מפלות קשות נוספות לקנצלר גרמניה - שמסרב לפרוש

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ספג אתמול (ראשון) שתי מכות פוליטיות כואבות במיוחד, והבהיר כי אין בכוונתו לפרוש מתפקידו. הנאום של הקנצלר הגיע לאחר שמפלגתו, האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU), ספגה מפלה בשתי מערכות בחירות אזוריות במדינה. במקלנבורג-מערב פומרניה שבמזרח גרמניה רשמה המפלגה את אחת התוצאות הגרועות בתולדותיה, ובברלין היא נראית בדרך לאבד את השלטון לטובת מפלגת השמאל הקיצוני Die Linke.

"זה אסון", אמר מרץ לכתבים זמן קצר לאחר סגירת הקלפיות. הקנצלר, ששיעורי התמיכה בו צנחו לרמות נמוכות במיוחד, נתון ללחץ גובר מאז שמפלגתו הובסה בתחילת החודש בבחירות במדינת סקסוניה-אנהלט בידי מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD). למרות זאת, מרץ הבהיר כי ימשיך לכהן בתפקידו ויוביל את חקיקת הרפורמות שנועדו להחיות את הכלכלה הגרמנית.

"מה שצריך לעשות עכשיו דורש אומץ, נחישות וסבלנות", אמר, והוסיף: "אני אספק את כל אלה". פרשנים בגרמניה מעריכים שהעיתוי והתוכן של נאום מרץ נועדו לבלום את השמועות על אפשרות שיתפטר.

הימין הקיצוני הכפיל את כוחו, אך צפוי להישאר מחוץ לממשלה

במקלנבורג-מערב פומרניה, מדינת חוף דלילת אוכלוסין בצפון-מזרח גרמניה, רשמה מפלגת AfD הישג משמעותי והגיעה למקום הראשון. המפלגה זכתה בכ-38% מהקולות, יותר מפי שניים משיעור התמיכה שלה בבחירות הקודמות.

מפלגת ה-CDU של מרץ, שנחשבה במשך שנים למפלגה השמרנית הדומיננטית בגרמניה, צנחה לכ-4.9% מהקולות, מתחת לרף החסימה של 5% הנדרש לכניסה לפרלמנט האזורי. אם התוצאה תישאר בעינה בתום ספירת כל הקולות, המפלגה עלולה להישאר ללא ייצוג בפרלמנט במדינה, במה שיהיה אחד הכישלונות הקשים בתולדותיה בבחירות אזוריות מאז מלחמת העולם השנייה. בכך, לראשונה מאז 1949 המפלגה לא תהיה מיוצגת באחד הפרלמנטים בגרמניה.

מפלגת AfD ניהלה קמפיין שהתמקד בהתחדשות כלכלית ובגירוש פליטים ומהגרים מהמזרח התיכון ומאזורים אחרים. לאחר פרסום התחזיות, אמר מועמדה לראשות ממשלת המדינה, לייף-אריק הולם, לתומכיו הנלהבים: "יש לנו מנדט למשול". אלא שלמרות המקום הראשון המפלגה צפויה להישאר מחוץ לשלטון. היא לא תזכה ברוב המושבים בפרלמנט, ושאר המפלגות הגדולות כבר שללו אפשרות של הקמת קואליציה עמה.

ההישג במקלנבורג-מערב פומרניה הוא הפעם השלישית שבה AfD מסיימת כמפלגה החזקה ביותר במדינה אזורית בגרמניה. התחזקותה מצטרפת להישג שרשמה לפני כשבועיים בסקסוניה-אנהלט, שם זכתה בכ-44% מהקולות.

מפלת השמרנים גם בבירת גרמניה

בברלין, בירת גרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את הרפובליקה הפדרלית, מפלגת השמאל הקיצוני Die Linke רשמה הישג גדול והגיעה למקום הראשון, עם כ-25% עד 26% מהקולות לפי התחזיות. המפלגה עקפה את ה-CDU, שהייתה צפויה לסיים במקום השני עם כ-19% מהקולות. ה"די-לינקה" עשויה להוביל את הממשלה הבאה בברלין ולהחליף את השמרנים בשלטון. גם מפלגת AfD התחזקה בבירה, וצפויה לזכות בכ-16% מהקולות.

