בעקבות המתקפות האיראניות: ארה"ב בוחנת מחדש את הנוכחות הצבאית בכווית | דיווח

החדשות בקצרה

• לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, בפנטגון בוחנים לצמצם את הנוכחות הצבאית הקבועה בכווית בעקבות המתקפות האיראניות.
• איראן שיגרה במהלך המלחמה מאות טילים וכטב"מים לעבר כווית, פגעה בתשתיות אזרחיות ובבסיסים אמריקניים והביאה למותם של שישה חיילים אמריקנים.
• בכווית עדיין רואים בארצות הברית את שותפת הביטחון המרכזית, אך מבינים שגם הנוכחות האמריקנית לא מנעה את המתקפות.
• בוושינגטון מעריכים כי ייתכן שנוכחות צבאית גדולה וקבועה במדינה כבר אינה נחוצה כפי שהייתה בעבר.

המלחמה עם איראן מטלטלת את אחת מהבריתות הביטחוניות הוותיקות במפרץ: לפי דיווח מהלילה (בין חמישי לשישי) בוול סטריט ג'ורנל, בפנטגון בוחנים מחדש את היקף הנוכחות הצבאית האמריקנית בכווית, לאחר שהבסיסים האמריקניים במדינה הפכו ליעד קבוע למתקפות איראניות.

הלילה אף הודיע צבא איראן כי תקף בסיסים של צבא ארצות הברית בכווית באמצעות כטב"מים. בכווית, מנגד, עדיין רואים בארצות הברית את השותפה הביטחונית המרכזית – אך מכירים בכך שנוכחות של אלפי חיילים אמריקנים לא הצליחה למנוע את הפגיעות במדינה.

מאז שחרורה של כווית במלחמת המפרץ הראשונה, ארצות הברית הפכה את האמירות העשירה בנפט לאחד המרכזים הלוגיסטיים הגדולים ביותר של צבאה בעולם. במשך עשרות שנים הוצבו במדינה אלפי חיילים, טנקים, ארטילריה כבדה ומחסני ציוד, והנוכחות האמריקנית סיפקה לכוויתים תחושת ביטחון מפני האיומים האזוריים.

אלא שלפי הדיווח, המלחמה עם איראן ערערה את ההנחה הזו. גורמים אמריקנים שמעורים בפרטים אמרו כי וושינגטון בוחנת מחדש אם עדיין נכון להחזיק נוכחות צבאית נרחבת וקבועה בכווית, בזמן שהנהגה במדינה ממשיכה להבהיר כי היא זקוקה למחויבות אמריקנית ברורה להגנתה.

מאות טילים, מתקפות על תשתיות והרוגים אמריקנים

איראן שיגרה לעבר כווית מאות טילים וכטב"מים, שכוונו בין היתר לעבר תחנות כוח, מתקני התפלה ונמל התעופה הבין-לאומי – באופן שאף פגע ביכולת המדינה לייצא נפט דרך מצר הורמוז.

בארצות הברית טוענים שמערכות ההגנה האווירית יירטו את רוב המתקפות האיראניות, אולם הבסיסים האמריקניים במדינה ספגו אש – פעם אחר פעם. באחת התקיפות, בחודש מרץ, נהרגו שישה חיילים אמריקנים – באחד האירועים הקטלניים ביותר עבור צבא ארצות הברית במהלך המלחמה.

כווית הצליחה עד כה להתמודד עם הנזק שנגרם למערכות החשמל והמים, אך המתקפות המחישו עד כמה התשתיות האזרחיות במדינה פגיעות במקרה של מערכה ממושכת.

"הנוכחות האמריקנית היא גם נטל – וגם הכרח"

דאגלס סילימן, לשעבר שגריר ארצות הברית בכווית, אמר כי המלחמה יצרה דילמה חדשה במפרץ. "המתקפות גרמו לאנשים בכווית לראות בנוכחות האמריקנית גם נטל – אבל גם דבר הכרחי לחלוטין להגנה על המדינה", אמר סילימן. "אני חושב שכעת מנסים להבין מהי הדרך הנכונה להתקדם בתחום הביטחון".

במקביל, כווית חתמה לאחרונה על הסכם הגנה חדש עם פקיסטן, שמילאה כזכור תפקיד כמתווכת בין ארצות הברית לאיראן. עם זאת, לפי הדיווח, אין כל סימן לכך שההנהגה הכוויתית מתכוונת להתרחק מארצות הברית כשותפתה הביטחונית המרכזית. ההערכה היא שבמקום זאת היא תבקש מוושינגטון ומספקיות נוספות מערכות הגנה אווירית מתקדמות ואמצעי לחימה נוספים.

