זעם באיראן על ארה"ב: "טרפדה" את המפגש החשוב על השליטה במצר הורמוז

החדשות בקצרה:

• באיראן טוענים כי ארה"ב מתערבת מתחת לפני השטח בהסדרים במצר הורמוז.
• הפגישה הייתה אמורה להיות הישג לאיראן, "ולהלבין" את המצב החדש במצר.
• "דחיית המפגש נועדה לסחוט ויתורים נוספים מאיראן", נטען.
• לצד ההתנגדות של ארה"ב, גם שורת מדינות במפרץ מתנגדות למהלך.

  ---

ביקורת חריפה נשמעת באיראן בעקבות דחיית השיחות שנועדו להתקיים בעומאן בניסיון לגבש הסדרים הנוגעים לשיט במצר הורמוז, באופן שנועד לבסס את השליטה של איראן במצר. חברי פרלמנט, כלי תקשורת המזוהים עם הזרם השמרני ואנליסטים איראנים מאשימים את ארה"ב בניסיון לטרפד את המהלך, אף שבכירים באיראן ובעומאן ייחסו את הדחייה להתנגדות של מדינות באזור, ובפרט לחששות של סעודיה בעקבות ההתפתחויות בתימן.

הפגישה, שאמורה הייתה להתקיים ביום שני בעיר סלאלה שבעומאן, נדחתה בהתראה קצרה. שר החוץ העומאני בדר אל-בוסעידי אמר כי ההחלטה התקבלה "לטובת הקונצנזוס". גורם במשרד החוץ האיראני אמר כי הדחייה נעשתה לבקשת "כמה מדינות באזור", ואילו דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאאי אמר כי סעודיה ביקשה לדחות את המפגש בשל ההתפתחויות בתימן. בשלב זה לא נקבע מועד חדש.

אותה פגישה נועדה מבחינתה של איראן "להלבין" מול מדינות ערב את המהלך שלה מול עומאן לשליטה שלהן בפועל במצר הורמוז. מדינות רבות במפרץ מתנגדות לרעיון שאיראן תשלוט במצר ותגבה אגרות מעבר ומיסים מכלי השיט שמפליגים בו. מבחינת איראן, הפגישה הזו הייתה אמורה להצטייר כהישג חשוב.

בקאאי הגדיר את המפגש "הזדמנות" שנוצרה על ידי איראן ועומאן, וקרא למדינות באזור שלא לתת לה לחמוק. "אני לא חושב שאף גורם אחראי יסכים שנאבד את ההזדמנות הזו מכל סיבה שהיא, גם אם בגלל התערבות חיצונית וגם אם בגלל תירוצים שבאמת אין להם שום קשר לאיראן", אמר.

אלא שבאיראן נשמעו גם טענות ישירות הרבה יותר כלפי וושינגטון. חבר הוועדה לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ בפרלמנט האיראני, פאדה-חוסין מאלכי, אמר כי ארה"ב ניסתה מלכתחילה למנוע את התהליך שהובילה מוסקט, או לדאוג לכך שאם הפגישה תתקיים, וושינגטון תשתתף בה כצד שלישי.

לדבריו, הבנה בין איראן לעומאן בנוגע למצר הורמוז עשויה להוות "תבוסה פוליטית נוספת לארה"ב", משום שוושינגטון ביקשה להשיג תפקיד בהסדרים הנוגעים לנתיב המים האסטרטגי, בעוד איראן ועומאן ניהלו את הדיאלוג בנושא באופן עצמאי מהמשא ומתן בין טהראן לוושינגטון. בפועל, ארה"ב ממשיכה לשלוט בכוח במצר, למנוע תנועה של כלי שיט אל ומאיראן, ולסייע למכליות נפט של מדינות המפרץ לצאת החוצה.

גם עלי גולחאכי, יועצו של יו"ר הפרלמנט מוחמד-באקר קאליבאף, טען ברשת X כי סעודיה, בחרין ואיחוד האמירויות הכשילו את המפגש, אך הדגיש: "השחקן המרכזי מאחורי ביטול הפגישה הוא אמריקה!" בחרין עצמה הדגישה כי לא תסכים להיפגש עם איראן עד שלא יוסדרו היחסים הדיפלומטיים ביניהן, לאחר שאיראן תקפה אותה פעמים רבות במהלך המלחמה.

מיר-קאסם מומני, אנליסט איראני לענייני יחסים בין-לאומיים, הציג פרשנות דומה. הוא טען כי דחיית המפגש נועדה להגביר את הלחץ על איראן ולהוציא ממנה ויתורים נוספים. "זה תרחיש שתוכנן על ידי האמריקנים, כאשר סעודיה ומדינות אחרות מוציאות אותו לפועל", אמר.

