במקום מדינות המערב: יפן הפכה לגן העדן המודיעיני של פוטין

מאז פלישתה הרחבה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 פעלו מדינות המערב לצמצם את יכולות המודיעין של הקרמלין. מאות מרגלים רוסים גורשו מבירות מערביות, וחברות בעלות קשרים לקרמלין הוכנסו לרשימות סנקציות כדי להקשות על מוסקווה להשיג מודיעין ורכיבים חיוניים לייצור נשק, בהם שבבים, משדרים ומכונות תעשייתיות.

אלא שדיווח בניו יורק טיימס חושף כי רבים מהמרגלים שסולקו ממדינות אירופה מצאו לעצמם יעד חדש ומפתיע: יפן. לטענת גורמים ומקורות, חוקי הריגול החלשים של יפן לצד תעשיית ההייטק המפותחת שלה הפכו את המדינה לחוליה מרכזית במאמץ המלחמתי של רוסיה. לפי הערכות ממשלת אוקראינה, כ-90% מהטילים והכטב"מים של רוסיה כוללים רכיבים מתוצרת יפן.

במרכז הפעילות עומדת יחידה חשאית של המודיעין הצבאי הרוסי, המכונה "הדירקטוריון ה-20". לפי גורמי מודיעין מערביים, אנשי היחידה פועלים במסווה של דיפלומטים או אנשי עסקים כדי לרכוש או לגנוב טכנולוגיות בעלות שימוש צבאי ולהבריח אותן לרוסיה.

על פי הדיווח, האדם שמוביל את פעילות היחידה בטוקיו פועל תחת סיפור כיסוי של עובד בחברת התעופה הממשלתית הרוסית "אירופלוט". כך הוא מצליח למלא תפקיד מרכזי באספקת רכיבים חיוניים לתעשיית המלחמה הרוסית.

השפעת המאמץ הזה, לפי גורמים מערביים, ניכרת גם במתקפות האוויריות על ערי אוקראינה וגם בשדה הקרב. אחת הסיבות לכך שרוסיה מצליחה להמשיך במלחמה גם לאחר ארבע שנים היא המשך הגישה שלה לטכנולוגיות מתקדמות, ובהן ציוד שמקורו ביפן.

לאחר שטיל שיוט רוסי מסוג Kh-101 פגע בחודש מאי במגדל מגורים בקייב והרג לפחות 24 בני אדם, בדקו חוקרים את שרידי הטיל. גורמים בממשלת אוקראינה מצאו כי מערכת ההנחיה שלו כללה רכיבים יפניים, אשר היצוא שלהם לרוסיה נאסר באופן נרחב.

"גן עדן למרגלים"

תחקיר ניו יורק טיימס, שהתבסס על מסמכים ממשלתיים חסויים, מסמכי חברות וראיונות עם עשרות גורמי מודיעין וממשל בשלוש יבשות, חשף כיצד פועלת יחידת הדירקטוריון ה-20 ואת חשיבותה של תחנת טוקיו במערך התמיכה במלחמה שמנהל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נגד אוקראינה.

אוקראינה העבירה ליפן ראיות שטכנולוגיה יפנית משמשת במתקפות רוסיות. למרות התמיכה הפומבית של טוקיו באוקראינה, גורמים המעורים בנושא טוענים כי תגובת הממשלה היפנית הייתה איטית.

יפן נחשבת במשך שנים לגן עדן למרגלים. אחת הסיבות לכך היא המגבלות שהוטלו עליה לאחר מלחמת העולם השנייה, אשר החלישו את שירותי המודיעין שלה. למדינה אין כלל סוכנות מודיעין חוץ, אם כי גורמים רשמיים אומרים כי הם מכירים באיום ופועלים להסרת מגבלות ישנות על איסוף מודיעין.

אקיהיסה שיוזאקי, חבר פרלמנט ממפלגת השלטון ועורך דין לשעבר שטיפל בתיקי ריגול תעשייתי, אמר כי ביפן קיימת "תחושת משבר" לנוכח המצב. לפי גורמי מודיעין מערביים, המרגלים הרוסים ממשיכים לפעול כמעט ללא הפרעה.

פועלים ללא הפרעה, סמוך לתחנת המשטרה

משרדי אירופלוט בטוקיו ממוקמים במרחק של כעשר דקות הליכה בלבד ממטה סוכנות המשטרה הלאומית היפנית, האחראית גם על חקירות ריגול. לטענת אותם גורמים, דווקא מהמשרד הזה, בקומה ה-22, מנהל מקסים ולדימירוביץ' פילצ'נקוב את פעילותו.

