9 חודשים אחרי: מה התממש מההסכם שסיים את המלחמה בעזה?

פירוק חמאס, כוח בין-לאומי, שיקום הרצועה, שלטון חדש ופיתוח כלכלי חסר תקדים – אלו היו רק חלק מההבטחות בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ לסיום המלחמה בעזה. תשעה חודשים אחרי, N12 בדק סעיף אחר סעיף: מה מומש, מה יושם רק חלקית – ומה נותר עד היום על הנייר.

סעיפי ההסכם – והמצב בשטח

1. רצועת עזה תהפוך לאזור מפורז וחופשי מטרור, שלא יהווה איום על שכנותיה – לא מומש. על אף שבמהלך המלחמה ולאחריה, התשתית הצבאית של חמאס ספגה פגיעה קשה ורבים ממפקדיו חוסלו – הוא עדיין שולט בחלק נרחב מהרצועה וממשיך לשלם משכורות ל-49 אלף פקידים שמנהלים את חיי היום-יום.

לפי ההערכות במערכת הביטחון, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור נמצאת בתהליכי שיקום ומונה כיום כ-27 אלף חמושים. הארגון ממשיך לגייס פעילים חדשים המשתכרים באלפי שקלים לחודש, ופועל לייצור אמצעי לחימה, מטענים ורקטות במחשכים, תוך שנמשכים המאמצים להבריח נשק ממצרים.

בהקשר הזה, מסמך מודיעין של צה"ל שנשלח לדרג המדיני כבר בחודש אפריל, התריע כי בחסות הפסקת האש – חמאס מצליח להשתקם באופן משמעותי, בזמן שהקשב הבין-לאומי מופנה לחזיתות אחרות.

2. "רצועת עזה תפותח מחדש לטובת תושביה, שסבלו די והותר" – לא מומש. בפועל, ההבטחה הזו עדיין רחוקה ממימוש. למרות ההצהרות על שיקום הרצועה, טרם החל מהלך נרחב של פיתוח ובנייה מחדש. לפי הערכת סוכנות הפיתוח של האו"ם (UNDP) מאוקטובר האחרון, שיקום עזה צפוי לעלות כ-70 מיליארד דולר ולהימשך עשור ועשרות שנים. בסוכנות העריכו כי ברחבי הרצועה יש לפנות לפחות 55 מיליון טונות של הריסות עוד לפני שניתן יהיה להתחיל בשיקום משמעותי.

בינתיים, מדינות המפרץ, ובהן סעודיה ואיחוד האמירויות אינן ממהרות להזרים את עיקר כספי השיקום. הן מתנות זאת בהשגת מהלך שיבטיח את פירוק חמאס מנשקו.

3. אם שני הצדדים יסכימו להצעה, המלחמה תסתיים מיד. כוחות צה"ל ייסוגו לקו שסוכם כדי להתכונן לשחרור החטופים. בתקופה זו יופסקו כל הפעולות הצבאיות, כולל הפצצות אוויריות וארטילריות, וקווי הלחימה יוקפאו עד שיתקיימו התנאים לנסיגה הדרגתית ומלאה – מומש חלקית.

הלחימה הנרחבת אמנם פסקה, אך היא לא הסתיימה באופן סופי ונסיגה מלאה של צה"ל טרם הושלמה. בתחילת חודש יולי, הודיעו בצה"ל ובשב"כ כי צה"ל אוחז מבצעית בכ-65% משטח רצועת עזה. עוד מסרו כי מאז תחילת מבצע "עוז וחרב" תקף חיל האוויר יותר מ-7,500 מטרות ותשתיות טרור, ובהן מחסני אמצעי לחימה, משגרי רקטות, תוואים תת-קרקעיים ומחבלים של ארגוני הטרור ברצועה.

השלמת הנסיגה מבחינת ישראל, מותנית בהשגת הסדר קבע ובהסכמות על פירוק חמאס מנשקו ועל זהות הגורם שישלוט ברצועה ב"יום שאחרי".

