באיראן ובאוקראינה נערכים להסלמה: "מצור מדרום ומצפון"

החדשות בקצרה:

• בכירים באיראן, כולל יו"ר ועדת הביטחון הלאומי, מאיימים בתגובה חריפה נגד אוקראינה.
• אוקראינה נמצאת בטווח הטילים של איראן, אך יהיה לה קל להגיב על תקיפות נוספות.
• באוקראינה הבהירו כי ייתכנו תקיפות נוספות נגד איראן.
• שר החוץ של אוקראינה לעג: "לאיראן אין זכות להעמיד פני קורבן".

  ---

המתיחות בין אוקראינה לאיראן ממשיכה לעלות לאחר התקיפות האוקראיניות בים הכספי בסוף השבוע, ונראה כי שני הצדדים מתקרבים לעימות ישיר יותר. בעוד שבקייב מאותתים כי ייתכנו תקיפות נוספות נגד נתיבי האספקה בין רוסיה לאיראן, בטהראן מבטיחים כי המהלכים האוקראיניים לא יישארו ללא תגובה ומרמזים כי גם אוקראינה עלולה להפוך למטרה. בינתיים, הערב דווח כי שר החוץ האיראני ושר החוץ האוקראיני שוחחו בטלפון.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, קיבל אחריות לתקיפות האחרונות וציין כי הן השיגו תוצאות חשובות נגד כלי שיט ששימשו להעברת מטענים צבאיים הקשורים לאיראן, וכן נגד ספינת מלחמה. שירות הביטחון של אוקראינה מסר כי התקיפות כוונו גם לכלי שיט ששימשו להעברת כטב"מים איראניים לרוסיה. שגריר אוקראינה בישראל יבגן קורינצ'וק אמר ל-N12 כי הספינה שהותקפה הכילה רכיבים לכטב"מים וטילים.

הפגיעה בנתיבי השיט בים הכספי היא חלק ממערכה רחבה יותר של תקיפות ארוכות טווח שמנהלת אוקראינה בתוך שטח רוסיה. כעת, הפניית המאמצים לעבר הים הכספי מעניקה לקייב הזדמנות לשבש את הקשר הלוגיסטי בין מוסקווה לטהראן, ואף עשויה לחזק את מעמדה מול ממשל טראמפ, כך לפי מומחי ביטחון ששוחחו עם וול סטריט ג'ורנל.

התקיפה הזאת מאותתת כי קייב עשויה לפעול כעת לקטוע את אחד מצירי האספקה החשובים ביותר - הן של איראן והן של רוסיה. מבחינתה של אוקראינה, מדובר בפעולה בעלות נמוכה יחסית, עם שיגור של כטב"מים ארוכי טווח (מרחק של כ-700 ק"מ מגבול אוקראינה ועד אזור הים הכספי), ויכולותיה בתחום רק הולכות וגדלות עם הזמן. הקו הזה קריטי גם עבור איראן, שמקבלת מרוסיה תמיכה אזרחית וצבאית כאחד.

עוד אמר השגריר קורינצ'וק ל-N12 כי באיראן "יכולים לצפות שנתקוף אותם שוב".

החל מספטמבר 2022 החלה איראן לספק לרוסיה כטב"מים ששימשו אותה במלחמה נגד אוקראינה. בשנתיים האחרונות מייצרת רוסיה בעצמה את הכטב"מים במפעל שהוקם בדרום רוסיה בשיתוף פעולה עם איראן, אך ניכר כי היא עדיין זקוקה לרכיבים מסוימים בפס הייצור. במקביל, רוסיה מסייעת לאיראן במתקפות שלה נגד צבא ארה"ב לאורך חודשי המלחמה האחרונים.

הים הכספי הפך בשנים האחרונות לנתיב אסטרטגי עבור שתי המדינות. עבור איראן מדובר במסלול הישיר ביותר לרוסיה, שותפה צבאית חשובה, וגם בדרך לעקוף את הלחץ על נמלי הדרום שלה כתוצאה מהמצור הימי של ארה"ב. מומחים מציינים כי נתיב זה מאפשר העברת סחורות ואמצעים צבאיים לרוסיה באופן שפחות חשוף לשיבוש מצד ארצות הברית ובעלות בריתה, שכן אין להן נוכחות ימית פיזית בים הסגור.

גם ישראל פעלה בעבר נגד היכולות הימיות של איראן באזור הים הכספי. לפי הדיווח, בחודש מרץ תקפה ישראל מוצב ימי בחוף האיראני של הים הכספי בעיר בנדר אנזלי, בניסיון לצמצם את יכולתן של רוסיה ואיראן לסחור באמצעי לחימה.

באיראן הגיבו בחריפות לתקיפות האוקראיניות. שר החוץ עבאס עראקצ'י האשים את זלנסקי בתקיפה שלדבריו הביאה למותו של מלח על כלי שיט מסחרי איראני. הוא מסר כי שוחח עם גורמים ברוסיה ובאיחוד האירופי והבהיר כי פעולותיה של קייב אינן יכולות להישאר ללא מענה. בנוסף, איראן זימנה לשיחת נזיפה את הממונה על ענייני אוקראינה בשגרירות בטהראן.

בטהראן הבטיחו להגיב, אך לא פירטו כיצד. אוקראינה בהחלט נמצאת בטווח של חלק מהטילים האיראניים, אך ספק אם בטהראן מעוניינים להיכנס לסבבי עימות נוספים גם עם אוקראינה, לאחר שהצליחו להגיע לרגיעה בלחימה עם ארה"ב, לפחות בשלב זה. יו"ר ועדת הביטחון הלאומי בפרלמנט האיראני, אבראהים עזיזי, כתב ברשתות החברתיות כי "גם אוקראינה עשויה להבין בקרוב שאיראן אינה משאירה פעולות ללא תגובה".

העיתון האיראני "ג'וואן", המקורב למשמרות המהפכה, קרא הבוקר להגיב בתקיפות למה שתיאר כניסיון להרחיב את הלחץ על איראן גם לים הכספי. חמיד-רזא עזיזי, חוקר במכון הגרמני לעניינים בין-לאומיים וביטחוניים, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי איראן רואה את ההתפתחויות כחלק מתמונה רחבה יותר, שבה היא ניצבת "תחת מצור הן מדרום והן מצפון".

מנגד, בקייב דחו את הטענות האיראניות והאשימו את טהראן בניסיון להציג את עצמה כקורבן. שר החוץ של אוקראינה אנדרי סיביהה פרסם ציוץ תגובה, שאליו צורפה תמונת ציוץ בנושא של שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י, ועל התמונה הוטבע הכיתוב "השקרים של איראן".

"איומיה של איראן אינם מוצדקים וחסרי כל בסיס", כתב סיביהה. "המשטר בטהראן הוא שותף ישיר לתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה, והוא מלבה את מלחמתה העבריינית של מוסקווה באמצעות אספקת כלי נשק שהורגים אוקראינים מאז 2022. לאיראן אין כל זכות להעמיד פנים שהיא הקורבן, ובוודאי שלא להצדיק את איומיה באמצעות הפניות מופרכות לאמנת האו"ם".