פילצ'נקוב, בן 49, הגיע לטוקיו בפברואר 2024, בתקופה שבה רוסיה נזקקה בדחיפות לרכיבים טכנולוגיים מתקדמים. המלחמה באוקראינה עברה בהדרגה מקרבות ארטילריה ללוחמת כטב"מים, ואוקראינה החלה לצבור יתרון טכנולוגי.

פילצ'נקוב הוא קצין ותיק ב-GRU שכבר שירת בעבר ביפן, ומכיר היטב את המדינה ואת הדרכים לאתר ציוד מתקדם ולהעבירו לרוסיה. הוא החל לפתח קשרים עם חברות לוגיסטיקה המשנעות סחורות מיפן לרוסיה. גורמים מערביים הזהירו את הרשויות היפניות כי קשרים מסוג זה מאפשרים לאנשי המודיעין הרוסי לרכוש טכנולוגיות רגישות בתואנות כוזבות ולהעבירן לרוסיה, לעיתים תוך שימוש במסמכים מזויפים.

אחת השותפות הרשמיות של אירופלוט היא חברת Proco Air, המציגה את עצמה כ"גשר בין יפן לרוסיה". החברה שוכרת מקום למטענים בטיסות למדינות שבהן אירופלוט עדיין פועלת, כמו סרי לנקה ואוזבקיסטן, ומשם מועברים המטענים לרוסיה. פעילות זו אינה בלתי חוקית, שכן עדיין מותר להעביר לרוסיה מגוון מוצרים. עם זאת, גורמי מודיעין מערביים טוענים כי הסדרים כאלה הם גם חלק חשוב בפעילות הדירקטוריון ה-20.

יפן מנסה לשנות כיוון

לפי נתוני משלוחים, יפן היא היצואנית הגדולה בעולם של טכנולוגיות דו שימושיות רגישות שבהן מעוניין הקרמלין. לפי אותם גורמים, אין צורך להעביר את הציוד ישירות לרוסיה, אלא רק למדינות שמוכנות למכור אותו בהמשך לרוסים. כך למשל, וייטנאם היא היעד הגדול ביותר ליצוא הטכנולוגיה הרגישה מיפן, ובהמשך גם אחת היצואניות המרכזיות של טכנולוגיה רגישה לרוסיה.

בעלי חברת Proco Air, טקהיקו מיקי, סיפר כי הכיר את פילצ'נקוב כבר בשנת 2018, אך החל לעבוד עמו באופן משמעותי רק לאחר שזה שב לטוקיו בשנת 2024. אשתו תיארה את שותפם הרוסי כאדם שאינו מחייך ומציג רק את "הצד העסקי" שלו. לפי שני מקורות, בשנה שעברה פנה מיקי לשותף עסקי בסין שהכיר באמצעות פילצ'נקוב וביקש סיוע בהעברת מוצרים שלדבריו נאסר לשלוח לרוסיה.

באפריל 2025 בלבד שלחה אוקראינה לפחות שמונה איגרות דיפלומטיות רשמיות למשרד החוץ היפני ובהן ראיות לרכיבים יפניים שנמצאו בנשק רוסי ששימש בתקיפות נגד אזרחים. במהלך השנה נשלחו לדבריה כשמונה איגרות נוספות.

במסמכים נכללו רשימות ותמונות של עשרות רכיבים שיוצרו בידי חברות יפניות גדולות, ובהן NEC, פנסוניק וטושיבה. לא הוצגה בהם ראיה לכך שהחברות מכרו ביודעין את מוצריהן לרוסיה, אלא שהמוצרים נשלחו למדינות אחרות ומשם נמכרו מחדש.

כיום, תחת ראש הממשלה סנאה טקאיצ'י שמנסה לשנות סדרי עולם ביטחוניים, יפן מקדמת תוכנית לחיזוק יכולות המודיעין שלה, בין היתר כדי למנוע יצוא בלתי חוקי ולסכל פעילות ריגול. בינואר הודיעה משטרת טוקיו כי חשפה קצין מודיעין רוסי שהתחזה לאוקראיני וניסה לגנוב סודות מסחריים מעובד יפני. בשל היעדר חוק ריגול מתאים, נפתח תיק נגד העובד בחשד להפרת חוקי התחרות, בעוד שהמרגל עצמו כבר עזב את יפן זמן רב לפני הגשת האישומים.