האם ישראל צריכה לפחד מג'יי די ואנס: מיהו סגן הנשיא שאיים עלינו?

זה קרה השבוע בשווייץ, על רקע הנופים הפסטורליים שהיו ההפך גמור מהדרמה שהתחוללה בחדרי הדיונים. ג'יי-די ואנס, האיש שכבר שנה וחצי מכהן כסגן נשיא ארצות הברית, קיבל סוף-סוף את הבמה הבין-לאומית לעצמו. זה קרה אחרי המשא ומתן המפרך עם האיראנים, ברגע שבו החליטה אמריקה להוריד את המסך מעל המזרח התיכון הישן. בעיני רבים בעולם זו הייתה הופעת בכורה של מנהיג רהוט, צעיר ואמביציוזי. אבל כאן, בירושלים, האורות האדומים נדלקו בבת אחת. פתאום גילו הישראלים שג'יי-די ואנס, האיש שרוצה להיות נשיא ארצות הברית הבא, לא ממש בעדנו.

ואנס, עומד שם מול כל העולם, נראה כמו הנשיא שהוא שואף להיות. הוא מאיים, הוא חד, והוא לא מהסס להשתמש במה שגורמים פוליטיים מכנים "שיטות המאפיה של ממשל טראמפ". עכשיו, השיטות האלו הגיעו גם לישראל. ואנס הוא פוליטיקאי חריף מאוד, בעל שאיפות שאינן מסתיימות בתפקיד הסגן. אחד הדברים המרכזיים שהוא מציע כעת לציבור האמריקני הוא פשוט ומבהיל עבורנו: "אני עם ישראל סיימתי".

הילדות הקשה - שהפכה לסרט בנטפליקס

כדי להבין איך הגיע ג'יי-די ואנס (J.D. Vance) למעמד של האיש החזק ביותר בחדר, צריך לחזור אחורה, אל חבל האפלצ'ים באוהיו. באמריקה כמו באמריקה, הציבור אוהב סיפורי סינדרלה, וּואנס הוא בהחלט אחד כזה. סיפור חייו, שהפך לספר רב-מכר ("יומני האפלצ'ים") ואפילו לסרט בנטפליקס, נראה כמו נלקח ממחוזות הדמיון הקודרים ביותר.

ואנס גדל בעוני עמוק, אבל המחסור בכסף היה הבעיה הקטנה שלו. אימו, שהייתה מכורה לסמים ולאלכוהול, החליפה בניי זוג בקצב מסחרר, והאב לא היה בתמונה כלל. הוא גדל בתוך נסיבות מעמד הפועלים האמריקני בהיבטים הכי קשים שלו - ייאוש, אלימות ושימוש כבד באופיואידים.

מי שגידלה אותו היא סבתא שלו, אישה קשוחה שלא ויתרה לו לרגע, אבל גם הייתה טיפוס לא קל בעצמה. ואנס סיפר שאחרי מותה גילה בביתה לא פחות מ-19 רובים טעונים שהוסתרו במקומות שונים, לכל צרה שלא תבוא. זו הסביבה שעיצבה את תפיסת עולמו: עולם של הישרדות, שבו אתה סומך רק על עצמך ועל המשפחה המצומצמת ביותר.

מהפסגה של ייל אל הטרנספורמציה הפוליטית

למרות נקודת הפתיחה הכמעט בלתי אפשרית, ואנס לא ויתר. הוא התגייס לנחתים, שירת בעיראק, וסיים אוניברסיטה בעזרת מלגות. משם הוא המשיך אל הפסגה האקדמית - לימודי משפטים בייל, הפקולטה הכי נחשבת בארצות הברית. שם נפתחו בפניו הדלתות שמעולם לא חלם לעבור דרכן. הוא התקבל לעבודה בחברת השקעות בעמק הסיליקון וזכה לחסותו של המיליארדר השמרן פיטר תיל.