הקמפיין בברלין התמקד בעיקר ביוקר הדיור. Die Linke הבטיחה לפעול להעברת 270 אלף דירות שבבעלות חברות נדל"ן פרטיות לבעלות ציבורית, במטרה להתמודד עם העלויות הגבוהות של המגורים בעיר. מועמדת המפלגה לראשות העירייה, אליף אראלפ, נולדה במינכן להורים טורקים שהיו פעילי שמאל. תומכי המפלגה השוו בינה לבין זוהראן ממדאני, ראש עיריית ניו יורק. כעת, אראלפ עשויה להפוך לראשונה ממוצא טורקי שתעמוד בראש בירת גרמניה.

הלחץ על הקנצלר גובר

מרץ נכנס לתפקידו במאי 2025, בראש קואליציה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, לאחר שהבטיח להחזיר את הכלכלה הגרמנית למסלול של צמיחה ולצמצם את התמיכה ב-AfD. אולם כישלונו לרשום התקדמות משמעותית בשני התחומים הוביל לאכזבה גוברת מהנהגתו. על פי אחד הסקרים האחרונים, רק אחד מכל עשרה גרמנים מרוצה מתפקודו של הקנצלר.

מנהיגת AfD, אליס ויידל, נשאלה לאחר פרסום התוצאות כמה זמן נותר למרץ בתפקיד. "די בקרוב הוא יעזוב", השיבה. בגרמניה קיימים חסמים חוקתיים משמעותיים להחלפת קנצלר בניגוד לרצונו, וכל יורש שימונה יצטרך להוכיח שיש לו רוב בפרלמנט. אם לא יצליח לעשות זאת, הדבר עלול להוביל לבחירות חדשות. מרץ, מצדו, מתעקש להישאר בתפקיד ולהמשיך בתוכנית הרפורמות שלו, בעוד מפלגתו מתמודדת עם אובדן תמיכה ועם התחזקות כוחות פוליטיים משני צדי המפה.

הקרב על ראשות ברלין

אליף אראלפ, מועמדת מפלגת השמאל Die Linke, עשויה להפוך לראש העירייה החדשה של בירת גרמניה לאחר שמפלגתה עקפה את השמרנים בבחירות האזוריות. היא ניהלה קמפיין שהתמקד במשבר הדיור, אך גם עמדותיה כלפי ישראל והסכסוך הישראלי-פלסטיני עשויות לעמוד במוקד העניין, אם תגיע לתפקיד.

הישגה של Die Linke בבחירות בברלין מעניק לאראלפ הזדמנות היסטורית להוביל את העיר, אך התוצאה אינה מבטיחה את מינויה. המפלגה צפויה לנהל משא ומתן קואליציוני עם הסוציאל-דמוקרטים והירוקים, שהביעו נכונות עקרונית להצטרף לממשלה בהובלתה. עם זאת, הירוקים הציבו תנאי ברור: התמודדות עם הטענות לאנטישמיות בחלקים ממפלגת השמאל הקיצוני.

אראלפ הצהירה כי מפלגתה מכירה בזכות הקיום של ישראל, אך מתחה ביקורת על האופן שבו מתמודדים בגרמניה עם הפגנות פרו-פלסטיניות. בעימות טלוויזיוני עם מועמד ה-CDU, שטפן אוורס, אמרה כי הפעלת אמצעי דיכוי נגד הפגנות שמביעות סולידריות עם הפלסטינים אינה תורמת לאווירה בבירה. היא נחשבת ביקורתית במיוחד כלפי הממשלה בישראל. היא הציגה את עמדתה ככזו המבקשת להגן על חייהם וביטחונם של יהודים, מוסלמים, פלסטינים ואנשים מהקהילה הגאה. לדבריה, היא מעוניינת לקדם מדיניות "המכילה את כלל הקבוצות בעיר".