מפת הקרב: ההתקדמות של החות'ים, אזורי השליטה שלהם בתימן - ומה היעד הבא?

ההשתלטות החות'ית על אזור באב אל-מנדב היא רק חלק מתמונת קרב רחבה בהרבה שמתנהלת בימים אלו, כשברקע כבר עולה השאלה לאן יופנה המאמץ הבא. לפי דיווח שהתפרסם היום ברויטרס מפי מקורות איראניים, סין פנתה לאיראן בבקשה להשתמש בהשפעתה ולרסן את החות'ים. בעזרתה של ענבל נסים-לובטון, חוקרת תימן באוניברסיטה הפתוחה ובמרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, N12 עושה סדר במפת הקרב: איפה החות'ים מתקדמים, מי עדיין עומד מולם - והאם היעד הבא עשוי להיות עדן?

עוד בנושא - סיקור N12

• "שליטת החות'ים במצר היא שליטה של איראן"
• המפגש החשאי: זמיר ורמטכ"לים ממדינות ערב
• החשש בישראל והבקשה שנבחנת מסעודיה
• תסכול בסעודיה מהתנהלות ממשל טראמפ

צפו במפת הקרב

עושים סדר: אלו זירות הלחימה

1. אל-ג'וף - החזית הצפון-מזרחית: אחת מזירות הלחימה המוקדמות בסבב הנוכחי נמצאת במחוז אל-ג'וף, מצפון-מזרח לצנעא ובקרבת הגבול הסעודי. העימות שם החל על רקע מרידה שבטית, שאליה הצטרפו בהמשך שבטים נוספים וכוחות שקיבלו גיבוי סעודי.
   
   בניגוד להתקדמות החות'ית המהירה בחוף, באל-ג’וף הכוחות המזוהים עם הממשלה המוכרת והכוחות הנתמכים בידי סעודיה מצליחים להחזיק בחלק מעמדותיהם. בין היתר, הם השתלטו על ציר גישה ששימש את החות'ים להעברת אספקה.

2. מארב - המשקולת הכלכלית של המערכה: דרומה משם נמצאת מארב, אחת הזירות החשובות ביותר בקרב. המחוז עשיר בנפט ובגז, כאשר הלחימה סביב מארב התנהלה לסירוגין במשך שנים, וגם כעת היא אחת החזיתות הפעילות. עבור החות'ים, השתלטות על מארב תהיה הרבה מעבר להישג טריטוריאלי: היא עשויה להעניק להם שליטה על נכסי אנרגיה חשובים ולחזק משמעותית את מעמדם הכלכלי והצבאי.
   
   

   

3. הדרום וחדרמוות - מחנה מפוצל וזהות דרומית: גם בחלקים מחדרמוות נרשמת פעילות של כוחות מקומיים, ובתיעודים מהשטח נראים לוחמים המניפים את דגל דרום תימן לשעבר. התמונה בדרום מורכבת. לאורך שנות המלחמה, פעלו שם ארגונים וכוחות שונים, חלקם זכו לתמיכה אמירותית. גם לאחר צמצום המעורבות הישירה של איחוד האמירויות, נותרו בשטח לוחמים ומסגרות מקומיות שלא נטמעו באופן מלא בכוחות האחרים. לכן, המחנה שמתנגד לחות'ים רחוק מלהיות מקשה אחת.

4. החוף המערבי - ההישג החות'י הגדול: בחוף המערבי נמצאת ההתפתחות המשמעותית ביותר של הימים האחרונים. החות'ים התקדמו דרומה לאורך ים סוף, גם בשטחים שבהם פעלו כוחותיו של טארק סאלח. הם השתלטו על חייס ואל-ח'וחה בדרום מחוז אל-חודידה, המשיכו אל אל-מוח'א שבמערב מחוז תעז ואל ד'ובאב, הסמוכה לבאב אל-מנדב.
   
   משם הגיעה ההתקדמות אל הנקודה האסטרטגית ביותר: מצר באב אל-מנדב. החות'ים הגיעו גם אל האי פרים, המכונה גם מיון, שנמצא בלב המצר, ובמקביל, השתלטו על חניש וזוקור בים סוף.

המשמעות מאחורי ההשתלטות החות'ים על באב אל-מנדב והאיים

לדברי ענבל נסים-לובטון, חוקרת תימן באוניברסיטה הפתוחה ובמרכז דיין של אוניברסיטת תל אביב, השליטה באזור באב אל-מנדב מעניקה לחות'ים חופש פעולה גדול יותר מול ספינות: "הם יצטרכו הרבה פחות מודיעין ונשק מתוחכם כדי לטרגט ספינות".

"החות'ים מקפידים לומר שהמצור הימי מכוון נגד סעודיה בלבד, אבל הם לא צריכים להכריז על מצור גם נגד ארה"ב או ישראל", היא מדגישה. "מספיק שהם מצמצמים את המעבר הזה וחברות ספנות לא יעברו שם. מי שאין לו הבנות מוקדמות, ישתדל לא לעבור שם בכל מקרה".