דובר שגרירות כווית בוושינגטון מסר כי "המתקפות האחרונות הדגישו את סביבת הביטחון המורכבת יותר ויותר באזורנו ואת אופיים המשתנה של האיומים המודרניים, בהם טילים, כטב"מים ויכולות א-סימטריות". לדבריו, כווית "נותרה מחויבת לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית".

גורם אמריקני שצוטט בדיווח של הוול סטריט ג'ורנל הדגיש שהיחסים בין המדינות נותרו חזקים, וכי כווית היא "שותפה מצוינת לקידום היציבות האזורית".

בפנטגון שוקלים לצמצם את הכוחות

למרות זאת, מומחים וגורמים אמריקנים אומרים כי השינוי המשמעותי עשוי להגיע דווקא מצד וושינגטון. לדבריהם, הפנטגון כבר שקל לצמצם את היקף הכוחות בכווית עוד לפני פרוץ המלחמה עם איראן, ולאחר המתקפות האיראניות אף הקטין את נוכחותו במדינה כדי לצמצם את הסיכון לכוחותיו.

"השאלה האמיתית היא אם המלחמה עם איראן תימשך, עדיין יש היגיון בהחזקת נוכחות אמריקנית כה גדולה", אמרה אליזבת דנט, חוקרת במכון וושינגטון ולשעבר בכירה בפנטגון. לדבריה, בכווית חוששים שצמצום קבוע של הכוחות האמריקניים עלול להתפרש גם כירידה במחויבות של וושינגטון להגנתה.

לאחר שטילים איראניים פגעו בנמל התעופה הבין-לאומי של כווית בחודש שעבר, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י טען כי מדובר ב"הגנה עצמית", והאשים שהפנטגון השתמש בשדה התעופה במדינה כבסיס שממנו יצאו מתקפות נגד איראן.

לפי הדיווח, כוחות אמריקניים אכן פעלו בעבר משדה התעופה, אך לא ניתן היה לקבוע אם הדבר נמשך גם בתקופה האחרונה. עוד נכתב כי הוול סטריט דיווח בעבר, מפי גורמים שמעורים בנושא, שכווית ביצעה תקיפות אוויריות נגד איראן. שגריר כווית בארצות הברית הכחיש את הדיווח.

השפעת המצור: הכנסות הנפט נעצרו

סגירת מצר הורמוז עצרה למשך חודשים את יצוא הנפט של כווית, שעמד על קרוב לשני מיליון חביות ביום – כ-2% מצריכת הנפט היומית בעולם – ופגעה במקור ההכנסה המרכזי של המדינה.

במקביל, יותר מ-90% ממי השתייה בכווית מגיעים ממתקני התפלה. אחד ממתקני ההתפלה ותחנות הכוח במדינה עלה באש וניזוק קשות לאחר מתקפות איראניות נוספות החודש.

צילומי לוויין מה-18 ביולי תיעדו עשן מיתמר מאזור נמל אל-אחמדי, ובתמונות שצולמו יומיים לאחר מכן כבר נראו נזקים סמוך לרציף הצפוני של הנמל, השייך לחברת הנפט והגז הממשלתית.

"זו קריאת השכמה"

באדר א-סייף, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת כווית, אמר לעיתון האמריקני שהמלחמה הוכיחה שהאיומים על המדינה השתנו.

"בין שהאמריקנים יהיו כאן ובין שלא – האיומים מצד איראן יימשכו", אמר א-סייף. "בשנות ה-90 האמריקנים סייעו לנו להתמודד עם מלחמה קונבנציונלית, אבל זו כבר לא המציאות כיום. זו הייתה קריאת השכמה".

לפי הדיווח, בשנים האחרונות הוצבו בכווית עד למעלה מ-10 אלף חיילים אמריקנים בבסיסים שונים, בהם מחנה אריפג'אן ובסיס חיל האוויר עלי א-סאלם. המדינה הפכה גם למוקד המרכזי שבו אוחסן ציוד לוגיסטי, תחמושת ודלק עבור הפעילות הצבאית של פיקוד המרכז האמריקני.

בעוד שבעבר האיום המרכזי מבחינת כווית היה פלישה קרקעית, המלחמה הנוכחית המחישה כי טילים וכטב"מים הפכו לאיום המשמעותי ביותר. גורמים בכווית, כמו במדינות נוספות במפרץ, גם הביעו תסכול מכך שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פתח במלחמה עם איראן מבלי להתייעץ עמם באופן משמעותי. התחושות הללו, לפי הדיווח, רק התגברו ככל שהעימות נמשך ויצוא הנפט של המדינה נותר משותק.

"כווית נמצאת היום במקום קשה", סיכמה דנט. "היא רוצה שהמלחמה תסתיים, אבל גם רוצה להסיר כל איום מצד איראן".