עוצר, מרגלים, מלשינים והאזנה לשיחות: כך המשטר בקובה ממשיך לשלוט

בחודשים האחרונים נמצאת קובה על סף קריסה כלכלית וחברתית, לנוכח המצור והסנקציות הכבדות שמטילה עליה ארצות הברית. הצעדים של ממשל טראמפ, שסימן את המשטר הקובני כמטרה, הובילו למחסור חסר תקדים בדלק ובמוצרי מזון בסיסיים, לצד הפסקות חשמל תכופות. אך למרות המצב הקשה באי, המשטר בינתיים נשאר יציב - בעיקר בזכות מערך הדיכוי והריגול אחר התושבים, שסוקר בכתבה נרחבת בוול סטריט ג'ורנל.

כוחות הביטחון הקובניים ממשיכים לדכא את ההפגנות שפרצו בחודשים האחרונים ברחבי האי ולעצור מפגינים, כך לפי הדיווח. ארגוני זכויות אדם מעריכים כי בקובה יש יותר מאלף אסירים פוליטיים.

המשטר הקובני שולט באמצעות שירותי המודיעין שלו, שהוקמו בהדרכת הק.ג.ב הסובייטי והמשטרה החשאית של מזרח גרמניה (השטאזי), בכמעט כל תחומי החיים באי. לפי עדות של סוכן קובני לשעבר ששוחח עם הוול סטריט ג'ורנל, בקובה יש כ-140 אלף אנשי ביטחון פנים וכחצי מיליון מודיעים - רשת עצומה במדינה המונה כ-9 מיליון תושבים בלבד.

מעקב קבוע אחרי סטודנטים ותלמידים

המשטר מאזין לשיחות הטלפון של התושבים, ותושב האי מעיד על "עוצר בלתי רשמי" בבירה הוואנה בעקבות חשש ממעצרים בשעות הלילה. עדות נוספת לדיכוי במדינה הגיעה בסוף השבוע, כאשר כוחות הביטחון עצרו יותר מעשרה מתנגדי משטר שתיכננו לחגוג את יום העצמאות האמריקני, כך לפי הודעת שגרירות ארה"ב בקובה.

אחד המרכיבים המרכזיים במערכת המעקב הנרחבת של קובה הן "ועדות ההגנה על המהפכה". מדובר בוועדות הפרוסות באלפי בניינים ורחובות ברחבי האי ומעודדות אזרחים לרגל אחד על השני ולדווח למשטר על כל גילוי של התנגדות.

ארגוני הסטודנטים, הנתונים לשליטת תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית, מפקחים על התנהגות התלמידים והסטודנטים בכל שלבי מערכת החינוך ואף מטילים עליהם סנקציות, בין היתר על אי-השתתפות בפעילויות פוליטיות. מטרתם היא לאתר גילויי התנגדות ולמנוע מהתלמידים לקרוא ספרים אסורים או להאזין לשירים שנאסרו.

האיגודים המקצועיים, הנשלטים בידי המפלגה הקומוניסטית, ושירותי המודיעין מפקחים על מקומות העבודה ועל התנהגות העובדים ברחבי המדינה. מאחר שרוב הקובנים מועסקים על ידי המדינה באמצעות חברות וגופים ממשלתיים - איום הפיטורים הוא כלי ענישה והרתעה יעיל.

מבחינה תקשורתית, בקובה פועל כלי תקשורת מרכזי אחד שמהדהד את מסריו של המשטר, ודרכו צורכת מרבית האוכלוסייה את המידע שלה. רוב הקובנים לא נחשפים להפגנות נגד המשטר או לניסיונות התנגדות, משום שהם אסורים לשידור. סיבה נוספת להצלחה של המשטר הקובני בדיכוי כל התנגדות נגדו היא העובדה שלאורך השנים המוני קובנים שהתנגדו למשטר העדיפו להגר לפלורידה שבארצות הברית מאשר להישאר ולהתעמת עם המשטר, תוך סיכון חייהם.

הפסקות חשמל של עד 30 שעות ברצף

במשך עשורים הייתה קובה כעצם בגרון של ארצות הברית, בשל המשטר הקומוניסטי והרודני שמנהיג אותה, הברית שלה עם אויבות המערב והקרבה הפיזית שלה לחופי פלורידה. הממשל הנוכחי של דונלד טראמפ, בהובלת שר החוץ מרקו רוביו (שהוריו היגרו מקובה), הוביל מדיניות אגרסיבית ביותר כלפי המדינה.

החל מינואר הטילה ארצות הברית מצור על הנפט של קובה, ובהמשך הנהיגה סנקציות קשות על חברות ממשלתיות באי. בנוסף, ארה"ב הגישה בחודש מאי כתב אישום נגד הנשיא לשעבר ראול קסטרו באשמת רצח, בגין הפלת שני מטוסים אזרחיים בשנת 1996.

ארצות הברית הטילה סנקציות גם על קרוב ל-20 בכירים קובנים ובני משפחת קסטרו. הנשיא טראמפ איים "לשחרר" את קובה, או במקרה הטוב מבחינתו לבצע "השתלטות ידידותית" על המדינה.

הצעדים של טראמפ הובילו למשבר כלכלי והומניטרי אדיר באי. המחסור באנרגיה להפעלת משאבות מים גורם לכך שכ-3 מיליון קובנים אינם נהנים מאספקת מים זורמים. בהיעדר דלק משאיות הזבל לא פועלות, וברחובות הבירה נערמות ערמות אשפה מרקיבות. בתי החולים, המטפלים רק במקרי חירום, לא הצליחו לבצע ניתוחים ליותר מ-100 אלף מטופלים.

גם תעשיית התיירות, אחד מעמודי התווך המרכזיים של הכלכלה, נפגעה קשות. רק זרם דל של מבקרים זרים מגיע לאי, ומפעילים זרים של כמה מהמלונות המפורסמים ביותר בקובה כבר עוזבים את המדינה. הפסקות החשמל נמשכות לעיתים גם עד 30 שעות.

המשטר בקובה, שנותר מוחלש לאחר הפלתו של נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו, שהיה בעל ברית קרוב, מנסה לשדר נחישות אל מול הצעדים האמריקניים. בחודש שעבר אישרה הממשלה הקומוניסטית חבילת חוקים רחבה שמטרתה להגדיל את המגזר הפרטי ולמשוך השקעות זרות, בניסיון נואש למנוע קריסה כלכלית מוחלטת.

מדובר לכאורה בשינוי דרמטי במדיניות הקומוניסטית של קובה, שייתכן שנעשה בניסיון לרצות את ארה"ב ולהקל בלחץ הכלכלי, או למנוע פעולה צבאית. אך לא נראה שהנשיא התרשם. בהצהרה רשמית מסר משרד החוץ האמריקני שהנשיא טראמפ ימשיך להפעיל לחץ על קובה כדי ללחוץ עליה לבצע רפורמות משמעותיות יותר. "הרפורמות ההדרגתיות האלה הן צנועות ומגיעות באיחור" נמסר ממשרד החוץ בהצהרה, שבה גם נאמר שמדובר בסך הכול ב"מסך עשן" של המשטר הקובני.