משבר חימוש: תרחיש הבלהות שמדאיג את הפנטגון

החדשות בקצרה:

• מלאי התחמושת של ארה"ב נשחק במלחמה עם איראן, ורחוק מלהשתקם.
• במספר כלי נשק קריטיים המלאי הצטמצם בכ-50%.
• ההערכה כי יידרשו שנים לחידוש המלאים החשובים.
• למרות המלחמה הרחבה, טרם אושרה הרחבה תקציבית, והייצור מתנהל בקצב של ימי שלום.
• ממשל טראמפ ביקש תוספת של 88 מיליארד דולר, אך המהלך עשוי להיתקל בקשיים בקונגרס.

  ---

גובר החשש בפנטגון כי קריסה סופית של הפסקת האש עם איראן וחזרה ללחימה בקצב גבוה עלולות להחריף אף יותר את המחסור במלאי הטילים החיוניים של ארצות הברית, עד לרמה שעלולה לפגוע ביכולתה להתמודד עם עימות עתידי מול סין או אפילו מול קוריאה הצפונית.

לפי מומחים ששוחחו עם CNN, מלאי הנשק האמריקני עדיין לא השתקם מהלחימה מול איראן, ואם התקיפות יתחדשו באותו היקף, הסיכון הצבאי יגדל בצורה נרחבת. מארק קנסיאן, קולונל בדימוס מחיל הנחתים ואנליסט במכון CSIS, אמר כי אם המלחמה תימשך בקצב שבו התנהלה בחמשת ימי הלחימה הראשונים, מלאי הטילים יישחק לרמה שתיצור סיכון גבוה יותר באזור האינדו-פסיפי.

בשלב הראשון של העימות עם איראן השתמש צבא ארצות הברית באלפי טילים לתקיפות מדויקות לטווח ארוך ולהגנה מפני מתקפות אוויריות וטילים. מייקל אוהנלון ממכון ברוקינגס אמר כי אין ספק שמלאי החימוש האמריקני נמוך מהרמה שהייתה רצויה.

על פי ניתוח של מכון CSIS, עד לסיום הלחימה המלאה בין ארצות הברית לאיראן באפריל, הפנטגון כבר השתמש בלפחות מחצית ממיירטי טילי ה-THAAD שברשותו, כמעט במחצית ממיירטי מערכת ההגנה האווירית פטריוט וכ-30% ממלאי טילי הטומהוק המיועדים לתקיפה קרקעית.

הפסקת האש אפשרה לארצות הברית לנשום מעט מבחינה חימושית, משום שחילופי התקיפות המוגבלים בחודשים שלאחר מכן דרשו שימוש במספר קטן יותר של טילים. אולם קצב חידוש המלאים נותר נמוך מאוד.

על פי לוחות הזמנים של שנת התקציב הנוכחית, הפנטגון מקבל מדי חודש כ-15 טילי טומהוק חדשים וכ-20 טילי פטריוט בלבד. בשנת 2026 כלל לא צפויה אספקה חדשה של מיירטי THAAD. ב-CSIS מעריכים כי יידרשו שלוש שנים או יותר כדי להחזיר את המלאים לרמתם שלפני המלחמה עם איראן. איליין מקאסקאר, שכיהנה בעבר כסגנית מבקרת הפנטגון, העריכה כי ברוב סוגי התחמושת, תהליך ההשלמה יימשך בין שנתיים לחמש שנים.

גם מימון החידוש מעורר דאגה. מאז פרוץ המלחמה הקונגרס לא הקצה אפילו דולר אחד להחלפת הטילים שנצרכו, ולכן תהליך ההצטיידות מתבצע במסגרת הליך הרכש השנתי הרגיל והאיטי של ימי שלום. בשבועות האחרונים ביקש הבית הלבן מהמחוקקים 88 מיליארד דולר למימון עלויות המלחמה מול איראן, לצד תוכניות נוספות שאינן קשורות לעימות, אולם ההצעה צפויה להיתקל בקשיים בקונגרס.

בפנטגון אומרים כי משרד ההגנה מחויב להרחבה מהירה של התעשייה הביטחונית. ביוני הפעיל הנשיא טראמפ את חוק הייצור הביטחוני כדי לצמצם חסמים רגולטוריים ולהאיץ את ייצור הטילים, והמשרד חתם על הסכמים עם יצרנים להרחבת קווי הייצור. לדברי גורם בפנטגון, נעשה מאמץ "לשלב את מיטב החדשנות האמריקנית כדי להגדיל את היקפי הייצור ולחזק את שרשראות האספקה". למרות זאת, ההערכה היא כי השפעת החוק תהיה מוגבלת, בעיקר משום שהרחבת יכולות הייצור דורשת זמן.

אפשרויות להרחבת הייצור הביטחוני

גם מתן רישיונות למדינות אחרות לייצר באופן עצמאי מיירטי פטריוט עשוי להפחית את הלחץ על קווי הייצור בארצות הברית. טראמפ הודיע בשבוע שעבר על רישיון כזה לאוקראינה במהלך פסגת נאט"ו בטורקיה. אולם גם כאן מדובר בתהליך ממושך - יפן נזקקה לשלוש שנים כדי להקים מפעל לייצור טילי פטריוט, וגרמניה, שהחלה להקים קו ייצור כבר בשנת 2022, עדיין לא ייצרה אפילו טיל אחד.

מנגד, ההערכה היא שמלאי טילים אחרים, בהם Precision Strike Missile ו-Joint Air-to-Surface Standoff Missile, צפוי להשתקם מהר יותר ולחזור לרמתו שלפני המלחמה עד אמצע או סוף שנת 2027.

המומחים מדגישים כי עימות אפשרי עם סין אינו הסיכון היחיד. גם תוכניות המלחמה של ארצות הברית מול קוריאה הצפונית דורשות כמויות גדולות של טילים, הן לצורך תקיפת מטרות אויב והן להגנה על הכוחות האמריקניים באזור ועל סיאול מפני מתקפות רחבות היקף מצד פיונגיאנג.

למרות האזהרות, בפנטגון מנסים לשדר ביטחון. דובר הפנטגון שון פרנל מסר כי לצבא ארצות הברית "יש את כל מה שנדרש לו כדי לבצע את משימותיו בכל זמן ובכל מקום שעליהם יחליט הנשיא". לדבריו, הצבא ביצע בהצלחה מספר מבצעים בזירות שונות, תוך שמירה על מאגר יכולות רחב להגנה על אזרחי ארצות הברית ועל האינטרסים שלה.

ההערכה המרכזית היא כי טרם נפגעה יכולת ההרתעה של ארה"ב מול סין וקוריאה הצפונית, אולם גם לכך יש משתנים רבים, ובעיקר השאלה כיצד אויביה של וושינגטון יפרשו את היערכותה ונכונותה לעימות. לרוב מדובר בשאלה פוליטית לחלוטין, אך עם השפעת משבר החימוש בצבא האמריקני - נכנסים כאן שיקולים צבאיים מהותיים.