דיווח: מתיחות חריפה שלא נראתה שנים בין ארה"ב לסעודיה

החדשות בקצרה:

• ארה"ב וסעודיה במתיחות דרמטית אחרי המהלך הסעודי במלחמה.
• בארה"ב שוקלים כעת לצמצם את הנוכחות הצבאית בשטח הממלכה.
• אחת המדינות שארה"ב שוקלת לעבור אליהן היא ישראל.
• סעודיה קראה לטראמפ לעצור את המלחמה ואף התקרבה לאיראן.
• המשבר גרם לתסכול גדול גם בישראל ובאיחוד האמירויות.
• תחילת המשבר: עוד לפני תחילת המלחמה באיראן.

  ---

מתיחות חריפה וחריגה בין ארצות הברית לסעודיה הגיעה בחודשים האחרונים לרמה שלא נראתה שנים, על רקע חילוקי דעות סביב המלחמה באיראן וההתנהלות האמריקנית באזור. על פי דיווח הלילה (בין שלישי לרביעי) בוול סטריט ג'ורנל, וושינגטון אף בוחנת אפשרות לצמצם את הנוכחות הצבאית שלה בסעודיה, צעד שנמצא עדיין בשלבי תכנון ראשוניים וטרם התקבלה לגביו החלטה, אך מגיע על רקע שורה של דיווחים כי נושא הפריסה האמריקנית באזור נמצא כעת בבחינה מחודשת.

לפי הדיווח, העימות בין שתי המדינות החריף כאשר ארצות הברית השיקה את "פרויקט חירות", מבצע צבאי שהכריז עליו הנשיא טראמפ ונועד להבטיח מעבר בטוח של כלי שיט במצר הורמוז. המבצע נתקל במכשול משמעותי לאחר שסעודיה סירבה לאפשר שימוש בבסיסיה ובמרחב האווירי שלה, שנחשבו חיוניים להצלחת המשימה, למען הצלחת המבצע. סעודיה לחצה על ארה"ב להגיע להסכם עם איראן ולפתוח את המצר באופן הדדי.

ההתנגדות הסעודית אילצה את ארצות הברית לעצור את המבצע ימים בודדים לאחר שהנשיא טראמפ הכריז עליו. בעקבות זאת, בבית הלבן זעמו ואיימו לעכב את אספקת טילי היירוט שסעודיה זקוקה להם כדי להתמודד עם הטילים והכטב"מים האיראניים - אם הממלכה לא תשנה את עמדתה. לפי הדיווח, סעודיה חזרה בה בסופו של דבר ואפשרה מחדש את השימוש בבסיסיה ובמרחב האווירי שלה, אולם גורמים אמריקנים העריכו כי הנזק שנגרם ליחסים בין המדינות לא ייעלם במהירות.

במהלך המשבר התקיימו שיחות טלפון מתוחות בין טראמפ לבין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. גורמים אמריקניים תיארו את המשבר כקרע המשמעותי ביותר שנרשם ביחסי שתי המדינות זה שנים, אולי מאז פיגועי 11 בספטמבר.

גם בזירה הדיפלומטית נרשמו סימנים למתיחות. שר החוץ מרקו רוביו ביקר בשבוע שעבר באיחוד האמירויות, בכווית ובבחרין, אך לא הגיע לסעודיה. לפי גורמים המעורים בעמדת הממלכה, בריאד פירשו את ההחלטה כעלבון מכוון מצד וושינגטון. בממשל טראמפ דחו את הטענה והבהירו כי רוביו קיים שיחות חיוביות עם שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן בשולי מפגש של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. בתום הפגישות פרסמו ארצות הברית ומדינות המפרץ הודעה משותפת שבה הדגישו את מחויבותן לשותפות ביניהן.

שבוע קודם לכן, כך לפי הדיווח, יורש העצר הסעודי דחה הזמנה להשתתף בפסגת מדינות G7 בצרפת, כמחאה על אופן ניהול המלחמה בידי ארצות הברית. לפי הדיווחים בתקשורת הסעודית באותה עת, בן סלמאן הסביר למארחים הצרפתים כי לא יוכל להגיע בשל "התחייבויות קודמות". בפגישה דווקא נכחו מנהיגים ערבים אחרים, כמו אמיר קטר תמים בן חמד ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי.

לפי הדיווח, המחלוקות בין שתי המדינות החלו עוד לפני פרוץ המלחמה. סעודיה ומדינות נוספות במפרץ ניסו במשך שבועות לשכנע את הממשל האמריקני לבחור בפתרון דיפלומטי מול איראן, לאחר שארצות הברית תגברה את כוחותיה באזור והזהירה את בעלות בריתה להיערך למתקפה רחבת היקף.

גורמים סעודיים הזהירו את הבית הלבן כי ניסיון להפיל את המשטר האיראני עלול להביא לסגירת מצר הורמוז, לערער את שוקי הנפט, לפגוע בכלכלה האמריקנית ולערער את היציבות באזור כולו. סעודיה ומדינות נוספות במפרץ אף הודיעו בפומבי שלא יאפשרו שימוש בבסיסיהן או במרחב האווירי שלהן לצורך תקיפות נגד איראן.

