נעצר על ידי משמרות המהפכה: מאחורי התוכנית של ישראל להמליך את אחמדינג'אד | דיווח
פרטים חדשים נחשפים על המבצע של ישראל לגייס את נשיא איראן לשעבר • ביתו הופצץ במלחמה והוא חולץ על ידי סוכני מוסד, זעם על התוכנית ועזב את בית המסתור • לאחרונה נעצר על ידי ארגון המודיעין של משמרות המהפכה

ישראל ניהלה במשך שנים מבצע חשאי שבמסגרתו ניסתה לטפח את נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד כנכס מודיעיני וכמועמד אפשרי להנהגת איראן ביום שלאחר הפלת המשטר. על פי דיווח נרחב בניו יורק טיימס, המאמץ כלל פגישות חשאיות, מימון נסיעות ומגורים, ותוכנית לחילוצו מטהראן במהלך המלחמה עם איראן. בסופו של דבר, התוכנית נכשלה.
ארבעה בכירים איראנים אמרו לניו יורק טיימס כי אחמדינז'אד נעצר ומוחזק במעצר בית על ידי ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, לאחר שנחשף הקשר שלו עם ישראל במסגרת התוכנית להפלת המשטר. בשבוע שעבר הוא נראה בציבור לראשונה במסגרת אירועי הלווייתו של עלי ח'אמנאי, אך ניכר כי הוא לא בטוב.
עוד לפי גורמים אמריקנים, בשנים האחרונות שילמה ישראל בחשאי עבור מגוריו ונסיעותיו של אחמדינג'אד, ואנשי המוסד נפגשו עמו בכמה הזדמנויות מחוץ לאיראן, ובהן גם במהלך ביקוריו בבודפשט.
המהלכים לגייס את אחמדינג'אד
לפי הדיווח, תחילת הקשר המשמעותי הייתה בשנת 2024, כאשר אוניברסיטת לודוביקה לשירות הציבורי בבודפשט הזמינה את אחמדינג'אד לכנס בנושא שינויי אקלים. נשיא האוניברסיטה, פרופסור גרגיי דלי, סיפר כי קיבל את הבקשה מבכיר בממשלת הונגריה, שהבהיר לו כי הכנס ישמש למעשה ככיסוי לפגישות בין אחמדינג'אד לבין אנשי מודיעין ישראלים.
דלי הודה כי הבין שההזמנה עלולה לפגוע במוניטין שלו ושל האוניברסיטה, אך החליט לשתף פעולה משום שהאמין כי "אם שני אויבים מעוניינים לשוחח זה עם זה", יש מקום לאפשר זאת.
על פי גורמים אמריקנים ואיראנים, ישראל השקיעה במשך שנים מאמצים בגיוסו של אחמדינג'אד. לפי הדיווח, ראש המוסד לשעבר דוד ברנע אף הגיע לבודפשט בשנת 2024 כדי להיפגש עמו באופן אישי, ובהמשך עדכן המוסד את ה-CIA כי נוצר קשר עם הנשיא האיראני לשעבר.

הדיווח מתאר את המהלך כתפנית יוצאת דופן, משום שבמהלך כהונתו כנשיא איראן בין השנים 2005 ל-2013 היה אחמדינג'אד מזוהה עם האצת תוכנית הגרעין של איראן, קרא שוב ושוב להשמדת ישראל והרבה להכחיש את השואה. לפי גורמים אמריקניים, בשנים האחרונות שילמה ישראל בחשאי עבור מגוריו ונסיעותיו של אחמדינג'אד, ואנשי המוסד נפגשו עמו במספר הזדמנויות מחוץ לאיראן, בין היתר במהלך ביקוריו בבודפשט.
המהפך של אחמדינג'אד
על פי הדיווח, אחמדינג'אד עצמו עבר שינוי משמעותי לאחר שסיים את כהונתו. הוא ריכך את עמדותיו, הפחית את הרטוריקה האנטי-ישראלית שאפיינה אותו בעבר והחל להציג את עצמו כדמות מתונה יותר. הוא העניק ראיונות שבהם מתח ביקורת על כוחות הביטחון באיראן ועל השחיתות בממסד, עסק גם בנושאי תרבות, שינה את סגנון לבושו והחל ללמוד אנגלית.
עם זאת, רבים באיראן ראו בשינוי הזה ניסיון לחזק מחדש את מעמדו הציבורי. למרות השנים שחלפו, הוא המשיך ליהנות מתמיכה בקרב חלק ממעמד הפועלים, ומקורביו היו משוכנעים כי מטרתו הייתה לחזור יום אחד לשלטון.
אחד ממקורביו לשעבר אמר כי אחמדינג'אד לא פעל מתוך שיקולים כספיים, משום שלדבריו כבר הייתה לו רשת כלכלית רחבה. לדבריו, המניע המרכזי שלו היה הרצון לשוב לעמדת הנהגה.
לפי אחד ממקורביו, אחמדינג'אד אף שיתף אנשים ממעגלו הקרוב בכך שהוא שואף להפוך בעתיד למנהיגה של איראן בסיוע מעצמות זרות. אותו מקורב סיפר כי לאחר שנפסל שלוש פעמים מהתמודדות לנשיאות, הוא הגיע למסקנה שלא יוכל לחזור לשלטון כל עוד המשטר הנוכחי יישאר על כנו.

