוסיה נמצאת בשנה האחרונה במשבר צבאי של ממש, עם קצב התקדמות מזערי תוך עלייה אדירה בהיקף האבדות שלה. רוסיה רחוקה מאוד ממימוש המטרות שלה של כיבוש חבל דונבאס, ומשלמת על כך במזומן.

לפי המכון לחקר המלחמה, ISW, רוסיה לא הצליחה ליצור בשנת 2026 תמרון מבצעי משמעותי או להביא לקריסה מהירה של הקווים האוקראיניים. ההתקדמות הרוסית באוגוסט נותרה איטית ומוגבלת, ובחלק מהחזיתות אוקראינה הצליחה לעבור למתקפות נגד. באמצע ספטמבר העריך המכון כי אוקראינה הצליחה מאז סוף 2025 לערער לראשונה אחרי זמן רב את היוזמה הרוסית ברמה המבצעית, וכי מאז מרץ הרוסים השיגו רווח טריטוריאלי קטן בלבד.

במקביל, אוקראינה הרחיבה בשנה האחרונה את קמפיין התקיפות שלה בעומק שטח רוסיה, לעיתים גם במטרות במרחק של כ-3,000 ק"מ. רוסיה פגעה למעשה בכ-50% מיכולת הפקת הנפט של רוסיה, וגורמת לה נזק כלכלי, חברתי ופוליטי יוצא דופן. רק בסוף השבוע תקפה אוקראינה ברוסיה עם יותר מ-1,100 כטב"מים בלילה אחד.

החשש הגובר באירופה הוא שמצב שבו רוסיה אינה מצליחה להשיג הכרעה בשדה הקרב, בעוד שהמלחמה מורגשת יותר בעורף, עלול לגרום לקרמלין לנסות להפעיל לחץ חזק יותר על המדינות שתומכות באוקראינה. זו הערכה בלבד, אך גובר החשש כי פוטין יבחר להגדיל את ההימור כדי לקדם את מטרותיו. ראש המודיעין הצ'כי תיאר את התפיסה הרוסית כ"הסלמה כדי להביא לדה-אסקלציה".

אחד התרחישים שנבדקים הוא שפוטין, שלא מצליח להשיג הכרעה באוקראינה, יצור משבר ביטחוני מול נאט"ו, וכך ייאלץ למעשה את מדינות הברית ללחוץ על אוקראינה להתפשר ולסיים את המלחמה בתנאים הנוחים לרוסיה, או, אולי, להסתכן בלאבד את התמיכה המערבית.

הבחירות הסתיימו, ועכשיו עולה שאלת הגיוס

גם לוח השנה הפוליטי ברוסיה חשוב להבנת העיתוי. בתחילת השבוע נערכו הבחירות לפרלמנט במוסקווה. אלה היו הבחירות הראשונות לפרלמנט מאז הפלישה המלאה לאוקראינה ב-2022.

עוד לפני הבחירות נפוצו הערכות שלפיהן הקרמלין עשוי להימנע מצעדים לא פופולריים עד לאחר ההצבעה. אחד החששות המרכזיים הוא גיוס חובה נרחב לצבא, כפי שהיה בספטמבר 2022 והביא לגיוס של כ-300 אלף גברים, אולם גם לבריחתם של מאות אלפים נוספים משטח המדינה.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי טען באוגוסט כי בידי קייב מידע שלפיו רוסיה מתכננת לגייס 300 אלף חיילים נוספים אחרי הבחירות, ובהמשך להגדיל עוד יותר את הכוח הצבאי. פוטין דחה את הדיווחים על גיוס נרחב אחרי הבחירות וכינה אותם "שטויות" שנועדו לעורר פאניקה.

אלא שהחשש לא נעלם. רויטרס דיווח כי מבקרי הקרמלין בתוך רוסיה ומחוצה לה חוששים שפוטין עשוי להשתמש בתוצאות הבחירות כדי להצדיק גיוס נוסף, במיוחד על רקע האבדות הגבוהות והצורך של הצבא הרוסי להגדיל את כוח האדם כדי להאיץ את ההתקדמות באוקראינה.