החששות הסעודיים מספקים הסבר אחר

לצד ההאשמות כלפי ארה"ב, קיים גם הסבר ישיר יותר לעמדתה של סעודיה. בקשתה לדחות את המפגש הגיעה על רקע המתיחות הגוברת סביב תימן והתקיפות נגד תשתיות האנרגיה והתשתיות האזרחיות בממלכה, שהגבירו את החששות בנוגע לאבטחת נתיבי היצוא החלופיים, בזמן שהתנועה דרך מצר הורמוז עדיין משובשת.

החות'ים הגבירו את הלחץ על סעודיה על רקע הלחימה בתימן, ובמקביל התקיפות נגד תשתיות האנרגיה הסעודיות הוסיפו לחששות בנוגע לביטחון נתיבי היצוא. למרות זאת, העיתון השמרני האיראני "כיהאן" טען כי סעודיה השתמשה בהסלמה עםהחות'ים ובתקיפות נגד התשתיות הסעודיות כתירוץ לטרפוד המפגש.

העיתון "ג'וואן", המזוהה עם משמרות המהפכה, ניסה לקשור ישירות יותר בין ריאד לוושינגטון. הוא הצביע על פגישתו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן עם מפקד פיקוד המרכז של ארה״ב, אדמירל בראד קופר, וטען כי היא מעידה על תיאום אמריקני-סעודי נגד השיחות.

עם זאת, הפגישה התקיימה לאחר שעומאן הודיעה על דחיית המפגש, ואין ראיות פומביות הקושרות בין ביקורו של קופר לבין ההחלטה. לפי התקשורת הסעודית הממלכתית, השניים דנו ביחסים בין המדינות ובהתפתחויות האחרונות באזור.

"הפתרון אינו הסכם בין איראן למדינות ערב"

חלק מהפרשנים באיראן רואים בדחיית המפגש סימן לבעיה רחבה יותר בניסיון לפתור את משבר מצר הורמוז באמצעות דיפלומטיה אזורית בלבד.

מומני טען כי לוושינגטון עדיין יש השפעה מספקת על מדינות ערב במפרץ הפרסי כדי למנוע מהן להגיע להסדר עצמאי עם טהראן. "הפתרון לבעיית מצר הורמוז אינו הסכם בין איראן למדינות ערב, אלא הסכם בין איראן לארה"ב", אמר.

האנליסט הפוליטי רחמן גהרמנפור כתב ברשת X כי הדחייה מעידה על הסתייגותו של הנשיא דונלד טראמפ מחידוש "המסגרת האיסלאבאדית" (הסכם איסלאמאבאד להפסקת האש במלחמה), ועל העדפתו לגבש מסגרת חדשה שתטפל במקביל בפתיחת מצר הורמוז מחדש ובסוגיית הגרעין.

מוחסן ג'לילבנד, פרופסור ליחסים בין-לאומיים, אמר כי כבר מתחילת הדרך היה ברור שהפגישה לא תתקיים או שלא תוביל לתוצאה מוחשית, משום שהצדדים המרכזיים לעימות, ובמיוחד ארה"ב וישראל, לא היו חלק משולחן המשא ומתן.

לדבריו, אם המטרה היא להקים מנגנון יציב לניהול המעבר במצר הורמוז, הצדדים שלהם יש יכולות הרתעה אמיתיות והכוח לאכוף הסכם צריכים להשתתף בו. "אחרת, אמנות אזוריות לבדן לא יכולות לספק ערובה ביטחונית חזקה לשינוי המצב הנוכחי", אמר.

גם בתוך איראן יש התנגדות להסכם עם עומאן

לצד הביקורת על דחיית השיחות, קיימת באיראן גם התנגדות לעצם קיומן. עורך "כיהאן", חוסין שריעתמדרי, אחד הקולות הקיצוניים ביותר בתקשורת האיראנית, הוא אחד המתנגדים החריפים להבנות עם עומאן. הוא טען כי ההסדר המוצע מעניק לארה"ב "מרווח נשימה", וכי איראן אינה צריכה לנהל משא ומתן עם מדינות אחרות במפרץ הפרסי על פתיחתו מחדש של מצר הורמוז.

במאמר שפרסם ביום שני תקף שריעתמדרי את ההחלטה להזמין מדינות נוספות במפרץ למפגש, והאשים אותן בהגנה על האינטרסים של ארה"ב וישראל. "כל עוד הן לא שילמו את המחיר על תמיכתן בפשעי אמריקה וישראל ולא נענשו, לא צריך להיות להן שום תפקיד או נוכחות בקבלת ההחלטות של הרפובליקה האיסלאמית של איראן", כתב.

במקביל לביקורת באיראן נגד ארה"ב והשפעתה לכאורה, שסביר מאוד כי היא לוחצת על עומאן שלא להסכים להסדר איראני לשליטה במצר הורמוז ולגביית אגרות, יש מדינות ערביות רבות במפרץ שמתנגדות להסדר כזה. במקביל לסעודיה ולבחרין, באיחוד האמירויות הדגישו בשבועות האחרונים פעמים רבות את התנגדותם לגביית תשלום עבור התנועה במצר הורמוז.