הצי טובע: המלחמה באיראן והדרישות של טראמפ מאיימות על חיל הים של ארה"ב

החדשות בקצרה:

• נושאת המטוסים אברהם לינקולן שברה שיא שלילי, ותוחלף בקרוב.
• דיווח: בתחילת המלחמה נפגע מרכז האספקה בבחרין - והוא הועבר לאוקיינוס ההודי.
• העברת המרכז הלוגיסטי תרמה מאוד לקשיים הגדולים של כוחות הצי באזור.
• טראמפ דורש לערוך שינויים דרמטיים בתהליך בניית הספינות החדשות.
• החשש: הדרישות יגרמו לעיכובים חמורים וחריגה עצומה בעלויות.

  ---

הצי האמריקני מתמודד עם לחץ הולך וגובר, ודרישותיו המופרזות של הנשיא טראמפ מצטרפות לשחיקה המבצעית שנגרמת מהמלחמה באיראן. ספינות אמריקניות פועלות במשך חודשים ללא הפוגה, צוותי ספינות מתמודדים עם תנאים קשים, כולל דיווחים על ניסיונות התאבדות, ובמקביל הצי נדרש להתמודד עם תוכניות חדשות ויקרות לשינוי ספינות המלחמה שלו.

הצי כבר מתמודד במשך שנים עם עיכובים בתחזוקה, חריגות גדולות בעלויות, עיכובים בבניית ספינות וצמצום גודל הצי. כעת, השילוב בין המלחמה המתמשכת לבין הדרישות החדשות של הבית הלבן מעורר חשש שהלחץ על הצי יפגע ביכולתו לבצע את המשימות שהוטלו עליו.

260 ימים בים ללא ביקור בנמל

אחד הסמלים הבולטים ביותר לשחיקה הוא נושאת המטוסים אברהם לינקולן. הספינה עברה השבוע את היום ה-260 שלה בים מבלי שביצעה ביקור בנמל. מדובר בשיא חדש, לאחר שהשיא הקודם עמד על 204 ימים ונקבע על ידי ספינה אחרת במהלך מגפת הקורונה.

הלינקולן נושאת כ-5,000 מלחים ולוחמים, וחלקם נמצאים בים כבר קרוב לתשעה חודשים. משפחות של אנשי הצוות הזהירו כי הספינה מתקרבת לנקודת שבירה. לפי דיווחים, אנשי צוות ניסו לקפוץ מהספינה, בעוד בני משפחותיהם הביעו תסכול ודאגה ממצבם.

סנאטורים דמוקרטים העלו חששות בנוגע למצבה של הספינה ולמצבם של אנשי הצוות. הסנאטור ריצ'רד בלומנטל מקונטיקט כתב לשר ההגנה פיט הגסת' כי בין הבעיות שעליהן דווח נמצאים מחסור בציוד בסיסי והידרדרות במצבם הנפשי של אנשי הצוות. בארה"ב מדווחים כי נושאת המטוסים ג'ורג' וושינגטון בדרך להחליף אותה ממרחב האוקיינוס השקט.

אלא שהתגובה של הנשיא טראמפ בסוף השבוע הייתה שונה לחלוטין. כשנשאל אם הלינקולן נמצאת בים זמן רב מדי, הוא השיב: "לא, לא, לא. אפילו לא קרוב למספיק".

שר ההגנה הגסת' אמר גם הוא כי חלק מההפלגות ארוכות יותר מאחרות, וכשנשאל כמה זמן ארצות הברית יכולה להמשיך את המצור על מצר הורמוז, השיב כי ניתן להמשיך בכך "כל עוד צריך, ללא הגבלת זמן".

המלחמה באיראן פגעה במערך האספקה

הקשיים של הלינקולן אינם מסתכמים במשך ההפלגה. זמן קצר לאחר תחילת המלחמה באיראן נפגע קשות בסיס של הצי האמריקני בבחרין, לאחר שהיה מטרה לטילים וכטב"מים של משמרות המהפכה.

