"שונאים אותי רק בגלל שבאתי מישראל, בלי שיודעים מי אני"

בשבת הקרובה יתקיים בברלין מצעד הגאווה השנתי, שבו משתתפים כמיליון בני אדם וכ-100 משאיות ופלטפורמות של ארגונים, שגרירויות, משרדי ממשלה וחברות ידידותיות לקהילה הגאה. עבור רבים בקהילה הגאה ועשרות אלפי התיירים הפוקדים את העיר, זה שיא השנה של בירת הקהילה הגאה באירופה, אך עבור הישראלים והיהודים המתגוררים בעיר, האווירה מלווה בטעם מר. מאז 7 באוקטובר, המרחב הציבורי והקהילתי השתנה, והתחושה של קבלה בלתי מותנית התחלפה לעתים קרובות בשיפוטיות, בחרם ובגילויי אנטישמיות.

איתי נוביק, בעל המיזם קולינרי "Elements of Food" ומדריך סיורי קולינריה ותרבות בעיר, מתגורר בעיר כבר למעלה מעשור. "מאז 7 באוקטובר, אני מרגיש שלא רואים אותי היום כאיתי, אלא קודם כל כישראלי או יהודי. מרגיש לי שמשהו נשבר ולא בטוח שזה בר תיקון", הוא מספר.

רק לפני כמה חודשים הוא ישב באחד מבתי הקפה האהובים עליו בעיר, מקום שהוא מכיר היטב, ושיידוע ברמת השירות הגבוהה שלו. "ביקשנו להתחלק בחשבון, דבר מקובל לחלוטין בגרמניה, אבל המלצרית התעקשה שאי אפשר. אחר כך הגיעו הסברים שלא היו הגיוניים בעיניי, כאדם שעובד בעצמו בתחום האירוח, והטונים מצדה הפכו לאגרסיביים. יצאתי משם המום לחלוטין. בדרך החוצה החבר שישב איתי שאל 'אתה חושב שזה בגלל שדיברנו עברית?'. באותו רגע נפל לי האסימון. כתבתי לבעל המקום שהתנצל, אבל אני כבר לא אחזור לשם".

איתי פוגש בעבודתו אנשים מכל העולם, בין היתר גופי תיירות בעיר ועיתונאים זרים. "אני עובד עם מגוון בעלי עסקים, ספקים ויצרנים שהם מהגרים, חלקם ערבים, חלקם טורקים", הוא מספר. לדבריו, כולם יודעים מהיכן הוא בא ו"דווקא איתם אני מצליח לנהל את השיחות הכי מורכבות". הם לא תמיד מסכימים, אבל כולם מקשיבים. "הבעייתיות היא דווקא בתוך הקהילה הגאה ששם השיח השתנה. נדמה שיש רק שתי אפשרויות, 'אתה איתנו או נגדנו'. דווקא חברי הקהילה שמדברים על פירוק הגדרות וזהויות, מצפים לחלוקה מאוד ברורה של העולם ואני מתקשה לחיות בתוך מציאות כזו".

התחושה הזו, שבה הפרט מופשט מאישיותו והופך למייצג של קונפליקט פוליטי, חוזרת על עצמה גם בדבריו של עידן מרין, שחקן תיאטרון וקולנוע ("האחיין שלי בנץ"), שעבר לעיר לפני כשנתיים. בפתח דבריו חשוב לו להדגיש שהוא לרוב סולד מהשיח על אנטישמיות. "לפעמים זה מאוד קורבני ולא מקבל אחריות לצד שלנו, אבל אי אפשר להתעלם לגמרי מהעובדה שזה קיים ולעתים במסווה של אנטי-ציונות".

אחד המקרים שנצרבו אצלו היה עם שיפוצניק שהביא לדירה. "הוא רצה לגנוב אותנו במחיר, ואז אמר לנו שבגלל שאנחנו יהודים אנחנו לא רוצים לשלם. יש שימושים מאוד ציניים ובוטים שמופנים כלפיי רק בגלל שאני ישראלי. שונאים אותי רק מעצם זה שבאתי מישראל, בלי שיודעים מי אני או מה עשיתי לטובת המצב. לרוב, האנשים האלה יוצאים מנקודת הנחה שכולנו רוצים בשימור המצב הקיים".

מה הגורם המרכזי לשנאה עיוורת כזאת?
"האנטישמיות נובעת מבורות ללא יכולת הקשבה, ובכנות, היא גם חסרת אג'נדה. נתקלתי בשיח דוחה וילדותי ואפילו מטומטם עם אנשים ששמעו שאני ישראלי. באירופה ובעולם כולו יש ותהיה כל החיים מחלה חשוכת מרפא, לא משנה כמה תהפוך את זה, מחלה של גזענות, ואנטישמיות בפרט. האירופים לא מסכימים לקבל אליהם עוד קבוצות כמו שחורים, אסייתים, לטינים וגם יהודים ולכן אנחנו תמיד נהיה נרדפים. הבעיה היא שגם מדינת ישראל לא נותנת חיים קלים כדי ליצור להסברה ולשנות את הדעה הרווחת".

