בדיקות קפדניות גם במזוודות: הולנד החלה לאכוף איסור כניסה על מוצרים מיו"ש והגולן

אם ארזתם לאחרונה מזוודה לחופשה באמסטרדם והחלטתם להביא לחברים מקומיים בקבוק יין מרמת הגולן, או שלקחתם איתכם קופסת תמרי מג'הול מבקעת הירדן - כדאי שתחשבו שוב. החל מיום שלישי האחרון, ממשלת הולנד החלה להפעיל חרם כלכלי גורף, שאינו נעצר רק בנמלי המסחר או במכולות יבוא ענקיות ברוטרדם: הוא מגיע ישירות למסוע המזוודות בנמל התעופה סכיפהול.

רשויות המכס בהולנד פרסמו השבוע הבהרה חריגה ונוקשה במיוחד לנוסעים. השורה התחתונה: אסור באיסור מוחלט להכניס למדינה שום מוצר שמקורו בהתנחלויות ביהודה ושומרון או ביישובי רמת הגולן - גם אם הוא נמצא עמוק בתוך הטרולי האישי שלכם.

אפילו לא כמזכרת: האותיות הקטנות של המכס

באתר הרשמי של המכס ההולנדי הופיע מדריך שאלות-תשובות מפורט, שמבהיר עד כמה התקנות החדשות בלתי-מתפשרות:

• אין פטור למתנות או לשימוש עצמי: לא משנה לפקחים אם קניתם חבילת תה צמחים בעלי כמתנה למארחים, סבון מים המלח לשימוש במלון, או שקית שקדים מצפון ים המלח לנשנוש בדרך. ברגע שהמוצר הופק או יוצר מעבר לקו הירוק - הוא מוחרם.
• מספיק "רכיב אחד": החוק קובע שאם מוצר מכיל אפילו רכיב חלקי שמקורו באזורים אלה (למשל, שמן או תמצית פרי שמקורם בשטחים אך נארזו בתל אביב), הכנסתו מהווה עבירה.
• קניתם מראש? לא רלוונטי: גם אם רכשתם את המוצרים שבועות לפני ה-22 בספטמבר, ברגע שנחתתם אחרי תאריך היעד - חל איסור להכניסם.
• קונקשן לא יציל אתכם: האיסור תקף גם לנוסעים שמגיעים להולנד ברכבת או בטיסת המשך מגרמניה, מצרפת או מכל מדינה אחרת באיחוד האירופי.
• איך פקחי המכס ידעו? בדיוק כמו שיבואנים נדרשים לדעת. המכס מסתמך על רשימת המיקודים הממוחשבת של האיחוד האירופי, שמסמנת בדיוק איזה יישוב נחשב לחלק משטחי 1967. הנוסעים נדרשים לוודא זאת בעצמם מראש. יתרה מזאת, במכס ממליצים לשמור קבלות, חשבוניות ואת האריזות המקוריות כדי להוכיח במידת הצורך מהיכן הגיע הפריט.

עונשים של עד 6 שנות מאסר

החוק ההולנדי מרחיק לכת בהרבה בהשוואה למדינות כמו בלגיה או ספרד, שהסתפקו עד כה בהצהרות כלליות או בסימון מחירים. בהולנד נאסר לא רק היבוא - אלא גם סחר פנימי, קנייה, מכירה ותיווך של אותם מוצרים. המשמעות - ישראלי או הולנדי שינסה למכור בקבוקי יין מהגולן באופן פרטי במדינה, או חנות מקומית שתחזיק על המדף תמרים מהבקעה, עוברים עבירה פלילית שדינה המקסימלי עשוי להגיע עד לשש שנות מאסר.

עם זאת, יש גם מרוויחה גדולה מההגדרות היבשות של החוק: ענקיות האינטרנט. החוק אוסר אך ורק על סחר במוצרים מוחשיים (סחורות פיזיות), ומחריג לחלוטין את ענף השירותים. התוצאה: ענקית התיירות Booking.com, שמשרדי המטה הראשיים שלה יושבים בלב אמסטרדם, יכולה להמשיך לפרסם באין-מפריע מלונות ברמת הגולן או דירות אירוח ביהודה ושומרון.

ההתעקשות ההולנדית כבר הובילה למשבר דיפלומטי חריף. בסוף חודש אוגוסט האחרון גירשה ישראל שני נציגים ביטחוניים-דיפלומטיים של הולנד שפעלו במרכז התיאום ברצועת עזה, כאשר שר החוץ גדעון סער הבהיר כי מדובר בתגובה ישירה לחוק החרם. שר החוץ ההולנדי ברנדסן לא התרגש, הגדיר את הצעד הישראלי כ"מיותר", והמשיך בתוכנית במלוא העוצמה.

בירושלים חוששים כעת פחות מהנזק הכלכלי הישיר – שכן היצוא מההתנחלויות ומהגולן לכלל אירופה נאמד בכ-200 מיליון דולר בלבד בשנה – ויותר מהמדרון החלקלק. הולנד היא שותפת סחר אדירה וצומת לוגיסטי מרכזי לאירופה כולה, ומדינות נוספות כמו בריטניה, צרפת וקנדה כבר הודיעו כי בכוונתן ללכת בדרכה. עד שהמאבקים הבין-לאומיים יוכרעו, כדאי שהישראלים שנוחתים בסכיפהול יבדקו היטב את תכולת התיק.