4. תוך 72 שעות מהרגע שישראל תכריז פומבית על קבלת ההסכם, יוחזרו כל החטופים – החיים והמתים – מומש חלקית. החטופים החיים שוחררו בתוך מסגרת 72 השעות שנקבעה, אך השבת כלל החללים לא הושלמה במלואה במסגרת הזמן הזו, והסתיימה רק בהמשך בשל "גרירת רגליים" מצד חמאס. רק ב-26 בינואר 2026, צה"ל איתר והשיב לישראל את החלל החטוף האחרון, רס"ר רן גואילי ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר 2023.

5. לאחר שחרור כל החטופים תשחרר ישראל 250 אסירי עולם ועוד 1,700 עזתים שנעצרו אחרי 7 באוקטובר 2023, כולל כל הנשים והילדים שנעצרו בהקשר זה. על כל חטוף חלל ישראלי שמוחזר תשחרר ישראל את גופותיהם של 15 עזתים – מומש. לאחר השלמת השבת החטופים, ישראל פעלה לשחרור המחבלים הפלסטינים, בהתאם למתווה.

6. לאחר שחרור כל החטופים, תוענק לאנשי חמאס המתחייבים לדו-קיום ושלום אפשרות להנחת נשקם ולקבלת חנינה. מי שירצה לעזוב את רצועת עזה יקבל אפשרות של מעבר בטוח למדינות קולטות – לא מומש. הסעיף נותר על הנייר - בפועל, חמאס דוחה את הדרישה להתפרק מנשקו. הנהגת ארגון הטרור שבה והצהירה כי "נשק ההתנגדות" אינו נתון למשא ומתן. גם האפשרות ליציאה מסודרת של פעילי חמאס למדינות קולטות לא קודמה.

7. עם קבלת ההסכם יוזרם מיד סיוע מלא לרצועת עזה, בהיקפים גדולים לפחות כמו שנקבע בהסכם ב-19 בינואר השנה, כולל שיקום תשתיות (מים, חשמל וביוב), שיקום בתי חולים ומאפיות, והכנסת ציוד לפינוי הריסות ולפתיחת כבישים – מומש.

מאז כניסת ההסכם לתוקף, הוגדל משמעותית היקף הסיוע ההומניטרי לרצועה, כאשר לפי המתווה נכנסות כ-600 משאיות ביום, כ-4,200 בשבוע, ובהן מזון, ציוד רפואי וציוד להקמת מחסות. עם זאת, החלק הנוגע לשיקום התשתיות ולהכנסת ציוד הנדסי כבד לפינוי הריסות ולפתיחת כבישים עדיין מוגבל, ולכן השיקום הנרחב טרם החל.

במערכת הביטחון אף טוענים כי נכנס לרצועה מזון בהיקף של פי ארבעה מהכמות הנדרשת, לפי המתודולוגיה הרשמית של האו"ם, וכי הפער נעוץ בעיקר בחלוקת הסיוע בתוך הרצועה. לטענתם, עודפי המזון מאפשרים לחמאס להשתלט על חלק מהאספקה ולנצל אותה לטובת התעצמותו הכלכלית.

8. חלוקת הסיוע תתבצע דרך האו"ם וסוכנויותיו, הסהר האדום וגופים בין-לאומיים נוספים שאינם קשורים לאחד מהצדדים. פתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים תעשה לפי אותו מנגנון – מומש חלקית. הסיוע ההומניטרי ממשיך להיכנס לרצועה באמצעות האו"ם וגופים נוספים, ומעבר רפיח נפתח מחדש לתנועה בשני הכיוונים. עם זאת, בפועל חמאס ממשיך להשתלט על חלק מהסיוע, למכור אותו בשוק השחור ולשמר באמצעותו את אחיזתו הכלכלית והאזרחית ברצועה.

9. רצועת עזה תנוהל באופן זמני על ידי ועדה פלסטינית טכנוקרטית וא-פוליטית שתספק שירותים יומיומיים ותפעל תחת פיקוח של גוף מעבר בין-לאומי חדש – "מועצת השלום" – שבראשה יעמוד הנשיא דונלד טראמפ, ובהשתתפות מנהיגים נוספים, בהם ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. גוף זה יקבע את המסגרת וינהל את מימון הפיתוח עד שהרשות הפלסטינית תשלים את הרפורמה שלה ותוכל לחזור לשלוט באופן בטוח ויעיל ברצועה – לא מומש.