אך למרות האווירה המתוחה והאתגרים הלא פשוטים, לא הכל אבוד ברחובות ברלין, ויש מי שבוחרים להשמיע קול ברור של תמיכה ושותפות. זו השנה השלישית ברציפות שבה East Pride Berlin מארגן טור צועדים המשתתף במצעד תחת הסיסמה: "הומואים אומרים כן לישראל! קווירים למען ישראל!". מטרת היוזמה היא להדגיש כי עבור הקהילה הגאה חשוב לתמוך בביטחונם של יהודים, להביע תמיכה במדינת ישראל ולהיאבק באנטישמיות בגרמניה, גם בתוך הקהילה הגאה עצמה.

השנה זכתה היוזמה גם לתמיכתם של אישי ציבור וארגוני חברה אזרחית, ובהם האימאמית של המסגד הליברלי סייראן אטש וכן נציגים מהמפלגות הנוצריות־דמוקרטיות, הדמוקרטיות החופשיות, הירוקים, מפלגת השמאל ואחרים. אחד ממארגני היוזמה, קונסטנטין שרסטיוק, נולד במוסקבה למשפחה יהודית-אוקראינית ועבר להתגורר בגרמניה לפני 25 שנים. "במהלך שנתיים האחרונות, הקבוצה שלנו התמודדה עם מתקפות מילוליות חוזרות ונשנות לפני, במהלך ואחרי מצעד הגאווה", הוא מספר. למרות זאת, אנו לא חוששים. אנחנו נמשיך לעמוד על המשמר למען החופש, כבוד האדם ונגד אנטישמיות על כל צורותיה. מצעד הגאווה חייב להישאר מקום שבו להטב"קים יהודים ותומכי ישראל יכולים לצעוד בגלוי, בבטחה וללא פחד".

במקביל, זו השנה הראשונה שארגון "קשת אירופה" מקיים בברלין כנס המיועד לקהילה הגאה היהודית והישראלית מכל אירופה. בכנס משתתפים כ-50 להט"בים, ולצד סדנאות, הרצאות ופעילות עם הקהילה הגאה המקומית, חברי הקבוצה מתכוונים לצעוד במצעד בשבת עם דגלים בצבעי הגאווה וסימן של מגן דוד וסממנים יהודיים מובהקים. "בכוונה בחרנו לא לצעוד עם דגלי המדינות של המשתתפים, אלא רק עם מגן דוד שזה סמל יהודי. אנחנו מסרבים להסתיר את הזהות היהודית שלנו בציבור ואם מישהו יבוא ויתקוף אותנו אנחנו נדע שזו אנטישמיות פרופר", מסביר מנכ"ל הארגון אריאל הלר.

רק לפני כחודשיים, מארגני מצעד הגאווה ברומא הודיעו לקבוצות הלהט"ב היהודיות "קשת איטליה" ו"קשת אירופה" כי לא יורשו להשתתף במצעד, לאחר שהאשימו אותן בסירוב לגנות בבירור את מה שהמארגנים כינו "רצח העם" בעזה. ארגון "הגאווה של רומא" שהודיע על ההחלטה הדגיש כי הצועדים נושאים אחריות פוליטית וחייבים להתאים לפלטפורמה הפוליטית של האירוע. "כל מי שחולק את הערכים הבסיסיים של התנועה שלנו והקהילה שלנו יכול להצטרף אלינו ברחובות", כתב הארגון בהצהרה שפורסמה באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק שלו, אך הוסיף כי השתתפות במצעד דורשת "עמדה ברורה וחד-משמעית המגנה את רצח העם שבוצע על ידי ממשלת ישראל".

בזמן שנראה שהמיעוטים הקיצוניים משני הצדדים לא מוכנים להודות באנטישמיות ובשנאה הבוערת בהם, נותר לקוות כי הרוב שעדיין מתנדנד או בוחר שלא לנקוט עמדה, יתפכח מול המציאות המורכבת. אולי ככל שיימשכו המקרים שבהם ספינות גאות אינן מורשות לעגון במצרים או בטורקיה, אולי ככל שלהט"בים במדינות באפריקה ובמזרח התיכון ימשיכו לסבול מאלימות קשה, הדרה, רדיפה ועונש מוות - חברי הקהילה הגאה הליברלים שעדיין על הגדר סוף סוף יפקחו את עיניהם ויבינו ששוויון אמיתי מגיע לכולם, גם למי שנולדו בישראל או כיהודים.