"מלך הצפון" שיהפוך היום לראש ממשלת בריטניה: מי אתה אנדי ברנהאם?
ברנהאם יהפוך היום לראש הממשלה וינסה להזניק את הכלכלה ולגייס מחדש את אהדת ההמונים למפלגת הלייבור


החדשות בקצרה:
- אנדי ברנהאם ייכנס היום לתפקיד ראש ממשלת בריטניה.
- הוא יחליף את קיר סטארמר שפרש מתפקידו על רקע מרד פנימי במפלגה והתרסקות בדעת הקהל.
- ברנהאם נחשב לפוליטיקאי כריזמטי ועממי, שצבר אהדה גדולה בזמן כהונתו כראש עיריית מנצ'סטר.
- ראש הממשלה המיועד התחייב להחריף את הטון כלפי ישראל ולהוביל סנקציות חדשות.
חבר הפרלמנט אנדי ברהנאם יחליף היום (שני) את קיר סטארמר ויהפוך לראש ממשלת בריטניה החדש - ראש הממשלה השביעי של הממלכה בעשר השנים האחרונות. ברנהאם, כמו סטארמר, הוא חבר מפלגת הלייבור בבריטניה, והוא יקווה לשקם את תדמית המפלגה שזכתה ברוב ענק בבחירות ב-2024, אך מאז נמצאת בצניחה בדעת הקהל.
ברנהאם צפוי להתמקד בכלכלה הבריטית, ובריאיון לטיימס הבריטי הוא התחייב "לעשות דברים בדרך אחרת", ולהצעיד את בריטניה לעבר "סוג חדש של כלכלה". בנאומו הראשון, שמתוכנן להתקיים היום מחוץ למעון ראש הממשלה בדאונינג 10, הוא צפוי להציג תוכניות שנועדו להעניק לציבור "מרווח נשימה מול יוקר המחיה", ולהבהיר שבריטניה ניצבת ברגע שמחייב "כנות וחשבון נפש", כך לפי דיווחים בתקשורת הבריטית.
ראש הממשלה הנכנס צפוי להמשיך בקו דומה לזה של קודמו בנוגע לישראל. תחת סטארמר בריטניה ביקרה את ישראל בתדירות ובחריפות ואף הטילה סנקציות, וברנהאם אף עשוי להסלים את הצעדים נגד ירושלים.
ברנהאם יקווה לתדלק את התדמית שלו כפוליטיקאי צעיר וכריזמטי יותר, שמחובר לשטח ומסמל שינוי - תמונת ראי לקיר סטארמר.

הניסיונות הכושלים לכבוש את הלייבור - והקדנציה במנצ'סטר
ברנהאם בן ה-56 צבר את עיקר הפופולריות הלאומית שלו כראש עיריית מנצ'סטר שבצפון אנגליה. תחת הנהגתו העיר נהנתה מכלכלה משגשגת, והוא בלט בזכות כישוריו הפוליטיים, הכריזמה שלו והמאבק הפומבי שלו לרפורמה תחבורתית באזור.
במהלך מגפת הקורונה הוא הפך לאחד הפוליטיקאים האהודים ביותר במדינה, לאחר שהתעמת חזיתית עם מדיניות הממשלה שלטענתו פגעה שלא לצורך באזורים כמו מנצ'סטר, וזכה לכינוי "מלך הצפון". "זו לא הדרך לנהל מדינה בזמן משבר לאומי. פשוט לא", אמר ברנהאם על הסגר שהטילה הממשלה בזמן המגפה, והוסיף שהוא ייפגע במעמד הפועלים ש"לעיתים קרובות מדי נשכח על ידי מי שנמצאים בשלטון".
ברנהאם, שנולד בליברפול ב-1970, החל את דרכו הפוליטית בשנות ה-20 לחייו, לאחר שסיים לימודי ספרות אנגלית בקיימברידג'. בתפקידו הראשון הוא שימש כעוזר לחברת פרלמנט מדרום לונדון - ומשם התקדם במהירות. תוך זמן קצר הוא כבר היה יועץ לשר התרבות, ולאחר מכן נבחר לפרלמנט בגיל 31 בלבד.

הוא כיהן בממשלות הלייבור בשנות ה-2000 כשר במשרד האוצר, כשר התרבות, התקשורת והספורט, ובהמשך כשר הבריאות. ברנהאם התמודד לראשות מפלגת הלייבור פעמיים מאז שהמפלגה איבדה את השלטון ב-2010, אך לא ממש התקרב ליעד הנכסף - עד שזכה לאהדת הקהל כראש עיריית מנצ'סטר.
ההתחייבות להחריף את הטון כלפי ישראל
לפי התבטאויותיו הקודמות, נראה שברנהאם מחזיק בעמדות דומות למדי לאלו של סטארמר והמיינסטרים של מפלגת הלייבור בנוגע לישראל. מוקדם יותר החודש הוא התנצל בריאיון בגארדיאן על תגובתה הראשונית של מפלגת הלייבור לפעולה הצבאית של ישראל בעזה, ואמר כי המפלגה "לא פעלה נכון" וכי תחת הנהגתו היא "חייבת לעשות טוב יותר".
ראש הממשלה המיועד הבהיר שבכוונתו הגביר את הלחץ על ממשלת ישראל, כולל באמצעות סנקציות נוספות, וכן באמצעות בחינה של איסור על סחר במוצרים מההתנחלויות. "אנחנו צריכים לעשות יותר כדי להגביר את הלחץ על ממשלת ישראל... נקטנו כמה צעדים חשובים, אבל אם נהיה כנים, בריטניה איחרה לקרוא להפסקת אש. ועכשיו עלינו לעשות יותר כדי לחזק את הגישה שלנו", אמר.
עם זאת, ברנהאם נמנע מלהגדיר את מעשי ישראל בעזה "רצח עם", דרישה מרכזית של חלק מהשמאל הבריטי, ואמר כי אף שיש "ראיות הולכות ומצטברות" לביצוע פשעי מלחמה, ההכרעה בשאלה אם מדובר ברצח עם נתונה בידי בתי הדין הבין-לאומיים. ברנהאם גם ביקש להרגיע את הקהילות היהודיות בבריטניה והבהיר כי למרות השינוי בעמדתו, הוא נותר מודאג מאוד מהעלייה באנטישמיות בממלכה המאוחדת, וכי הוא "מגנה באופן חד-משמעי" את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
ב-2015 הבהיר ברנהאם שהוא "חבר של ישראל ושל הקהילה היהודית", ושזה "לא ישתנה לעולם". באותה שנה הוא גם כינה את ניצחונו של נתניהו בבחירות "מדכאת". בעברו הרחוק יותר הוא אף אמר שהביקור הראשון שהוא ירצה לעשות כמנהיג מפלגת הלייבור יהיה לישראל.
ברנהאם היה אחד מהפוליטיקאים הראשונים בבריטניה לקרוא להפסקת אש בעזה, רק שלושה שבועות אחרי 7 באוקטובר. הוא השתתף באירוע זיכרון ל-7 באוקטובר עם הקהילה היהודית במנצ'סטר, ושמר על קשרים טובים עם הקהילה לאורך כהונתו כראש עיר.
