מנהיגי וויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד החלו בתהליך היפרדות מבריטניה

החדשות בקצרה:

• המנהיגים של סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד התחילו בניסיון להתנתק מבריטניה.
• שלושת המנהיגים ייפגשו היום וחתמו על הצהרה משותפת שמקדמת את המהלך.
• הנשיא טראמפ הביע תמיכה בסוף השבוע באיחוד אירלנד.
• ראש ממשלת בריטניה הבהיר שהוא מתנגד לפירוק הממלכה המאוחדת בעיתוי הנוכחי.

מנהיגי סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד הכריזו היום (שני) על מהלך משותף להיפרד מהממלכה המאוחדת של בריטניה. המנהיגים התחייבו לעבוד ביחד ו"לתמוך בזכויות של כל מדינה להחליט על עתידה שלה". מנהיגי המדינות צפויים לקדם משאלי עם בסוגיית העצמאות.

לראשונה מאז שהורכבה בריטניה במתכונתה הנוכחית, לוויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד יש במקביל שרים ראשיים המבקשים להיפרד מהממלכה המאוחדת. הפגישה היום היא הראשונה בין שלושת המנהיגים הלאומנים, והיא צפויה להיות הצהרתית בעיקרה. הם צפויים להסכים בה כי המודל הכלכלי של הממלכה המאוחדת אינו פועל לטובת אזרחי סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד, ולהתחייב לחזק את היחסים עם מדינות אירופה כהכנה לעצמאות, כך לפי דיווח בטלגרף.

הפגישה התקיימה יומיים לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר כי הוא "ישמח" לראות אירלנד מאוחדת. במהלך ביקורו בדבלין בשבת אמר נשיא ארה"ב כי הצטרפותה של צפון אירלנד לרפובליקה של אירלנד תהיה "דבר נהדר", ושאל: "איך זה יכול להיות דבר רע?". הוא חיזק את דבריו אתמול והוסיף כי "פשוט נראה לי שיש צפון אירלנד ויש אירלנד, ולדעתי אחד הדברים הטבעיים ביותר בעולם הוא לאחד ביניהן".

דבריו עוררו ביקורת בבריטניה. מנהיגת השמרנים באופוזיציה הבריטית, קמי בדנוק, אמרה שטראמפ "יורה מהמותן כהרגלו" ושדבריו "אינם מועילים". בתגובה להפתחויות האחרונות מסרה ממשלת בריטניה כי "ראש הממשלה מחויב לחולל שינוי בכל ארבע המדינות של הממלכה המאוחדת ומאמין בכל ליבו באיחוד".

ג'ון סוויני, מנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) והשר הראשון של סקוטלנד, טען כי ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם "מתמודד עם האפשרות שהוא ייכנס להיסטוריה כראש הממשלה האחרון של הממלכה המאוחדת".

"לראשונה אי-פעם, סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד מונהגות על ידי שרים ראשיים התומכים בעצמאות. לא יכול להיות סימן ברור יותר לכך שהסטטוס קוו אינו בר קיימה - וכי על ווסטמינסטר להיערך לעידן שלאחר הממלכה המאוחדת", הוסיף סוויני.

סקוטלנד קיימה משאל עם בנוגע לעצמאות ב-2014, והסקוטים הצביעו בו נגד עצמאות מבריטניה ברוב של 55%. ביום רביעי אמר ראש הממשלה ברנהאם לחברי הפרלמנט כי הן בסקוטלנד והן בצפון אירלנד, ניתן יהיה לשקול משאל עם על שינוי הגבול אם תהיה "הסכמה ברורה" ואם דעת הקהל תשתנה. הדבר גרם לשר הראשון של סקוטלנד לפנות אליו במכתב ולבקש פגישה, כדי לדון באופן שבו ניתן יהיה לעגן מנגנון כזה בחוק. אך בתגובה ברנהאם צינן את הרעיון, ואמר כי מאחר שאין הסכמה ברורה לעצמאות סקוטית, משקל עם נוסף "אינו עומד על הפרק".

מערבה משם, אירלנד זכתה בעצמאות מבריטניה לפני כמאה שנה. אך אזור בצפון אירלנד, בו קהילה פרוטסנטית גדולה, נותר חלק מבריטניה. במשך עשרות שנים לחמו הקתולים בפרוטסנטים בצפון אירלנד, בסכסוך שבו נהרגו יותר מ-3,000 בני אדם, עד הסכם שלום שנחתם ב-1998 שסיים אל האלימות והותיר את צפון אירלנד כחלק מבריטניה.

ההסכם, שנקרא "הסכם יום שישי הטוב", מאפשר לקיים הצבעה על איחוד אירלנד אם סקרים מצביעים על כך שיש סיכוי סביר שהמהלך יעבור, אך ממשלת בריטניה אומרת שרף זה טרם הושג. גם אירלנד תידרש לאשר את השינוי במשאל עם.

בוויילס, חבל ארץ בדרום-מערב בריטניה עם זהות תרבותית מובחנת, התרחשה רעידת אדמה פוליטית כאשר עלתה לשלטון במאי מפלגה התומכת בעצמאות. מנהיג המפלגה רין אפ יורוורת' (Rhun ap Iorwerth) אמר כי הבחירות שנערכו בוויילס במאי היו "נקודת מפנה עבור וויילס". לדבריו: "ברחבי האיים הללו אנו עדים להתהוותה של מציאות פוליטית חדשה, עם הכרה גוברת בכך שהמודל של ווסטמינסטר כבר אינו עובד".

מלבד אנגליה, בריטניה מורכבת מ-3 ישויות מדיניות שונות - סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד. כל אחת מהן נהנית מדרגת אוטונומיה שונה.