הפגנות סוערות בספרד: בת 87 סולקה מדירתה - המונים מחו ברחובות
מריה כרמן חיה בדירתה במדריד במשך שבעה עשורים, אולם כעת אינה יכולה עוד להחזיק בה • עשרות אלפי בני אדם הפגינו במדריד בתמיכה בה, ויצאו נגד הממשלה • ראש הממשלה סאנצ'ס פנה אליה, אך היא תקפה אותו: "הוא לא מבין"

החדשות בקצרה:
- אישה בת 87 סולקה מדירתה במדריד שבה חיה שבעה עשורים.
- מחאת ענק פרצה בבירה, וראש הממשלה הפך ליעד למתקפות.
- היא פונתה בכוח מדירתה והועלתה על אלונקה, בתמונות שיצרו תסיסה.
- דווקא מטעם מפלגת השלטון אומרים כעת: "גל הזעם שהתפרץ הוא בלתי ניתן לעצירה"
עשרות אלפי בני אדם צעדו והפגינו בשבת במדריד במחאה על סילוקה של מריה דל כרמן אבסקל, בת 87, מהדירה שבה התגוררה יותר משבעה עשורים. בתום הצעדה, מפגינים רבים נשארו בכיכר פוארטה דל סול והקימו בה אוהלים. אתמול (ראשון) הצטרפו אליהם מפגינים נוספים, בהם משפחות שלמות, כך לפי דיווח ב-AP. במידה רבה, הפינוי הפך לסמל של משבר הדיור בספרד.
אבסקל פונתה ביום רביעי מדירתה בשכונת רטירו במדריד. תומכיה ניסו למנוע את הפינוי, אך ללא הצלחה. היא הוצאה מהדירה על אלונקה והועלתה לאמבולנס, בזמן שהתומכים קראו בשמה, "מריקרמן". בתיעוד שצולם לאחר מכן ממיטתה בבית החולים אמרה: "לא הצלחתי להגן על הבית שלי, אבל נלחמתי כדי שאחרים ילמדו להילחם על מה ששייך להם".

התמונות מהפינוי הופצו ברחבי ספרד ועוררו זעם כלפי הרשויות וכלפי חברות השקעה בנדל"ן, שמואשמות בדחיקת תושבים מבתיהם באמצעות עליית מחירים. "מריקרמן הייתה, במובן מסוים, הקש האחרון שהצית את התסיסה החברתית הזאת", אמר סימון דה לה ריבה, מורה בן 43 שהשתתף במחאה.
אביה של אבסקל שכר את הדירה לראשונה ב-1956. לאחר מות הוריה היא המשיכה להתגורר בה כדיירת בפיקוח על שכר הדירה. בעלי הבניין התחלפו ב-2018, ולאבסקל הוצע לרכוש את הדירה, אך היא לא יכלה להרשות זאת לעצמה, כך לפי איגוד השוכרים של מדריד, שהוביל את המחאות בסוף השבוע.

קרן ההשקעות אורבגסטיון, שרכשה בהמשך את הדירה, העלתה את שכר הדירה החודשי מ-500 אירו ל-2,650 אירו. בהמשך הופחת הסכום ל-1,650 אירו, אך לדברי האיגוד, גם סכום זה היה גבוה מדי עבורה ביחס לפנסיה שלה. המשמעות היא שלא יכלה להמשיך להתגורר בדירה ולשלם עליה את המחיר החדש.
המפגינים דורשים הגנה חזקה יותר על שוכרים, צעדים נגד הונאות ואיסור על פינויים כאשר לא מוצע דיור חלופי ראוי. איגוד השוכרים של מדריד, שהוביל את המחאה ומזוהה עם השמאל הסוציאליסטי, דורש גם חוזי שכירות ללא הגבלת זמן. דוברת האיגוד, אליסיה דל ריו, אמרה ביום ראשון כי המפגינים יישארו בכיכר עד שהממשלה תחוקק חוקים חדשים ותעצור פינויים כמו זה של אבסקל. "גל הזעם והכעס שהתפרץ הוא כעת בלתי ניתן לעצירה", אמרה.

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ׳ס, מנהיג הסוציאליסטים, פנה לאבסקל בעצרת של המפלגה הסוציאליסטית במדריד ואמר כי הממשלה עובדת על צו בענייני דיור שיובא לדיון ביום שלישי, וקרא לסיעות בפרלמנט לעשות מאמץ כדי לאשר אותו. אבסקל עצמה מתחה עליו ביקורת עוד לפני הפינוי. בריאיון לרשת השידור הציבורית RTVE שאלה: "הוא לא מבין כמה פינויים יש בכל יום? הוא לא מבין, או שהוא לא רוצה להבין?"
מאחורי המחאה עומד משבר דיור רחב יותר בספרד. מחירי הדיור עולים מהר יותר מההכנסות, ובערים הביקוש גדל על רקע תיירות צומחת וגידול באוכלוסייה שמונע מהגירה - שהממשלה עצמה מעודדת אותה. הבנק המרכזי של ספרד העריך כי בשנה שעברה חסרו במדינה כ־550 אלף דירות. דיור ציבורי להשכרה בסבסוד מהווה פחות מ-2% ממלאי הדירות בספרד, לעומת ממוצע של 8% באיחוד האירופי.

המחאה והאוהלים בכיכר פוארטה דל סול הזכירו לרבים בספרד את מחאת "הזועמים" שהחלה שם במאי 2011. אז שהו מפגינים בכיכר במשך 28 ימים, במחאה שנגעה בין היתר לפינויים, לאבטלה, לצעדי צנע ולשחיתות. חוקרת מדע המדינה והפובליציסטית אסטפניה מולינה אמרה על השינוי מאז כי ב־2011, לדבריה, אנשים מחו משום שלא יכלו לקנות דירה. היום הם מוחים משום שאינם יכולים לשכור אפילו חדר בביתו של אדם אחר.
