התחממות ביחסים: ישראל וקולומביה סיכמו על פטור הדדי מוויזות
ביטול חובת האשרות מול בוגוטה מסמן שינוי כיוון דרמטי - אך הוא מהווה חלק ממפנה רחב בהרבה • התחזקות מנהיגי הימין, היציאה של ונצואלה מהציר האיראני והסיוע הישראלי באסונות הטבע הובילו להתקרבות חסרת תקדים • כיצד הפכה אמריקה הלטינית ליעד המרכזי של הדיפלומטיה הישראלית?


ישראל וקולומביה החליטו על פטור הדדי מאשרות כניסה (ויזות), שייכנס לתוקפו החל מה-1 בספטמבר. ההחלטה מסמנת שינוי מדיניות מובהק ומבטלת את הצעד שקידמה הממשלה הקודמת בקולומביה, שבמסגרתו הוטלה חובת ויזה.
הסיכום על ביטול הוויזות הושג בעקבות שיחות שנערכו בין שר החוץ, גדעון סער, לעמיתו הקולומביאני, שר החוץ אומר בלה אסקובר. ההסכמות מגיעות בהמשך ישיר לפגישתו המדינית הראשונה של נשיא קולומביה החדש, אבלרדו דה לה אספריאלה, אותה בחר לקיים עם שר החוץ סער בעיר ברנקייה, יממה לפני השבעתו. בפגישה זו הודה השר סער לנשיא על החלטתו להעביר את שגרירות קולומביה לירושלים.

ההסכם הנוכחי מהווה נדבך נוסף בשיפור היחסים בין המדינות מאז כינון הממשל החדש בבוגוטה. במסגרת התחממות זו, יצאה מישראל לקולומביה משלחת חילוץ וסיוע הומניטרי בעקבות רעידת האדמה שפקדה את המדינה, שכללה כ-80 בעלי תפקידים.
התחממות היחסים עם מדינות אמריקה הלטינית
ההתפתחויות מול קולומביה מהוות חלק ממפנה גיאופוליטי רחב ועמוק ששוטף את אמריקה הלטינית בשנתיים האחרונות, ומקרב את היבשת כולה לירושלים. לאחר שנים שבהן שלט באזור "השטף הוורוד" של ממשלות שמאל, נרשמת תנועה חדה ימינה ועלייה של מנהיגים פרו-ישראליים ומערביים.
מגמת "הגל הכחול", שצברה תאוצה עם היבחרו של חאבייר מיליי בארגנטינה ונהנית מרוח גבית מצד ממשל טראמפ, התפשטה לשורה ארוכה של מדינות – ובהן פרו, צ'ילה, אקוודור, בוליביה, פנמה והונדורס – על רקע חוסר שביעות רצון ציבורי מהמצב הכלכלי והביטחוני.

המפנה האזורי הניב בשורה של פריצות דרך מדיניות חסרות תקדים. לצד מהלכיה של קולומביה – שהפכה למדינה הראשונה מלבד ארה"ב המכירה בריבונות ישראל ברמת הגולן, והודיעה על העברת שגרירותה לירושלים וחידוש יצוא הפחם – נרשם הישג אסטרטגי משמעותי גם מול ונצואלה.

חילופי השלטון בקראקס עם עזיבת ניקולאס מדורו ועלייתה של הנשיאה דלסי רודריגז פתחו חלון הזדמנויות שהוביל להכרזה על חידוש היחסים הקונסולריים, צעד המסמן את מעברה של ונצואלה ממוקד אחיזה של הציר האיראני אל עבר הציר המערבי.

דיפלומטיית הסיוע הישראלית שיחקה תפקיד מפתח בהאצת המגעים, כאשר ישראל מיהרה לשגר משלחות חילוץ וסיוע הומניטרי בעקבות רעידות האדמה הקטלניות שפקדו את האזור. שר החוץ גדעון סער הציב את אמריקה הלטינית במוקד פעילותו של משרד החוץ לשנת 2026, ובמשרד פועלים באינטנסיביות כדי להעמיק, למסד ולקבע את ההישגים הדיפלומטיים וההסכמים החדשים, במטרה להבטיח את עמידות הקשרים גם מפני תנודות פוליטיות עתידיות ביבשת.
לצד הסחף המובהק לעבר ירושלים, בולט האתגר שמציבה ברזיל – שבה הנשיא לואיז אינסיו דה סילבה (לולה) מוביל קו עוין לישראל שהותיר את היחסים בין המדינות מעורערים. עם זאת, התחזקותו של הגל הפרו-ישראלי במרבית מדינות האזור ממחישה את התמורה העמוקה במאזן הכוחות הדיפלומטי ביבשת, והופכת את אמריקה הלטינית לאחת מזירות הפעילות המדינית הפוריות ביותר עבור ישראל.
