אירופה מתקרבת לישראל: למרות הביקורת - זינוק בביקוש לתעשיות ביטחוניות

החדשות בקצרה:

• מדינות אירופה מרחיבות את העניין בתעשיות הביטחוניות של ישראל.
• יו"ר סוכנות החלל הישראלית נפגשה בבריסל עם בכירת האיחוד האירופי.
• המצב הופך את ישראל לבעלת ברית של אירופה בעלת יכולות מתקדמות.
• בישראל מציינים כי הפיתוחים החדשים נועדו לסייע גם בהתמודדות עם סוגים רבים של אסונות.

  ---

האיחוד האירופי מגביר את המאמצים לשתף פעולה עם ישראל בתחומי ההגנה האווירית, החלל והטכנולוגיות המתקדמות, וזאת למרות המתיחות המדינית שנוצרה בשנים האחרונות בעקבות המלחמה בעזה. סדרה של עסקאות חדשות מצביעה על התקרבות מחודשת בין אירופה לבין תעשיית הביטחון הישראלית, למרות שאתמול הודיעו 11 מדינות באיחוד האירופי על סנקציות על ישראל.

יו"ר סוכנות החלל הישראלית, שמרית ממן, ביקרה השבוע בבריסל ונפגשה עם אקטרינה זכרייבה, הנציבה האירופית לסטארטאפים, מחקר וחדשנות. בין היתר, השתיים דנו בתחומים כמו בינה מלאכותית ורובוטיקה.

הביקור נערך לקראת נאומה של נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, ביום חמישי בפסגה בפריז. בנאום צפויה פון דר ליין להתריע על התגברות העוינות ולדבר על הצורך של אירופה להגביר את נוכחותה בחלל. כל זאת על רקע הרחבת העניין בנושא מצד ארה"ב, רוסיה וסין.

ממן אמרה בריאיון ל"פוליטיקו" כי קשה מאוד למדינות לפעול לבדן, והזהירה כי המיליטריזציה של החלל כבר מתרחשת, גם אם היקפה עדיין אינו מובן במלואו. לדבריה, ישראל מזהה עניין גובר מצד בעלות בריתה בטכנולוגיות דו-שימושיות, שניתן להשתמש בהן הן לצרכים אזרחיים והן לצורכי הגנה.

אחד התחומים שבהם ישראל פועלת, לדבריה, הוא מערכות התרעה מוקדמת. ממן הצביעה על ההתמודדות הישראלית עם סבבי התקיפות עם איראן כדוגמה ליכולת להתריע בפני אזרחים מראש ובכך לצמצם את מספר הנפגעים. לדבריה, ישראל עובדת על מערכות שיאפשרו להתריע מראש בפני אזרחים ולהעניק להם אזהרה באמצעות מערכת התרעה רחבה.

אירופה נזקקת ליכולות הישראליות

בשנים האחרונות התרחק האיחוד האירופי למעשה מישראל בתחום הצבאי והטכנולוגי, על רקע המתיחות הפוליטית שנוצרה בעקבות המלחמה בעזה. אולם סדרת עסקאות חדשות מצביעה על שינוי במגמה.

לפי הדיווח, התחרות עם וושינגטון וארה"ב של טראמפ והיריבות האסטרטגית מול מוסקווה ובייג'ינג יצרו עבור אירופה צורך בבעלות ברית בעלות יכולות תעשייתיות מתקדמות. כך, למרות הביקורת המדינית הגדולה, בוחרות מדינות אירופה לפנות לישראל.

ב-2024 תמכה פון דר ליין בקריאות של ראש ממשלת פולין דונלד טוסק וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס להקים מגן הגנה אווירית במימון האיחוד האירופי. עם זאת, שלושה גורמים בכירים שהיו מעורבים בדיונים אמרו לפוליטיקו כי התוכנית לא התקדמה, לאחר שהנציבות האירופית ומספר מדינות הגיעו למסקנה שהיא תיאלץ להסתמך על טכנולוגיות הגנה אווירית ישראליות, שנחשבו באותה תקופה לרגישות מדי, שנה לאחר פרוץ המלחמה בעזה.

כעת נראה שהגישה משתנה. חברת רפאל אישרה ביום שני כי תפתח מפעל בגרמניה לייצור מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל. המפעל יוקם במבנה ששימש בעבר את פולקסווגן.

במקביל, רק לפני שבוע חתמה יוון על עסקה בהיקף של 3 מיליארד אירו עם משרד הביטחון, שבמסגרתה תוקם עבורה רשת הגנה אווירית רב שכבתית חדשה. המערכת מיועדת להתמודד עם כטב"מים, מטוסי אויב ורקטות.

לדברי ממן, המגמה מצביעה על התכנסות של כמה יכולות במסגרת תפיסה של הגנה רב שכבתית. היא ציינה כי הדמיית לוויין ומודלים המבוססים על בינה מלאכותית נמצאים במוקד הפיתוח המשותף.

ממן הדגישה כי מבחינתה, ההגנה אינה מסתכמת רק באיום של טילים בליסטיים מאיראן. לדבריה, אותן יכולות עשויות לשמש גם להתמודדות עם שרפות, שיטפונות בזק או בצורת ממושכת, והיא ציינה כי לישראל יש ניסיון מוכח ותוצאות טובות בתחומים אלה.