מהצד השני מסתמן תרחיש נוסף: פוטין יצור פרובוקציה ביטחונית מול מדינות נאט"ו - כדי להצדיק גיוס נוסף. גם זו הערכה בלבד, אך היא מציעה כי אם ברוסיה חוששים שהמלחמה באוקראינה לבדה כבד אינה משמשת הצדקה למהלך כה לא פופולרי, אז אולי עימות צבאי רחב יותר עם אירופה כן יוכל לסייע להצדיק אותו.

הסיפור של טראמפ

מעל כל החששות האלה מרחפת שאלה נוספת: האם מוסקווה מאמינה שארצות הברית של הנשיא דונלד טראמפ תגיב באופן חד-משמעי אם רוסיה תבחן את נאט"ו?

ברויטרס דווח כי האמון בין ארצות הברית לבעלות בריתה נשחק, בין היתר בשל איומים של הנשיא דונלד טראמפ לצמצם את הנוכחות הצבאית האמריקנית באירופה ובשל בחינה מחדש של פריסת הכוחות ביבשת. שורה של פרסומים בשנה האחרונה מצביעה על כוונה של הפנטגון לחתוך בצורה דרסטית את מספר החיילים האמריקנים ביבשת, לצד צמצום יכולות צבאיות מתקדמות.

גורמים מערביים אמרו כי החשש הוא שגם ללא נסיגה אמריקנית מנאט"ו, עצם חוסר הוודאות לגבי המחויבות של וושינגטון עלול לעודד את פוטין לבדוק עד כמה הברית מאוחדת. מנגד, ארצות הברית ממשיכה להחזיק כוחות באירופה, ואף הודיעה השבוע על סבב חדש של חיילים לליטא, ועל הקמת בסיס צבאי חדש בפולין.

הנקודה החשובה היא לא רק מה וושינגטון מתכוונת לעשות או לא לעשות, אלא מה מוסקווה חושבת שהיא תעשה. הרתעה עובדת כאשר הצד השני בטוח שהתגובה תגיע. ספקות לגבי התגובה יכולים ליצור פיתוי לבחון את הגבולות. פוטין עלול להמר ולבחון את התוצאה האפשרית הזאת.

השינוי המרכזי של הימים האחרונים הוא בכך שהגבול בין המלחמה באוקראינה לבין העימות בין רוסיה למערב נעשה מטושטש יותר. כטב"מים וטילים כבר חוצים גבולות; מפעלים, נמלי תעופה ומערכות מחשוב באירופה הופכים למטרות של פעולות שממשלות מערביות מייחסות לרוסיה. תשתיות קריטיות זוכות לאבטחה צבאית, שירותי מודיעין נאלצים לבדוק כל שרפה וכל תקלה כאירוע חבלה אפשרי. רוסיה, מצדה, טוענת שוב ושוב שהמערב מגזים באיום ומנסה להצדיק התחמשות ועימות, והיא מכחישה שורה ארוכה של האשמות בחבלה ובהתערבות.

החשש הגדול באירופה הוא פחות מפלישה רוסית פתאומית בסגנון פברואר 2022 באוקראינה, ויותר מתהליך הדרגתי שבו כל אירוע דוחף את הגבול מעט קדימה ומקרב את הצדדים אל הסף. עוד כטב"ם, עוד פיצוץ, עוד חדירה, עוד מתקפת סייבר, עד שתתרחש פעולה שתהיה חמורה מכדי להתעלם ממנה אבל מעורפלת מספיק כדי שחברות נאט"ו יתווכחו כיצד להגיב.

וזה גם מסביר את תחושת הדחיפות הנוכחית. רוסיה אינה משיגה את פריצת הדרך שקיוותה לה בשדה הקרב, אוקראינה מכניסה את המלחמה עמוק יותר לתוך השטח הרוסי, הבחירות ברוסיה הסתיימו והסירו מגבלה פוליטית אפשרית על צעדים לא פופולריים, הפעילות ההיברידית באירופה הופכת נועזת ומסוכנת יותר, ובו בזמן יש שאלות לגבי היכולת הצבאית האירופית והמחויבות האמריקנית.

אף אחד מהגורמים האלה לבדו אינו מצביע על כך שמוסקווה מתכננת מלחמה עם נאט"ו. הצירוף שלהם הוא שגורם לחלק ממקבלי ההחלטות באירופה לחשוש שבחודשים הקרובים רוסיה עשויה לנסות לברר עד כמה רחוק היא יכולה ללכת מבלי לקבל תגובה צבאית ישירה.