בגיל 31 הוא כבר היה מצליח ומרואיין מבוקש. השנה הייתה 2016, ולאמריקה היה מועמד מעורר מחלוקת לנשיאות בשם דונלד טראמפ. באותם ימים, ואנס לא ממש אהב את טראמפ, בלשון המעטה. יותר מזה, בהתכתבות בפייסבוק הוא אף תהה בקול אם טראמפ הוא "ההיטלר של אמריקה".

אבל הפוליטיקה, כידוע, יכולה להפתיע. ואנס הבין, כמו רבים אחרים, שטראמפ אוחז בכריזמה שמפילה ברשתה ציבורים ענקיים - בדיוק את האנשים שמקרבם הוא עצמו צמח. הוא השתכנע שאין לו ברירה אלא להפוך לבן ברית של טראמפ, ושעתידו במפלגה הרפובליקנית עובר אך ורק דרך מאר-א-לאגו. הוא חזר בתשובה פוליטית מלאה, וטראמפ עזר לו להיבחר לסנאטור באוהיו. אחרי קדנציה קצרה במיוחד בקונגרס, טראמפ כבר בחר בו לרוץ איתו לבית הלבן. השילוב היה מנצח: האיש המבוגר והעשיר שנולד עם כפית זהב בפה, ולצידו הצעיר שצמח מהתחתית.

הביקור בישראל - שהסתיים בישירות בוטה

מי שדחף מאחורי הקלעים למינוי של ואנס לסגן הנשיא הוא איש התקשורת השנוי במחלוקת טאקר קרלסון. קרלסון, שהפך עם הזמן ובעזרת כסף קטארי לאחד המתנגדים הגדולים של ישראל, מצא בוואנס בן ברית אידיאולוגי. הקשר הזה עמוק משנדמה: בנו של קרלסון, באקלי, אף עבד עד לא מזמן בלשכתו של ואנס.

למרות חייו הפוליטיים הסוערים, חייו האישיים יציבים, בהם הוא נשוי לאושה, בת למשפחת מהגרים מהודו ואם שלושת ילדיו, עם ילד נוסף בדרך. הזמן של ואנס עם ישראל התחיל בטונים צורמים. הוא הגיע לביקור בארץ, לכאורה כדי לעזור במגעים להפסקת אש בעזה, אך גילה שבזמן שהותו כאן, הכנסת הצביעה על סיפוח ביהודה ושומרון. ואנס הבין מיד עם מי יש לו עסק, ויתר על מכבסת המילים הדיפלומטית והגיב בישירות בוטה. זה היה סטירה פוליטית מהדהדת, ומאז המנגינה רק הלכה והחריפה.

מבצע "שאגת הארי" והסכין בגב

ואנס הוא בדלן מוצהר. הוא שונא מלחמות, מה שלא ממש מסתדר עם המציאות של המזרח התיכון. הוא איש קלסי של תנועת המג"א (MAGA) - להפוך את אמריקה לגדולה שוב, ממוקדת בעצמה ובעלת מדיניות חוץ מינימליסטית. "אנחנו לא השוטרים של העולם", הוא חוזר ואומר. מבחינתו, ישראל היא בעיה שעולה כסף ומסבכת את ארצות הברית מול שותפות חשובות כמו מדינות המפרץ וערב הסעודית.

השיא הגיע במהלך מבצע "שאגת הארי". דונלד טראמפ עשה את מה שהבטיח לבוחרים שלו שלא יעשה - הוא יצא למלחמה ארוכה במזרח התיכון, כזו שפגעה בכיס של הצרכן האמריקני. ואנס, כסגנו, היה נגד מהרגע הראשון. גורמים בממשל מספרים שאם ואנס היה הנשיא, המלחמה הזו מעולם לא הייתה פורצת.

אבל יש טענות חמורות בהרבה. מקור ביטחוני בכיר בישראל טוען כי ואנס לא רק התנגד למלחמה, אלא עמד בראש קבוצה שניסתה להכשילה ופעלה לשם כך. "אנחנו חושדים שוואנס ואנשיו הם שהדליפו לנשיא טורקיה ארדואן את התוכנית הסודית של המוסד להחלפת השלטון באיראן בעזרת הכורדים", אומר המקור. ואנס הכחיש את הטענות הללו בעבר וכינה אותן "ניסיון פוליטי ישראלי להפיל עליי את כישלון המלחמה".