על פי דיווח בניו יורק טיימס, התקיפה השמידה חלק גדול מהבסיס ופגעה גם במרכז לוגיסטי מרכזי שעליו הסתמך הצי במשך עשרות שנים. בעקבות זאת נאלץ הצי למצוא חלופה שתאפשר להמשיך לספק מזון וציוד למלחים שעבדו מסביב לשעון כדי להפעיל את מטוסי הקרב ובהמשך גם כדי לתחזק את המצור על נמלי איראן.

בשל החשש מתקיפות איראניות גם בנמלים אחרים באזור, הפנטגון הפך את הבסיס הבריטי באי דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי למרכז האספקה החדש שלו, במקום הבסיס בבחרין. מדובר בבסיס שנמצא יותר מ-3,500 ק"מ מאזור הפעלתן של נושאות המטוסים האמריקניות במפרץ עומאן.

אובדן המרכז הלוגיסטי בבחרין תרם לשורה של בעיות שעליהן דווח בנושאות המטוסים המשתתפות במערכה נגד איראן.

עוד לפני השיא המפוקפק של הלינקולן השבוע, גם נושאת המטוסים שפעלה באזור לפניה, ג'רלד פורד, שברה שיא, עם פריסה מבצעית של 326 ימים ברציפות, לראשונה מאז מלחמת וייטנאם.גם נושאת המטוסים ג'ורג' בוש, שכבר פועלת באזור במקביל ללינקולן, נמצאת חודשים ארוכים במשימה, לאחר שיצאה מבסיס נורפולק ב־31 במרץ. בימי שלום, משך ההפלגה המקובל של נושאת מטוסים הוא כשישה חודשים. אולם המלחמה באיראן הגדילה את השימוש בנושאות המטוסים והפעילה לחץ נוסף על הצי.

טראמפ רוצה להחזיר את נושאות המטוסים לעבר

בעוד הצי מתמודד עם השחיקה המבצעית, טראמפ מקדם שורה של שינויים בתכנון ספינות המלחמה, שחלקם מעוררים התנגדות בתוך הצי ומעלים שאלות לגבי העלויות והעיכובים.

אחד הצעדים המרכזיים שעליהם הורה הנשיא הוא להחזיר את נושאות המטוסים החדשות מדגם Ford לשימוש במערכות קיטור לשיגור מטוסים, במקום המערכות האלקטרומגנטיות המתקדמות שבהן הן משתמשות כיום.

ההוראה מחייבת את הצי לתכנן מחדש את הספינה הרביעית בסדרה, ה"דוריס מילר", שצפויה להיכנס לשירות ב-2032, ואת כל הספינות שייבנו אחריה. שלוש הספינות הראשונות בסדרה, ה-Ford, ה-John F. Kennedy וה-Enterprise, ימשיכו להשתמש במערכת האלקטרומגנטית.

טראמפ אמר בעבר כי המערכת האלקטרומגנטית מורכבת מדי ואינה טובה מספיק. הוא מקדם את החזרה לטכנולוגיית הקיטור שבה השתמשו נושאות המטוסים הישנות. אלא שהשינוי עלול לעלות מיליארדי דולרים. מערכות הקיטור אינן חלק מהתכנון הפנימי של נושאות המטוסים מדגם Ford, שתוכננו מלכתחילה סביב הטכנולוגיה האלקטרומגנטית.

המערכת האלקטרומגנטית אף זכתה לשבחים מצד הצי. בפברואר הודיע הצי כי המערכת החדשה בנושאת המטוסים Ford מאפשרת לשגר ולקלוט מטוסים בקצב גבוה יותר מהספינות הישנות יותר מדגם Nimitz.

חברת General Atomics, שמייצרת את מערכות השיגור והבלימה, מסרה כי העבודה על המערכות עבור ה"דוריס מילר" הושלמה בכמעט 50%. החברה הזהירה כי שינוי הכיוון בשלב הנוכחי ייצור סיכונים משמעותיים מבחינת העלויות, לוחות הזמנים ושילוב המערכות בספינה. החברה אף הזהירה כי להחלטה עשויות להיות השלכות רחבות יותר על מוכנות נושאות המטוסים, הביטחון הלאומי והעליונות הטכנולוגית של ארצות הברית.