מועצת השלום אמנם הוקמה בינואר 2026 ביוזמת טראמפ, אך חמאס ממשיך להיות "בעל הבית" ברצועה. הוא שולט במנגנוני הביטחון, ממשיך לאכוף סדר, לבצע מעצרים ולהפעיל את מנגנוני השלטון שלו.

אף על פי שארגון הטרור הודיע אתמול כי ועדת החירום הממשלתית (ממשלת חמאס) תפורק, והיו"ר הודיע על התפטרותו לקראת העברת ניהול הרצועה לידי ועדת הטכנוקרטים לכאורה – בפועל, מדובר בעיקר במהלך סמלי ועל הנייר. חמאס לא מתכוון לוותר על השלטון שלו ברצועה, אך יש לו אינטרס למשוך זמן, לשדר גמישות כלפי המתווכות ולהציג נכונות להתקדם לשלב ב' בצל התקיעות במגעים.

10. תוכנית כלכלית של טראמפ לפיתוח עזה תיבנה בידי פאנל מומחים, שבנו ערים מודרניות שונות במזרח התיכון – מומש חלקית. ב-22 בינואר 2026, במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, הציג ג'ארד קושנר את החזון ל"עזה החדשה" – תוכנית אב שאפתנית לשיקום ופיתוח הרצועה, שכוללת הקמת ערים חדשות, אזורי תעשייה, מתחמי תיירות, תשתיות מודרניות, נמל תעופה ברפיח ו"אזור כלכלי מיוחד" שנועד למשוך השקעות בין-לאומיות.

עם זאת, התוכנית עדיין לא יצאה לדרך. בפועל, טרם החלו פרויקטי הפיתוח המרכזיים, המימון המלא טרם גויס, ויישום התוכנית תלוי בהשלמת ההסדר הביטחוני, בפירוק חמאס מנשקו ובהעברת השליטה האזרחית ברצועה לגורם חלופי.

11. יוקם אזור כלכלי מיוחד עם מכסים מועדפים והסדרי גישה שייקבעו עם מדינות משתתפות – לא מומש. בפועל האזור הכלכלי טרם הוקם.

12. איש לא יחויב לעזוב את עזה, וכל מי שירצה יוכל לצאת ולחזור – מומש חלקית. מעבר רפיח פועל משני הכיוונים ליציאה ולחזרה של עזתים לרצועת עזה – אך אלו מתאפשרות רק בכפוף לאישורים ביטחוניים, לקריטריונים מוגדרים ולמכסות, ולא לכל תושב שמעוניין בכך מקבל "אור ירוק".

13. חמאס ופלגים אחרים יתחייבו שלא להשתתף בשום צורה בניהול עזה, כל תשתיות הטרור ייהרסו ולא ייבנו מחדש, ותהליך הפירוז ינוהל תחת פיקוח בין-לאומי, כולל תוכנית רכישה חוזרת ושילוב מחדש של לוחמים – לא מומש. חמאס וארגוני הטרור האחרים לא התחייבו להימנע ממעורבות בניהול הרצועה, ולא החל כל תהליך פירוז.

למרות ההכרזות של חמאס על פירוק ועדת החירום הממשלתית, בפועל הארגון ממשיך להיות הגורם השולט ברצועה, מפעיל את מנגנוני הביטחון, אוכף סדר ופועל לשיקום יכולותיו הצבאיות. גם תוכנית לרכישה חוזרת של אמצעי לחימה ולשילוב מחדש של פעילי הארגון באוכלוסיה האזרחית לא נראים באופק.

14. שותפות אזוריות יספקו ערבויות לעמידה של חמאס והפלגים בהתחייבויותיהם ולהבטחת שרצועת עזה החדשה לא תהווה איום – מומש חלקית. במסגרת המתווה, הוקמה מועצת השלום שפועלת לצד מנגנוני פיקוח בין-לאומיים, ובהם גם המפקדה האמריקנית בקריית גת שנועדה לתאם את יישום ההסכם ואת פעילות הגורמים הבין-לאומיים.

אולם, החלק המהותי של הסעיף, שלפיו השותפות האזוריות יבטיחו שחמאס יעמוד בהתחייבויותיו ושעזה לא תהווה עוד איום, טרם מומש. חמאס ממשיך לשמור על כוחו הצבאי ואין לו כוונה להתפרק מנשקו.