למרות זאת, ארצות הברית הצטרפה למלחמה לצד ישראל. לפי גורמים ערביים, המהלך חיזק בסעודיה את התחושה שההשקעה בקשר עם וושינגטון אינה מתורגמת להשפעה ממשית על קבלת ההחלטות.

איראן הגיבה בשיגורי טילים וכטב"מים לעבר מרכזי אוכלוסייה, מתקני אנרגיה ונמלי תעופה במדינות המפרץ. למרות ההסתייגות הראשונית, סעודיה ומדינות נוספות באזור אפשרו במהירות לארצות הברית להשתמש בבסיסיהן ובמרחב האווירי שלהן לצורך תקיפות. לפי גורמים אמריקניים וגורם ממדינות המפרץ, חלק מהמדינות, ובהן גם סעודיה, השתתפו בהמשך באופן פעיל יותר וביצעו תקיפות נגד אתרי טילים וכטב"מים באיראן, אם כי הממלכה לא הודתה בכך בפומבי.

במהלך המלחמה תקפה איראן מתקני אנרגיה מרכזיים בקטאר, באיחוד האמירויות ובסעודיה. בעקבות החשש מתקיפות נוספות על תשתיות האנרגיה שלה, החליט יורש העצר הסעודי לפעול להרגעת המתיחות.

סעודיה ביקשה מארצות הברית ללחוץ על איחוד האמירויות להפסיק את התקיפות נגד איראן ולהצטרף למאמצים הדיפלומטיים של מדינות האזור. בנוסף, ריאד קראה לוושינגטון להסיר את המצור שהטילה על נמלי איראן ולחזור לשולחן המשא ומתן, מחשש שהמשך הלחץ יוביל את ההנהגה האיראנית להסלים את המצב ולפגוע בנתיבי שיט נוספים, למשל באב אל-מנדב, שהפך קריטי עוד יותר לכלכלה הסעודית בעקבות סגירת מצר הורמוז וצמצום נתיבי יצוא הנפט הסעודי.

למרות הבקשות, טראמפ הותיר את המצור על כנו והכריז בתחילת מאי על "פרויקט חירות". שעות לאחר ההכרזה יצאו ספינות מלחמה אמריקניות למפרץ הפרסי כדי להגן על כלי שיט מסחריים, בעוד מטוסי קרב, מסוקי תקיפה וכטב"מים סיפקו חיפוי אווירי וכלים תת ימיים עקבו אחר המתרחש במצר. לאחר התייעצות עם יועציו אמר יורש העצר לטראמפ שהמבצע עלול להתגרות באיראן וכדאי לשקול אותו מחדש.

בזמן ששתי ספינות אמריקניות לוו במצר הורמוז, איראן שיגרה מטחי טילים וכטב"מים לעבר ספינות מסחריות, חיל הים האמריקני ומתקן להעמסת נפט באיחוד האמירויות, שנפגע ועלה באש. זו הייתה ההסלמה החמורה ביותר מאז שטראמפ הכריז על הפסקת אש באפריל.

לאחר שסעודיה חסמה את הגישה לבסיסיה ולמרחב האווירי שלה, גורמים אמריקניים נדהמו מהמהלך, שלמעשה הביא לסיום "פרויקט חירות". המשבר עורר גם תסכול בישראל ובאיחוד האמירויות והעמיק את הפערים בין ריאד לאבו דאבי.

באותם ימים, איחוד האמירויות אף פרשה מארגון אופ"ק של המדינות המייצאות נפט, ואותתה כי תחזק עוד יותר את קשריה הביטחוניים עם ארצות הברית וישראל. במקביל, סעודיה פעלה להדק את קשריה עם איראן והביאה לשטחה כוחות מפקיסטן, במסגרת ברית ההגנה החדשה שלה עם הממלכה ואשר הובילה את המאמצים לסיום המלחמה.

בסופו של דבר, לאחר האיומים האמריקניים לעכב אספקת אמצעי הגנה, הסירה סעודיה את ההגבלות על השימוש בבסיסיה ובמרחב האווירי שלה. עם זאת, ארצות הברית לא חידשה את "פרויקט חירות". במקום זאת, לפי הדיווח, היא החלה לתאם בשקט את יציאתן של ספינות מהמפרץ בשעות הלילה, כשהמשדרים שלהן כבויים.

כעת, כך לפי גורמים המעורים בתהליך, וושינגטון בוחנת אפשרות לצמצם את נוכחותה הצבאית בסעודיה ולהפנות יותר כוחות למדינות שתמכו בה באופן רחב יותר במהלך המלחמה, ובהן ישראל וירדן. עם זאת, הגורמים הדגישו כי מדובר בשלב מוקדם של הדיונים וכי טרם התקבלה החלטה סופית