טראמפ רוצה גם לשנות את צורת נושאות המטוסים

הדרישה לחזור למערכות קיטור אינה השינוי היחיד. חיל הים האמריקני בוחן גם אפשרות לשנות את המיקום של מגדל הפיקוד של נושאות המטוסים החדשות.

לפי גורמים אמריקנים בהווה ובעבר, הצי בוחן את האפשרות להזיז את המבנה המכונה "האי", המשמש כמרכז הפיקוד של הספינה, לכיוון מרכז הספינה כדי לגרום לנושאות המטוסים החדשות להיראות יותר כמו הספינות הישנות. המהלך נובע מהעדפה של טראמפ למראה של נושאות המטוסים שהיו בשירות בתקופת מלחמת העולם השנייה, כך לפי דיווח בוושינגטון פוסט.

הצי כבר בחן את האפשרות הזו במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ. לפי גורם אמריקני לשעבר, מחקר שנערך אז הגיע למסקנה שהזזת המבנה תעלה מיליארדי דולרים ותגרום לעיכוב משמעותי בתוכנית.

שינוי המיקום של "האי" ידרוש למעשה תכנון נרחב מחדש של הספינה. לדברי מומחה חיל הים בריאן קלארק, שינוי כזה ישפיע על הציפה והמשקל של הספינה ויהיה יקר מאוד.

המיקום הנוכחי של המבנה בחלק האחורי של הספינה נבחר משיקולי יעילות ובטיחות. לפי גורמים המעורים בתוכנית, המיקום מאפשר יותר מקום למטוסים סמוך למערכות השיגור ומקצר את הזמן הנדרש להכנתם להמראה. הוא גם משפר את בטיחות הנחיתה באמצעות הפחתת הסיכון למערבולות כאשר מטוסים חוזרים לספינה.

תוכנית "צי הזהב" מתייקרת

במקביל לכל אלה, טראמפ מקדם את תוכניתו להקמת סדרת ספינות מלחמה חדשות במסגרת חזון שכינה "צי הזהב".

לפי הערכת התקציב של הקונגרס, ספינת המלחמה הראשונה בתוכנית צפויה לעלות יותר מ-23 מיליארד דולר, מיליארד דולר יותר מנושאת מטוסים גרעינית חדשה. בהערכה אחרת, עלות התוכנית כולה עשויה להגיע לכ-275 מיליארד דולר במשך 30 שנה, כאשר לאחר השלמת הספינה הראשונה העלות עשויה להגיע לכ-18 מיליארד דולר לספינה.

הבעיה: לא ברור היכן ניתן יהיה לבנות את הספינות

טראמפ אמר כי מדובר בספינות שיהיו "הגדולות ביותר שבנינו אי-פעם", והוא רוצה שהן יונעו באנרגיה גרעינית. אולם המספנות המרכזיות שבונות משחתות, Bath Iron Works במיין ו-Ingalls Shipbuilding במיסיסיפי, אינן מוסמכות לבצע עבודות הקשורות לגרעין. שתי המספנות גם סובלות כבר מעומסי עבודה גדולים.

לפי בכירי הצי, ההרכבה הסופית של הספינות אמורה להתבצע במספנת Newport News Shipbuilding בווירג'יניה, שלה יש אישור לעבודות הקשורות לגרעין. אלא שגם המספנה הזו מתמודדת עם פיגורים גדולים בבניית נושאות מטוסים וצוללות, הנחשבות חיוניות לפעילות העתידית של הצי.

משרד התקציב של הקונגרס הזהיר כי הוספת הרכבה סופית של ספינת מלחמה גרעינית לעומס העבודה של המספנה עלולה להאריך את העיכובים בתוכניות הקיימות, בנוסף לעיכוב האפשרי בבניית הספינה החדשה.