15. ארה"ב תעבוד עם שותפות ערביות ובן-לאומיות להקים כוח ייצוב בן-לאומי זמני, שייקרא ISF וייכנס מיד לרצועת עזה. הכוח יאמן ויתמוך בכוחות משטרה פלסטיניים שיעברו בדיקה, ויתאם את פעילותו עם ירדן ומצרים. הכוח יעבוד עם ישראל ומצרים לאבטחת הגבולות ולמניעת הברחות נשק, תוך הסדרת מעבר מהיר ובטוח של סחורות - מומש חלקית.

ה-ISF טרם נפרס ברצועה – על אף שהוכרז על כך על הנייר, במסגרת המתווה האמריקני. לפי התוכנית, הכוח אמור להיפרס ברצועה לאחר פירוז חמאס, לאמן ולתמוך בכוחות משטרה פלסטיניים, לאבטח את הגבולות עם ישראל ומצרים ולמנוע הברחות נשק. מדינות שונות, ובהן אינדונזיה, הביעו נכונות להשתתף בכוח.

בפועל, כל עוד חמאס מסרב להתפרק מנשקו והסדר הקבע לא הושלם עם מחלוקות שונות לגבי סמכויות הכוח, הוא נותר בשלב התכנון בלבד, וצה"ל ממשיך לפעול ברצועה.

16. ישראל לא תכבוש או תספח את עזה. ככל שהכוח הבין-לאומי יבסס שליטה ויציבות, צה"ל ייסוג על פי אבני דרך ותנאים שייקבעו בין צה"ל, הכוח הבין-לאומי, מדינות ערב וארה"ב, עד למסירה מלאה של רצועת עזה לידיהם. יישמר רק נוכחות היקפית ביטחונית עד שיובטח לחלוטין שאין איום טרור מצד רצועת עזה – מומש חלקית.

ישראל לא סיפחה את רצועת עזה ולא החילה עליה ריבונות, אך הכוח הבין-לאומי שאמור היה להחליף בהדרגה את צה"ל – עדיין לא נפרס ברצועה, ולכן גם הנסיגה של צה"ל לא הושלמה. צה"ל אוחז מבצעית בכ-65% משטח הרצועה, והוא ממשיך לפעול נגד תשתיות טרור.

17. אם חמאס יעכב או ידחה את ההצעה, ההסדר והסיוע ימשיכו באזורים נקיים מטרור שמועברים מהשליטה הצה"לית לכוח הבין-לאומי – מומש חלקית. בפועל, הכוח הבין-לאומי טרם נפרס ברצועה, ולכן לא הועברו אליו אזורים בשליטת צה"ל. הסיוע ההומניטרי אמנם ממשיך להיכנס לרצועה, אך הוא אינו מתנהל במסגרת של אזורים שנמסרו ל-ISF, כפי שנקבע במתווה.

18. יחל תהליך דיאלוג בין-דתי על ערכי סובלנות ושיתוף כדי לשנות נרטיבים בקרב פלסטינים וישראלים וכדי להדגיש את יתרונות השלום – לא מומש. תהליך הדיאלוג הבין-דתי שהובטח במתווה לא יצא לדרך. לנוכח המשך הפעילות הצבאית חוסר האמון בין הצדדים, הסעיף נותר על הנייר בלבד, ואינו נראה באופק.

19. עם התקדמות פיתוח עזה ועם יישום רפורמת הרשות הפלסטינית, ייווצרו התנאים לנתיב אמין להגדרה עצמית פלסטינית ולמדינה – השאיפה של העם הפלסטיני – לא מומש. התנאים שעליהם מבוסס הסעיף, שיקום עזה ורפורמה ברשות הפלסטינית - טרם התקיימו. הרשות לא חזרה לשלוט ברצועה, וכן גם לא החל הנתיב המדיני שנכלל במתווה.

20. ארה"ב תקיים דיאלוג בין ישראל לפלסטינים להסכמה על אופק מדיני לדו-קיום של שלום ושל שגשוג – לא מומש. לא החל דיאלוג ישיר בין ישראל לפלסטינים שנועד לגבש אופק מדיני מוסכם.