היעד הבא - העיניים לעדן, אבל מארב עדיין על המפה

אחרי ההישג בבאב אל-מנדב, אחת השאלות המרכזיות היא אם החות'ים ינסו לנצל את התנופה ולהמשיך דרומה. אחד הכיוונים האפשריים הוא עדן: החות'ים כבר השתלטו על העיר לזמן קצר בתחילת מלחמת האזרחים ב-2015, לפני שנהדפו ממנה. כיום, לאחר ההתקדמות לאל-מוח'א ולבאב אל-מנדב, ציר החוף דרומה מקבל שוב חשיבות.

נסים-לובטון אומרת כי "מבחינת החות'ים, השתלטות על עדן תהיה לא רק ניצחון צבאי חשוב, אלא גם הישג בעל ערך סמלי ותודעתי גדול מאוד, שיכול לייצר אפקט דומינו. עדן היא הבירה ההיסטורית של דרום תימן, שאליה נמלטו שרידי הממשלה, והיא גם עיר נמל חשובה. שליטה בה תעניק להם אחיזה נוספת ועין טובה יותר לעבר הים הערבי, ומשם לאוקיינוס ההודי. זה תרחיש מאוד מסוכן".

אבל עדן אינה היעד היחיד. מארב נותרת המשקולת הכבדה במזרח בשל הנפט, הגז והחשיבות האסטרטגית שלה. לכן שתי שאלות ילוו את השלב הבא: האם החות'ים ינסו לתרגם את ההישג בחוף להתקדמות דרומה לעבר עדן, והאם במקביל יגבירו שוב את הלחץ על מארב.

"השתלטות על עדן תהיה לא רק ניצחון צבאי חשוב, אלא גם הישג בעל ערך סמלי ותודעתי גדול מאוד"

ענבל נסים-לובטון, חוקרת תימן באוניברסיטה הפתוחה ובמרכז דיין באוניברסיטת תל אביב

לדברי נסים-לובטון, הכוחות הנתמכים בידי סעודיה נמצאים כעת בסוג של נסיגה ופריסה מחודשת. הכוחות בפיקודו שלו טארק סאלח, שהיו מעורבים בעיקר בקרב באל-מוח'א, מבהירים מבחינתם שהמערכה לא הסתיימה ושעוד צפויים לחימה וניסיון לשנות מחדש את מאזן הכוחות.

האמירויות יצאו, הסעודים נותרו כמעט לבד

"צריך להביא בחשבון שאיחוד האמירויות כבר לא שחקנית חשובה בקואליציה הזו. הייתה לה תרומה משמעותית מאוד, גם דרך מועצת המעבר הדרומית וגם דרך הכוחות של טארק סאלח", היא אומרת.

נסים-לובטון מציינת כי "יש מי שמפנים ביקורת כלפי ריאד וטוענים כי דחיקת האמירויות והניסיון הסעודי לארגן מחדש את המחנה מתחילת 2026 התרחשו בזמן רגיש. הסעודים החלו בתהליך של ארגון מחדש ורפורמות בכוחות, בין היתר בניסיון להתמודד עם שחיתות ועם תופעת חיילי הרפאים-חיילים הרשומים במצבת כוח האדם אך אינם נמצאים בפועל בשטח. אין ספק שחילופי המשמרות האלה לא סייעו ליכולת הלחימה של הכוחות".

הקואליציה מפוצלת והחות'ים מנצלים את החולשה

אחת הבעיות המרכזיות, לדבריה, היא שהמחנה המתנגד לחות’ים אינו מאוחד. קיימים מתחים בין הכוחות השונים המרכיבים אותו, לרבות כוחות המזוהים עם האחים המוסלמים. "הקואליציה הזו לא מספיק לכידה, מאוחדת ומהודקת, ויש בה שחיתות גדולה מאוד", היא ממשיכה. "חלק מהסיפור של הכוח של החות'ים הוא גם החולשה של הקואליציה. הסעודים די לבד במערכה הזו".

גם בעלות בריתה האחרות של ריאד, לדבריה, אינן בהכרח הפתרון: "נראה שגם טורקיה וגם פקיסטן לא ישכבו על הגדר בשביל הסעודים".

ומה ישראל צריכה לעשות?

על רקע המצוקה הסעודית נשמעים גם קולות שקוראים לישראל לסייע יותר. נסים-לובטון מזהירה מפני כניסה מהירה מדי לזירה: "יש מי שאומר שישראל צריכה לעזור ולהיות מעורבת, אבל אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים ונבונים. לפעמים אנחנו קופצים מהר מאוד לזירות שהן לא שלנו".

לטענתה, גם סיוע ישראלי אינו יכול לפתור לבדו את הבעיה החות'ית: "גם אם ישראל תספק מודיעין וטכנולוגיה לסעודים, היא לא תוכל לפתור עבור סעודיה את בעיית החות'ים. בינתיים אנחנו לא מצליחים להתמודד עם הבעיות של חמאס וחיזבאללה אצלנו".

היא אף מזהירה גם מפני ההנחה שסיוע ישראלי לסעודיה יוביל בהכרח לפריצת דרך מדינית: "הסעודים לא טיפשים ולא ייתנו נורמליזציה. העניין הפלסטיני תמיד נמצא על השולחן ולא נוכל לעקוף אותו. לסעודיה יש היסטוריה ומעמד כשומרת המקומות הקדושים, והיא לא תוכל לעשות את המעקף שעשו האמירויות".