חור בהגנה של אוקראינה: אזלה היכולת להתמודד עם הטילים של רוסיה

החדשות בקצרה:

• יותר מ-50 בני אדם נהרגו במתקפות של רוסיה בקייב בשבוע האחרון.
• מתוך עשרות טילים בליסטיים ששוגרו - רק כמה בודדים יורטו.
• באוקראינה נאלצים לאמץ טקטיקות חדשות בהגנה האווירית כדי לחסוך בטילים.
• זלנסקי זעם: "זה פשוט אבסורד שלא ניתן לייצר מספיק טילים".
• הדרישה מטראמפ: רישיון לייצר את הטילים על אדמת אוקראינה.

  ---

אוקראינה אולי רושמת הישגים יוצאי דופן בשדה הקרב - מצליחה למנוע מצבא רוסיה להתקדם בחזית ופוגעת באופן נרחב במטרות קריטיות בעומק שטח רוסיה, אבל בעורף המצב של אוקראינה קשה במיוחד. המתקפות הרוסיות האחרונות על אוקראינה חשפו נקודת תורפה חמורה: מחסור קריטי בטילים מיירטים, בדגש על טילי פטריוט, ולמעשה המציאות הזו הופכת אוקראינה לחסרת מסוגלות בסיסית להתמודד עם שיגור הטילים הבליסטיים של רוסיה.

יותר מ-50 בני אדם נהרגו במתקפות הטילים של רוסיה באוקראינה בתחילת השבוע, ועשרות נוספים נפצעו. לפי חיל האוויר האוקראיני, רוסיה שיגרה עשרות טילים לעבר קייב. אוקראינה הצליחה ליירט את רוב טילי השיוט ששוגרו, אולם את הטילים הבליסטיים לא. במתקפה אחת בלבד – הצליחה רוסיה לפגוע עם 23 טילים בליסטיים, ללא מענה מצד אוקראינה.

ימים ספורים קודם לכן ספגה הבירה האוקראינית את אחת המתקפות הכבדות ביותר מאז תחילת המלחמה. באותה תקיפה נהרגו 31 בני אדם ולמעלה ממאה נפצעו. אז הצליחה אוקראינה ליירט רק ארבעה מתוך 24 הטילים הבליסטיים שנורו לעברה.

הנתונים ממחישים את עומק הבעיה. בעוד שאוקראינה מצליחה השנה ליירט כ-90% מהכטב"מים ארוכי הטווח וכ-80% מטילי השיוט הרוסיים, כ-70% מהטילים הבליסטיים של רוסיה מצליחים לחדור את מערך ההגנה שלה. כעת, כאשר מלאי המיירטים הולך ואוזל, היחס הזה צפוי להחמיר עוד יותר.

מערכת הפטריוט היא למעשה האמצעי האמין היחיד שבידי אוקראינה ליירוט טילים בליסטיים. מהירותם הגבוהה של הטילים הופכת אותם לקשים במיוחד ליירוט, ומערכות הגנה אחרות שבידי אוקראינה לא מסוגלות להתמודד עמם באותה יעילות.

בשל המחסור, נאלצו הכוחות האוקראיניים לשנות את אופן הפעלת המערכת. במקום לשגר שני מיירטים או יותר לעבר כל טיל בליסטי, כפי שנהוג בדרך כלל, הם מסתפקים לעיתים במיירט אחד בלבד כדי לחסוך בתחמושת, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל. בנוסף, הם מפעילים את המערכת במצב ידני כדי למנוע בזבוז מיירטים יקרים על מטרות איטיות כמו כטב"מים, שאותם ניתן להפיל באמצעים אחרים. במקביל הם מעבירים במהירות את סוללות הפטריוט לאחר כל שיגור ומפעילים אמצעי הטעיה כדי להקשות על רוסיה לאתר אותן ולפגוע בהן.

למרות ההתאמות, באוקראינה מודים כי זה פשוט לא מספיק. רוסיה מגבירה את קצב ייצור הטילים הבליסטיים ומשגרת מטחים גדולים של טילים וכטב"מים במקביל, במטרה להעמיס על מערך ההגנה האווירית האוקראיני ולמצות את מלאי המיירטים.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, מנצל את פסגת נאט"ו באנקרה כדי לקרוא לבעלות הברית להעמיד את סוגיית ההגנה האווירית בראש סדר העדיפויות. הוא קרא למדינות המערב להעביר לאוקראינה מיירטים נוספים ממלאי החירום שלהן ולהעניק עדיפות לצורכי ההגנה האווירית הדחופים של קייב.