לדבריו, אחמדינג'אד חשש כי במקרה של מלחמה והחלפת המשטר, ארצות הברית וישראל יעדיפו להציב בראש איראן איש אופוזיציה המתגורר מחוץ למדינה ואינו מכיר אותה מבפנים. הוא תיאר את עצמו כמי שיוכל להוביל רפורמות בדומה לנשיא רוסיה לשעבר בוריס ילצין, ואף אמר כי אם ישוב לשלטון, איראן תכיר בישראל ותנרמל עמה את היחסים במסגרת הסכמי אברהם של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
הפגישה עם ראש המוסד
לפי הדיווח, גופי המודיעין בישראל עקבו באותה תקופה אחר הקרע המעמיק בין אחמדינג'אד לבין הנהגת איראן, במיוחד לאחר שנמנעה ממנו האפשרות להתמודד שוב לנשיאות. במקביל, גם באגף המודיעין של משמרות המהפכה גברו החשדות כלפיו, בין היתר לאחר שהחל לפרסם מכתבים פומביים לטראמפ ובהמשך גם ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן.
בדיווח עולה כי ייתכן שהקשר הראשוני בין ישראל לבין אחמדינג'אד החל כבר בשנת 2023, במהלך ביקור שערך בגוואטמלה לכנס בנושא איכות הסביבה. אחמדינג'אד כמעט שלא הצליח לצאת לנסיעה לאחר שאנשי ביטחון מנעו ממנו לעלות למטוס בטהראן. הוא מחה במשך שעות בשדה התעופה, הצטלם עם נוסעים ופרסם עדכונים ברשתות החברתיות, עד שלבסוף הורשה לעזוב את המדינה.

בשנת 2024 הגיע לראשונה לבודפשט לכנס באוניברסיטת לודוביקה, אז לפי הדיווח, נפגש עם ראש המוסד דוד ברנע. חודשיים לפני פרוץ המלחמה שב לבודפשט פעם נוספת, וגם ביקור זה שימש, על פי הדיווח, ככיסוי לפגישות עם אנשי מודיעין ישראלים.
מאבטחיו מיחידת אנסאר של משמרות המהפכה, שליוו אותו בכל נסיעותיו לחו"ל, דיווחו כי במהלך הביקור הצליח לפחות פעמיים לחמוק מהאבטחה ולהיעלם לפגישות ממושכות. כאשר עימתו אותו עם היעלמויותיו, השיב כי נפגש עם פרופסורים מהאוניברסיטה.
בכנס עצמו נשא אחמדינג'אד הרצאה באנגלית, דבר חריג עבורו, ואף ויתר על הפסוק מהקוראן שנהג לצטט בתחילת נאומיו בתקופת כהונתו. הוא דיבר על "אנושות משותפת" ועל "סדר עולמי משתנה", והציג את תפיסתו לגבי העולם החדש. בסיום הביקור העניק לנשיא האוניברסיטה עותק של "שאהנאמה", ספרו של המשורר הפרסי פרדוסי, וקיבל ממנו את סמל האוניברסיטה.
תרגיל החילוץ שלו במלחמה
לפי הדיווח, בסוף חודש פברואר השנה, בימיה הראשונים של המלחמה בין ישראל וארצות הברית לבין איראן, יצאה לדרך תוכנית לחילוצו של אחמדינג'אד מטהראן. על פי ארבעה בכירים איראנים, תקיפה ישראלית פגעה במתחם שבו שהה, ולאחריה הגיעה מכונית פיג'ו שחורה שאספה אותו מהמקום.

גורמים אמריקנים ואיראנים טענו כי במכונית היו אנשי מוסד שהעבירו אותו לבית מסתור באיראן. אולם לפי הדיווח, אחמדינג'אד התאכזב מהתוכנית הישראלית ומהדרך שבה בוצע החילוץ וזעם על כך, ובהמשך עזב את בית המסתור בנסיבות שאינן ברורות.
מאז אותו אירוע ועד השבוע שעבר, לא נראה אחמדינג'אד בציבור. הוא שב להופיע רק במהלך תהלוכת ההלוויה של עלי ח'אמנאי בטהראן, והוא נראה עומד בשקט, ראשו מורכן ומוקף באנשי אבטחה. לפי ארבעה בכירים איראנים, כיום הוא מוחזק במעצר בית בידי אגף המודיעין של משמרות המהפכה לאחר שהרשויות גילו חלק ניכר ממגעיו לכאורה עם ישראל.