"כל ישראלי שחושב שטראמפ הוא הבעיה הכי גדולה של ישראל - צריך להתעורר ולהבין את המצב שמדינתו נמצאת בו. אם הייתי חבר בקבינט של ממשלת ישראל, לא הייתי תוקף את בעלת הברית החזקה היחידה שנותרה לי בכל העולם"

התמונה משווייץ: מי מכתיב למי?

השבוע, העימות הגיע לשיאו. ואנס ניסה למכור לעולם את מזכר ההבנות החדש עם איראן כניצחון גדול לאמריקה, אך בישראל ראו זאת כהסכם כניעה משפיל. תמונה אחת שיצאה מהפסגה בשווייץ אמרה הכול: ואנס יושב ליד המחשב, כשהנציג הקטארי רוכן לצידו ונראה כאילו הוא מכתיב לו את תנאי העסקה.

התגובה הישראלית הייתה חסרת תקדים בחריפותה. קראו לו "חלאה", כינו אותו "לוזר" ואמרו שהסכם הכניעה הזה הוא יריקה בפרצופה של המדינה. אבל ואנס לא נשאר חייב. בשיחות סגורות הוא מבהיר שלישראל אין זכות וטו על האינטרסים האמריקניים. "אתם מדינה של תשעה מיליון אנשים", אומרים מקורביו, "אתם לא יכולים להכתיב למעצמה הגדולה בעולם את המדיניות שלה".

בנוסף, בעקבות הביקורת שקיבל על ההתנהלות בהסכם, אמר ואנס על הבמה מול העולם: "כל ישראלי שחושב שטראמפ הוא הבעיה הכי גדולה של ישראל - צריך להתעורר ולהבין את המצב שמדינתו נמצאת בו. אם הייתי חבר בקבינט של ממשלת ישראל, לא הייתי תוקף את בעלת הברית החזקה היחידה שנותרה לי בכל העולם".

השיטות הללו, המזכירות התנהלות של ארגון פשיעה, הן סימן ההיכר של הממשל הנוכחי. אם הבנק המרכזי לא פועל לפי רצון טראמפ - פותחים נגדו חקירה. אם התובעת הכללית של ניו יורק מצליחה להרשיע אותו - היא הופכת ליעד. עכשיו, ישראל היא היעד. ואנס רוצה שקט באזור כדי לנצח את הבחירות של 2028, והוא מוכן להקריב את האינטרסים של ירושלים על המזבח הזה.

העתיד: 2028 בפתח

למרות הניסיונות של נציגי המפלגה הרפובליקנית בארץ להוריד את הלהבות ולהציגו כ"פרגמטי", המציאות מורכבת יותר. ואנס מייצג דור צעיר בארצות הברית שפשוט לא אוהב את ישראל. עבורם, הזיקה לישראל היא נטל כלכלי ופוליטי.

במרוץ למועמדות לנשיאות ב-2028, ואנס יתמודד מול דמויות כמו מרקו רוביו, שנחשב לפרו-ישראלי הרבה יותר. בינתיים, הבוס הגדול טראמפ ניהנה לנהל את קרב הירושה הזה. הוא יודע שוואנס הוא קלף חזק מול מעמד הפועלים, ושבמקרה של כישלון ההסכם עם איראן, תמיד אפשר יהיה להפיל את האש על הסגן.

ג'יי-די ואנס חייב להיראות נאמן לטראמפ, אך בו בזמן הוא בונה לעצמו נתיב נפרד. הקלף המנצח שלו בבחירות הבאות עשוי להיות דווקא ההתנערות הסופית מישראל. הילד שגדל במשפחה מפורקת והגיע כמעט הכי רחוק שאפשר, עשוי להפוך בעוד שנתיים לאיש החזק בעולם. עבור ישראל, זהו תסריט שמעורר חרדה עמוקה. השאלה היא אם מדובר בפוליטיקאי שרק מושפע מדעת הקהל, או באדם שבאמת ובתמים החליט שהברית ההיסטורית הזו הגיעה לסוף דרכה.