שר החוץ היווני מאיים להגיב לטורקיה: "נעשה את כל מה שנחוץ"
על רקע המתיחות סביב הפעילות הימית באזור והאפשרות לעימות בין שתי המדינות, גאורגיוס גראפטריטיס אמר כי יוון תממש את זכויותיה הריבוניות ותשיב לכל פרובוקציה "מעמדה של עוצמה" • השר הדגיש כי לצד ההיערכות הצבאית, אתונה תמשיך לקיים ערוצי שיח עם אנקרה והציג את "הבריתות עם ישראל וארה"ב כחלק מהתחזקותה האזורית של יוון"

שר החוץ של יוון, גאורגיוס גראפטריטיס, הצהיר היום (שני) בריאיון לערוץ הטלוויזיה היווני OPEN TV כי ארצו ערוכה להגיב בשטח במקרה של מהלך טורקי שיפגע, לדבריו, בזכויותיה. במהלך ריאיון שבו נשאל על אפשרות שטורקיה תשלח ספינות מלחמה לאזור, הבהיר כי אתונה אינה מתכוונת להימנע מתגובה וכי עומדות לרשותה אפשרויות שונות.

"זה מובן מאליו שיוון תממש במלואן את זכויותיה הריבוניות", אמר גראפטריטיס. בהמשך הוסיף: "אנחנו נעשה את כל מה שנחוץ. נענה לפרובוקציות ונענה מעמדה של עוצמה".
"יוון הוכיחה שהיא יכולה לשלוח פריגטות ומטוסי F-16"
הדברים נאמרו על רקע שאלות בנוגע לאפשרות של עימות ימי בין יוון לטורקיה. במהלך הריאיון נשאל השר אם במקרה שבו טורקיה תגיע עם שתי פריגטות, יוון תשלח בתגובה שתי פריגטות משלה. גראפטריטיס לא התחייב למספר מסוים של כלי שיט, אך הדגיש כי יוון כבר הוכיחה את יכולתה לפעול בזירה הצבאית.

"יוון הוכיחה שהיא יכולה לשלוח פריגטות ויכולה לשלוח מטוסי F-16, ומהשנה הבאה והלאה היא תשלח גם מטוסי F-35", אמר. לדבריו, יוון כבר הוכיחה את יכולותיה בקפריסין ובמהלך המשבר במזרח התיכון. הוא הוסיף כי המדינה פועלת כיום מעמדה חזקה יותר מבעבר, וכי במידת הצורך היא תפעל כדי להגן על האינטרסים הלאומיים שלה.
לצד הדברים החריפים, שר החוץ היווני הדגיש כי המדיניות של אתונה אינה מסתכמת בהיערכות צבאית. כשנשאל אם יוון תמשיך להחזיק בערוצי תקשורת עם טורקיה, השיב: "כן, אנחנו נמשיך לשוחח". לדבריו, נכון מבחינת יוון לקיים שיחות עם כל שכנותיה, "אפילו עם אלה שיש לנו איתם בעיות". הוא טען כי דווקא השיחות עם טורקיה בשנים האחרונות הניבו עבור יוון תוצאות בתחומים שונים.
ישראל וארה"ב במרכז הבריתות של אתונה
אחת הנקודות שעליהן ביקש גראפטריטיס להצביע היא התבססותן של הבריתות האזוריות של יוון. הוא הזכיר את הבריתות המשולשות עם ישראל (יחד עם קפריסין) ואת היחסים עם ארצות הברית, וטען כי אלה מעניקים לאתונה יכולת ביטחונית רחבה יותר.
"הרווחנו משום שפיתחנו בריתות שכיום יכולות להעניק לנו ביטחון גדול אף יותר – כמו הבריתות המשולשות עם ישראל והיחסים שלנו עם ארצות הברית״, אמר.
השר טען כי במהלך שלוש שנות תקופת ה"מים השקטים", כפי שכינה אותה, יוון לא נאלצה לקבל מציאות שתכתיב לה טורקיה, ובמקביל הצליחה לחזק את מעמדה. "לכן, בשלוש השנים של 'המים השקטים', לא רק שאין לנו עובדות מוגמרות מצד טורקיה, אלא שיש לנו מעמד משודרג במיוחד של יוון", אמר.
הברית בין ישראל ליוון מתהדקת
על רקע המתיחות הגוברת בין ישראל לטורקיה, ירושלים ואתונה מעמיקות בחודשים האחרונים את שיתוף הפעולה הביטחוני והמדיני ביניהן. בשיחה עם N12 אומרים גורמים יווניים שהיחסים בין המדינות "מתחממים מחדש", ושלנוכח האיום הטורקי שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות יתהדק, זאת כאשר מתקיימים מגעים לעסקה ביטחונית גדולה.
הגורמים היווניים הסבירו שהיחסים עם ישראל התקררו במהלך המלחמה, בשל לחץ ציבורי ופוליטי. כעת הם מבהירים שהם צופים ש"מעכשיו שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל ויוון יהיה חזק וגלוי יותר". עדות לכך ניתן למצוא בתרגיל האווירי שקיימו שתי המדינות בשמי המזרח התיכון, אותו כינו המקורות "מסר לטורקים", והדיווחים על עסקת נשק שתכלול מערכות הגנה אווירית ומערכות PULS מאלביט בשווי מיליארדי שקלים.
"המלחמה עיכבה תהליכים, ועכשיו עם סיום המלחמה המגעים עם יוון התחדשו ביתר שאת", אמרו גורמים בתעשיית הביטחון ל-N12. היוונים מצידם הבהירו שהנשק שנרכש מישראל נועד לספק הגנה מפני הטורקים, וציינו שבמדינה יש בחירות ב-2027, כך שהעסקה צפויה להיסגר לפני כן.