"אנא עזרו לנו להשיג עוד טילים להגנה אווירית. זו העדיפות העליונה שלנו כרגע", אמר זלנסקי למשתתפי פורום תעשיות הביטחון של נאט"ו. לדבריו, אוקראינה מסוגלת להתמודד בעצמה עם תחומים רבים אחרים של הלחימה, אך בכל הנוגע להגנה מפני טילים בליסטיים היא תלויה בנחישותן של בעלות בריתה.

זלנסקי הדגיש כי מערכות הפטריוט הוכיחו את יעילותן, אולם קצב הייצור הנוכחי רחוק מאוד מלענות על הביקוש. הוא קרא לאירופה לפתח במהירות מערכות יעילות ליירוט טילים בליסטיים ולא להמתין עד סוף העשור. לדבריו, זהו היתרון המשמעותי האחרון שנותר לרוסיה.

בנאום שנשא בסוף השבוע הביע הנשיא האוקראיני תסכול חריף מהמצב וכינה אותו "אבסורדי". "זה פשוט אבסורד שבעולם המודרני הייצור עדיין לא הוגדל לרמה הנדרשת בפועל כדי להגן על אנשים מפני טרור של טילים בליסטיים", אמר. הוא הוסיף כי אם אוקראינה תקבל מארצות הברית רישיון לייצור מערכות פטריוט, היא תהיה מסוגלת לייצר כמות שתספיק לא רק להגנתה שלה אלא גם לסייע לבעלות בריתה.

כל סוגיית מלאי טילי הפטריוט בעולם ספגה מהלומה קשה במהלך המלחמה עם איראן. מדינות המפרץ עשו בהם שימוש נרחב ליירוט מתקפות הטילים והכטב"מים של איראן, והמצב שנוצר הוא כי יש מעט מאוד טילים לספק כעת לאוקראינה. למעשה, לאחר המלחמה הודיעו בפנטגון לקייב כי עליהם לעכב את משלוחי טילי הפטריוט העתידיים לאוקראינה בשל הצרכים שהתעוררו במפרץ. במהלך המלחמה זלנסקי עצמו זעם על מדינות המפרץ כי הן "מבזבזות" טילי פטריוט ליירוט כטב"מים ולא משתמשות באמצעים אחרים.

לדברי זלנסקי, במדינות אחרות קיימים עדיין מלאי מיירטים, אולם הממשלות מהססות להעביר אותם לאוקראינה. "כל עיכוב באספקת טילים להגנה האווירית שלנו, טילים לפטריוט, משמעותו אובדן חיי אדם, והוא מעודד את רוסיה להמשיך במלחמה", הזהיר.

אלא שגם אם המדינות ירצו לסייע, הן מתמודדות עם מציאות מורכבת. כעשרים מדינות ממתינות כיום לאספקת מיירטים למערכות פטריוט, בעוד שקצב הייצור העולמי נמוך והשלמת ייצורם של מיירטים חדשים עשויה להימשך יותר משנתיים.

במקביל פועלת אוקראינה לפתח יכולת עצמאית לייצור אמצעי הגנה מפני טילים בליסטיים ומבקשת מארצות הברית רישיון לייצור מיירטי פטריוט בשטחה. עם זאת, ההערכה היא שגם אם המהלכים הללו יאושרו, הם לא יצליחו לסגור את פערי ההגנה האווירית של המדינה בזמן הקרוב.

בינתיים, המחיר ממשיך להיות כבד. "אנחנו צריכים את האמצעים להפלת טילים בליסטיים. יש לנו מספיק מערכות, אבל אנחנו זקוקים לאספקה רציפה של מיירטים", אמר דובר חיל האוויר האוקראיני, שהוסיף כי הרוסים מנצלים היטב את המחסור החמור. אחד ממפקדי סוללות הפטריוט באוקראינה סיכם את המציאות במילים פשוטות: "אזרחים נהרגים, משפחות שלמות נהרגות. אנחנו צריכים עוד טילים. אנחנו צריכים אותם בדיוק כפי שאנחנו צריכים אוויר".